הרברט פרוהסקה
 | ||||
| פרוהסקה, 2018 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
8 באוגוסט 1955 (בן 68) וינה שבאוסטריה | |||
| שם מלא | הרברט פרוהסקה | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
הרברט פרוהסקה (בגרמנית: Herbert Prohaska; נולד ב-8 באוגוסט 1955 בווינה) הוא כדורגלן ומאמן עבר אוסטרי ששיחק בעמדת הקשר. פרוהסקה נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים האוסטרים בכל הזמנים, ואף נבחר מטעם התאחדות הכדורגל האוסטרית להיות כדורגלן הזהב של אוסטריה במסגרת פרסי היובל של אופ"א, ולכדורגלן המאה של אוסטריה במסגרת חגיגות מאה שנים להיווסדה.
פרוהסקה, שהיה ידוע בכינויו שנקרל (באוסטרית: Schneckerl, מתולתל), היה משחקניה הבולטים של אוסטריה וינה לאורך שנות ה-70 וה-80, כאשר ב-14 עונות במצטבר במדיה זכה בשבע אליפויות וארבעה גביעים, וכן העפיל עמה לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, שהיה הגמר האירופי הראשון (והיחיד עד כה) של הקבוצה. בתווך שיחק במשך שלוש עונות בסרייה א' האיטלקית, שם זכה באליפות עם אינטר מילאנו ובקופה איטליה עם רומא.
פרוהסקה ייצג את נבחרת אוסטריה וערך במדיה 83 הופעות (שביעי בדירוג ההופעות בנבחרת בכל הזמנים), בהן כבש עשרה שערים. הוא ייצג את אוסטריה בין היתר בשני טורנירי מונדיאל.
לאחר פרישתו עבר לקריירת אימון, במהלכה הוביל את אוסטריה וינה לשתי אליפויות ולשני גביעים, ואימן את הנבחרת האוסטרית במשך כשבע שנים, בהן העפיל עמה למונדיאל 1998. כיום משמש כפרשן בתאגיד השידור האוסטרי.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוהסקה החל את הקריירה בקבוצת אוסטריה וינה, אליה עבר מקבוצת הנוער אוסטבאן, בעונת 1972/1973. הוא השתלב היטב בקבוצה כבר בעונת הבכורה שלו, בה כבש שבעה שערי ליגה ב-27 הופעות. בנוסף, רשם ארבע הופעות גביע והופעת בכורה במסגרת גביע אופ"א.
כבר בעונתו השנייה בקבוצה, היה לחלק משמעותי בזכייתה של הקבוצה בגביע האוסטרי. אוסטריה וינה פגשה לגמר כפול את אוסטריה זלצבורג, ובמשחק הראשון הפכה פיגור 1-0 לניצחון 2-1. את שער הניצחון בדקה ה-85 כבש פרוהסקה. בגומלין בחוץ שוב עלתה זלצבורג ליתרון, שהיה מספיק לה לזכייה בתואר, אך בדקה ה-84 השווה פרוהסקה את התוצאה והעניק את הגביע לקבוצתו. פרוהסקה, ממצטייני הקבוצה ומשחקניה הבולטים באותן השנים, זכה באליפות אוסטריה הראשונה בקריירה שתי עונות אחר כך, כשקבוצתו כבשה את הפסגה בתום עונת 1975/1976. עונה אחר כך הוסיפה קבוצתו גביע נוסף, כאשר שוב פרוהסקה מעורב עם שער במשחק הגומלין בגמר.
שלוש העונות הבאות במדיה של אוסטריה וינה היו מהמוצלחות בקריירה של השחקן, ומהטובות בתולדות המועדון. בעונת 1977/1978 זכתה הקבוצה בתואר האליפות, הראשון מתוך שלושה רצופים, ובמקביל העפילה עד לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע. פרוהסקה פתח ושיחק לאורך כל משחק הגמר, שהיה לגמר האירופי הראשון (והיחיד עד כה) של המועדון, אך לא הצליח לסייע לקבוצתו שהובסה 4-0 על ידי אנדרלכט הבלגית. את רצף שלוש האליפויות סיימה הקבוצה בעונת 1979/1980 עם זכייה בדאבל המקומי.
