הרביעייה ההונגרית

רביעיית המיתרים ההונגרית הייתה הרכב קאמרי בעל שם עולמי, שנודע בעיקר בביצועי רביעיות מיתרים של בטהובן ושל בארטוק. הרביעייה נוסדה בבודפשט בשנת 1935 (בשם "הרביעייה ההונגרית החדשה") והתפרקה בשנת 1972.

חברי הרביעייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור וג (1937-1935)
זולטאן סקלי (1972-1937)

כינור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטר סרוואנסקי (1937-1935)
שאנדור וג (1940-1937)
אלכסנדר מושקובסקי (1959-1940)
מיחאי קוטנר (1972-1959)

ויולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנש קורומזאי (1972-1935)

צ'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאל הרמן (1940-1935)
וילמוש פאלוטאי (1956-1940 בקירוב)
גאבור (גבריאל) מאגיאר (1972-1956)

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור היה שאנדור וג (תלמיד של ינה הובאי וזולטאן קודאי באקדמיה למוזיקה של בודפשט) הכנר הראשון של הרביעייה, אבל מעמדה התייצב כשהכנר הווירטואוז זולטאן סקלי (גם הוא בוגר האקדמיה של בודפשט, כמוהו כדנש קורומזאי (2001-1913)) הצטרף אליה בשנת 1937. בנקודה זו עבר שאנדור וג לכינור השני וב-1940 עזב וייסד את רביעיית וג. החליף אותו אלכסנדר מושקובסקי הרוסי. הופעת הבכורה של הרביעייה הייתה ב-1935, והצלחתה הייתה מהירה וסוחפת. סקלי היה ידיד של בלה בארטוק והרביעייה עשתה לה שם תוך זמן קצר בביצוע הבכורה ההונגרי של רביעיית המיתרים החמישית מאת בארטוק, שאותה למדה עם המלחין. עד 1938, כבר ניגנה הרביעייה בכל אחת מעריה הראשיות של מערב אירופה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נתקעה הרביעייה בהולנד, והקדישה את הזמן ללימוד יסודי של רביעיות המיתרים של בטהובן. בשנים הבאות הושמעו רביעיות אלה ברחבי העולם כחלק מן הקריירה המזהירה שהשיגה הרביעייה החל ב-1945. ב-1950 השתקעו הנגנים בארצות הברית בסביבות 1956 הוחלף הצ'לן, ובערך ה-1960 גם הכינור השני, ובמתכונתה החדשה המשיכה הרביעייה לקיים תוכנית קונצרטים גדושה עד 1972, ובו בזמן גם עסקו חבריה בהוראה ובהדרכת נגנים צעירים. ב-1957 הופיע ההרכב המחודש בבוסטון בסדרת הקונצרטים של פיבודי מייסון.^[1]

בהקלטה השנייה שלהם למחזור בטהובן, בשנת 1966, מצוין, כי סקלי מנגן בסטרדיוואריוס "מיכאנג'לו" משנת 1718, קוטנר מנגן בגוארנרי "סנטה תרזה" משנת 1704, קורומזאי מנגן בוויולה של דקאנט משנת 1766, ומאגיאר בצ'לו של אלסנדרו גליאנו משנת 1706.

רביעייה זו היא למעשה השנייה מבין שלוש רביעיות הונגריות. הרביעייה ההונגרית המקורית, שנודעה גם בשם רביעיית וַלְדְבָּאוּאֵר-קֶרְפֶּלי, הופיעה לראשונה בשנת 1910, בנגינת בארטוק וקודאי. שני החברים הנותרים היו טֶמֶשְוָארי ומולנאר. מאוחר יותר הצטרף הוויולן קורנשטיין, שתיאר בכתב את אימוני הקבוצה לקראת הופעה.

מבחר הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוברט: רביעייה ברה מינור, "המוות והעלמה" 810 ברשימת דויטש ליצירות שוברט Nixa, אריך-נגן CLP ‏ 1152 (בסביבות 1952)
שוברט: רביעיית "המוות והעלמה", אריך נגן Vox LP STPL 512.520
שוברט: רביעייה בדו מז'ור, D 887 ‏ (Columbia CX 1566) (EMG review Sep 1958).
שוברט: חמישייה בלה מז'ור D 667 דג השמך עם לואיז קנטנר, גאורג הרטנאגל (Vox STPL 512.690).
שומאן: חמישייה במי במול מז'ור אופוס 44, עם ג'ורג' סולצ'אני, פסנתר. (סקלי-מושקובסקי-קורומזאי-מאגיאר) (Discophiles Français LP DF 730.030).
היידן" רביעיות אופוס 64 מס' 5; אופוס 76 מס' 2. (Columbia LP CX 1527) (EMG review July 1958
היידן: רביעיות ברה מז'ור אופוס 65 מס' 5; בפה מז'ור אופוס 77 מס' 2. (Vox STPL 512.080).
מוצרט: רביעיות במי במול מז'ור מס' 428 ברשימת קכל; בלה מז'ור ק. 464; (Columbia LP CX 1599). (EMG reviews May 1959).
מוצרט: רביעיות בסי במול מז'ור ק. 458; בדו מז'ור ק. 475. (STPL 512.130).
צ'ייקובסקי: רביעייה מס' 1 ברה מז'ור אופוס 11 (Columbia LP CX 1581). (EMG review March 1959).
בורודין: רביעייה מס' 2 ברה מז'ור (Columbia LP CX 1581). (EMG review March 1959).
קודאי: רביעייה מס' 2 ברה מז'ור ( (Columbia LP CX 1581). (EMG review March 1959).
וילה לובוס: רביעייה מס' 6 (Columbia LP CX 1614) (EMG review Jan 1959).