היכולת האישית והקבוצתית הגבוהה הביאה להתעניינות רבה בפרוהסקה, מכוכבי המועדון, מצד מועדונים רבים באירופה. בקיץ 1980 פתחה התאחדות הכדורגל האיטלקית את שערי הליגה לשחקנים זרים, לראשונה מאז 1966, ופרוהסקה היה לזר הראשון שמשלים את המעבר לסרייה א'. פרוהסקה נרכש על ידי אלופת איטליה המכהנת, אינטר מילאנו, לקראת עונת 1980/1981, ובכך סיים תקופה בת שמונה עונות באוסטריה וינה, במהלכן זכה בארבע אליפויות ושלושה גביעים. פרוהסקה השתלב היטב במדיה של אינטר, ובעונת הבכורה שלו במועדון תרם חמישה שערי ליגה ב-28 הופעות. אינטר סיימה את העונה במקום הרביעי בטבלה באיטליה, אך הרשימה בקמפיין גביע אירופה בו השתתפה, בו העפילה עד לחצי הגמר. פרוהסקה תרם שער אחד בטורניר, לרשתה של נאנט הצרפתית. בשלב חצי הגמר הודחה אינטר על ידי ריאל מדריד. פרוהסקה נותר בקבוצה עונה נוספת, בה זכה עמה בקופה איטליה. הוא פתח בהרכב בצמד משחקי הגמר, שהסתיימו בניצחון 2-1 על טורינו בסיכום.
משחק הגומלין בגמר היה האחרון של פרוהסקה במדי אינטר, ולקראת עונת 1982/1983 עבר לרומא של המאמן השוודי נילס לידהולם. פרוהסקה שיתף פעולה עם שחקנים בכירים כגון רוברטו פרוצו, פרנקו טנקרדי, פלקאו ופייטרו ורכובוד, כבש שלושה שערי ליגה ב-26 הופעות, וזכה עם רומא באליפות איטליה השנייה בתולדותיה, והראשונה מזה כארבעים שנים.
על אף שהחזיק בחוזה לשתי עונות נוספות, עזב פרוהסקה את רומא לאחר עונה אחת בלבד, ולקראת עונת 1983/1984 שב לקבוצתו הראשונה אוסטריה וינה. עם שובו לקבוצה סייע לה פרוהסקה לזכות בשלוש אליפויות רצופות, השלישית ביניהן אף הסתיימה בזכייה בדאבל. היו אלו תואריו האחרונים של פרוהסקה במדי הקבוצה, בה שיחק עד לסיום עונת 1988/1989. עם תום אותה עונה, פרש ממשחק פעיל בגיל 34, עדיין כשחקן הרכב קבוע במדי קבוצתו. בסך הכול שיחק 14 עונות במצטבר במדיה של אוסטריה וינה וזכה עמה בשבע אליפויות ובארבעה גביעים.
נבחרת אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוהסקה היה לאחד מגדולי שחקניה של נבחרת אוסטריה בכל הזמנים. את הופעת הבכורה שלו במדיה ערך במשחק ידידות מול טורקיה ב--13 בנובמבר 1974, בו ניצחה אוסטריה 1-0. את שער הבכורה כבש כשנה אחר כך, בניצחון 6-2 על לוקסמבורג במסגרת מוקדמות יורו 1976.
פרוהסקה נטל חלק בכל ששת משחקיה של אוסטריה במוקדמות מונדיאל 1978, ואף כבש את שער הניצחון במשחקה האחרון של אוסטריה בבית, בניצחון החוץ 1-0 על טורקיה, שהבטיח את העפלתה לטורניר הגמר. בכך, קטעה הנבחרת עם פרוהסקה רצף של עשרים שנים ללא השתתפות בגביע העולם. פרוהסקה זומן על ידי המאמן, הלמוט סנקוביץ', לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1978 בארגנטינה. פרוהסקה פתח ושיחק לאורך כל ששת משחקיה של אוסטריה בטורניר. הנבחרת החלה את דרכה בניצחון 2-1 על ספרד, ניצחה 1-0 את שוודיה, ושמרה על המקום הראשון בבית על אף הפסד 1-0 לברזיל. בשלב הבתים השני איבדה אוסטריה סיכוי להעפיל בשלב מוקדם, לאחר שהובסה 5-1 על ידי הולנד ונוצחה 1-0 על ידי איטליה. במשחק השלישי והאחרון בבית, גברה אוסטריה 3-2 על גרמניה המערבית, ניצחון ראשון על יריבתה הגדולה במסגרת גביע העולם, ובכך סיכלה את סיכוייה להתקדם בטורניר.
לאחר כישלון נוסף להעפיל לאליפות אירופה במסגרת מוקדמות יורו 1980, הצליחה אוסטריה להעפיל למונדיאל שני ברציפות, לאחר שכבשה את המקום השני בבית במוקדמות מונדיאל 1982. פרוהסקה שותף בכל שמונה המשחקים של אוסטריה בבית, כולל בצמד ההפסדים לגרמניה המערבית, שלא מנעו מאוסטריה את ההעפלה. פרוהסקה שוב שותף בכל משחקיה של אוסטריה בטורניר, בפעם השנייה ברציפות. בשלב הבתים גברה אוסטריה 1-0 על צ'ילה ו-2-0 על אלג'יריה. במשחק השלישי והאחרון ידעה אוסטריה, ויריבתה גרמניה המערבית, כי ניצחון גרמני בתוצאה 1-0 יספיק לשתי הנבחרות כדי להעפיל, ואכן תוצאה זו הושגה כבר לאחר עשר דקות ונותרה עד לסיום, כאשר ניכר היה כי שתי הנבחרות לא מתאמצות יתר על המידה כדי לשנות את התוצאה. בעקבות חוסר הספורטיביות המופגנת, זכה המשחק לכינוי חרפת חיחון. בשלב הבתים השני הפסידה אוסטריה 1-0 לצרפת, נפרדה בשוויון 2-2 עם צפון אירלנד וסיימה את דרכה בטורניר.
לאחר טורניר המונדיאל, עם הגיעו של המאמן אריך הוף, קיבל פרוהסקה את סרט קפטן הנבחרת, אותו ענד ב-17 מתוך 20 הופעותיו האחרונות במדי הנבחרת. הוא לא הצליח לסייע לנבחרתו במשחקי מוקדמות יורו 1984 ומוקדמות מונדיאל 1986, ולמעשה לא שיחק במדיה של אוסטריה בין מאי 1985 לנובמבר 1988, שלוש וחצי שנים סך הכול. הוא שב לשלוש הופעות, האחרונה שבהן בשוויון 0-0 מול איסלנד במוקדמות מונדיאל 1990, ב-14 ביוני 1989. אוסטריה העפילה לטורניר הגמר, אך פרוהסקה פרש כבר באותו הקיץ ממשחק פעיל. בסך הכול צבר 83 הופעות במדי אוסטריה, בהן כבש עשרה שערים.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר פרישתו ממשחק, התמנה פרוהסקה לתפקיד המנהל הספורטיבי של אוסטריה וינה. ב-28 במרץ 1990 עבר לתפקיד המאמן הראשי במקומו של אריך הוף. עד לתום העונה הוביל את אוסטריה וינה למקום השני בטבלה, ולזכייה בגביע האוסטרי לאחר ניצחון דרמטי על ראפיד וינה בגמר. ראפיד עלתה ליתרון בדקה ה-82, ונראה היה שהיא בדרך לזכייה, אך חניכיו של פרוהסקה איזנו את התוצאה בדקה ה-90, כבשו פעמיים נוספות בהארכה וזכו בתואר לאחר ניצחון 3-1 בסיום.
פרוהסקה, שהוביל את הקבוצה לזכייה בתארים כשחקן, עשה כן גם על הקווים. בשתי העונות הבאות הוביל את אוסטריה וינה לזכייה בשתי אליפויות רצופות. בשנייה שבהן, עונת 1991/1992, אף זכה עם הקבוצה בדאבל, לאחר שעשה זאת פעמיים בעברו כשחקן. בסך הכול בשתי עונות וחצי כמאמן הקבוצה זכה עמה בשתי אליפויות ובשני גביעים.
בתום אותה העונה, עזב פרוהסקה את קבוצתו והתמנה לתפקיד מאמן נבחרת אוסטריה הצעירה. לאחר כחצי שנה בתפקיד, בינואר 1993, קודם לתפקיד מאמן אוסטריה. לאחר שכשל להעפיל עם הנבחרת מטורנירי מוקדמות מונדיאל 1994 ומוקדמות יורו 1996, הוביל פרוהסקה את אוסטריה לקמפיין מוצלח במוקדמות מונדיאל 1998. אוסטריה הקדימה את נבחרות סקוטלנד ושוודיה וסיימה בראש הבית עם שמונה ניצחונות בעשרה משחקים. במשחק הראשון בשלב הבתים השיגה אוסטריה שוויון 1-1 דרמטי בתוספת הזמן מול קמרון. התסריט חזר על עצמו בשנית גם במשחק השני מול צ'ילה, כאשר אוסטריה שוב חזרה לשוויון 1-1 בתוספת הזמן. אוסטריה הגיעה למשחק האחרון עם סיכוי להעפיל, ושוב כבשה בתוספת הזמן, אך הפסידה 2-1 לאיטליה והודחה מהטורניר.
פרוהסקה התפטר מתפקידו ב-29 במרץ 1999, יום לאחר תבוסתה של אוסטריה 9-0 לספרד במוקדמות יורו 2000. על אף התבוסה, ובין היתר בזכות פועלו של פרוהסקה, טיפסה הנבחרת למקום ה-17 בדירוג פיפ"א במאי 1999, דירוגה הגבוה בכל הזמנים.
לקראת עונת 1999/2000 חזר לתפקיד מאמן אוסטריה וינה. לאחר שהוביל אותה למקום הרביעי בתום העונה, סיים פרוהסקה את דרכו בקבוצה ופרש מתפקיד המאמן. כיום פרוהסקה משמש כפרשן בתאגיד השידור האוסטרי.
בנובמבר 2003, במסגרת חגיגות היובל לארגון אופ"א, נבחר פרוהסקה על ידי התאחדות הכדורגל האוסטרית לכדורגלן הזהב של אוסטריה, הכדורגלן הטוב ביותר בחמישים השנים האחרונות. שנה אחר כך נבחר על ידי ההתאחדות לכדורגלן המאה של אוסטריה, במסגרת חגיגות מאה שנים להתאחדות האוסטרית.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסטריה וינה
- אליפות אוסטריה (7): 1975/1976, 1977/1978, 1978/1979, 1979/1980, 1983/1984, 1984/1985, 1985/1986
- הגביע האוסטרי (4): 1973/1974, 1976/1977, 1979/1980, 1985/1986
- אינטר מילאנו
- רומא
- תארים אישיים
- כדורגלן הזהב של אוסטריה (2003)
- כדורגלן המאה באוסטריה (2004
- כדורגלן השנה באוסטריה (3): 1984, 1985, 1988
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | סך הכול | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1972/1973 | אוסטריה וינה |  הבונדסליגה האוסטרית |
27 | 7 | 4 | 1 | 1 | 0 | 32 | 8 |
| 1973/1974 | 32 | 6 | 8 | 3 | - | - | 40 | 9 | ||
| 1974/1975 | 34 | 9 | 1 | 0 | 3 | 0 | 38 | 9 | ||
| 1975/1976 | 32 | 9 | 1 | 1 | 3 | 0 | 36 | 0 | ||
| 1976/1977 | 36 | 8 | 6 | 3 | 2 | 0 | 44 | 11 | ||
| 1977/1978 | 36 | 7 | 4 | 2 | 7 | 0 | 47 | 9 | ||
| 1978/1979 | 28 | 7 | 1 | 0 | 8 | 0 | 37 | 7 | ||
| 1979/1980 | 34 | 9 | 6 | 0 | 2 | 0 | 42 | 9 | ||
| 1980/1981 | אינטר מילאנו |  סרייה א' |
28 | 5 | 4 | 0 | 8 | 1 | 40 | 6 |
| 1981/1982 | 28 | 3 | 9 | 1 | 4 | 1 | 41 | 5 | ||
| 1982/1983 | רומא | סרייה א' |
26 | 3 | 8 | 2 | 8 | 0 | 42 | 5 |
| 1983/1984 | אוסטריה וינה | הבונדסליגה האוסטרית |
28 | 5 | 8 | 6 | 8 | 5 | 44 | 16 |
| 1984/1985 | 30 | 11 | 7 | 2 | 6 | 3 | 43 | 16 | ||
| 1985/1986 | 34 | 5 | 5 | 4 | 4 | 0 | 43 | 9 | ||
| 1986/1987 | 36 | 3 | 4 | 1 | 4 | 0 | 44 | 4 | ||
| 1987/1988 | 34 | 5 | 3 | 2 | 2 | 0 | 39 | 7 | ||
| 1988/1989 | 32 | 6 | 4 | 1 | 4 | 1 | 40 | 8 | ||
| סך הכול בקריירה | 535 | 108 | 83 | 29 | 74 | 11 | 692 | 148 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת אוסטריה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1974 | 1 | 0 |
| 1975 | 7 | 1 |
| 1976 | 7 | 1 |
| 1977 | 8 | 1 |
| 1978 | 13 | 0 |
| 1979 | 7 | 3 |
| 1980 | 7 | 0 |
| 1981 | 5 | 2 |
| 1982 | 10 | 1 |
| 1983 | 4 | 0 |
| 1984 | 6 | 1 |
| 1985 | 4 | 0 |
| 1986 | 0 | 0 |
| 1987 | 0 | 0 |
| 1988 | 1 | 0 |
| 1989 | 3 | 0 |
| סה"כ | 83 | 10 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| כדורגלני הזהב של אופ"א | |
|---|---|
|
| כדורגלן השנה באוסטריה | |
|---|---|
|
| נבחרת אוסטריה – מונדיאל 1998 | ||
|---|---|---|
|
1 קונסל • 2 שופ • 3 שוטל • 4 פפפר • 5 פיירזינגר • 6 קוגלר • 7 האס • 8 פפייפנברגר • 9 ואסטיץ' • 10 הרצוג • 11 אמרהאוזר • 12 הידן • 13 צ'רני • 14 ריימאייר • 15 וטל • 16 וולפארט • 17 מאליך • 18 שטוגר • 19 פולסטר • 20 הראף • 21 קנלר • 22 קובאואר • מאמן: פרוהסקה |
| |
