הקונגרס הישראלי

הקונגרס הישראלי
פעילות	תהליך ציבורי של בניית הסכמות
מדינה	ישראל
נשיא	חיים טייב
תקופת הפעילות	2016–הווה (כ־8 שנים)
	‏congressil.org.il

הקונגרס הישראלי הוא מיזם חברתי משותף של קרן מנומדין ואוניברסיטת בר-אילן, הפועל לצד מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן^[1]. המיזם הוקם בשנת 2016. נשיאו הראשון של "הקונגרס הישראלי" הוא איש העסקים והפילנתרופ חיים טייב, העומד בראש קרן מנומדין^[2]. על פי אתר האינטרנט של "הקונגרס הישראלי", מטרתו היא לספק מענה למתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, באמצעות תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות^[3].

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד ונשיא הקונגרס הוא חיים טייב, יזם, פילנתרופ ואיש עסקים. הרעיון להקמת "הקונגרס הישראלי" נולד במפגש של חיים טייב, פרופ' שחר ליפשיץ ואפרים קריאל, שאליהם הצטרפו מייסדים נוספים.

הארגון מחולק לשלוש קבוצות, הכוללות אנשי אקדמיה ומחקר, אנשי עסקים ופעילים ציבוריים: פורום המייסדים והוועד המנהל, הפורום המייעץ, וצוותים מקצועיים. מנהל "הקונגרס הישראלי" הוא ד"ר עו"ד גלעד וינר.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות העמותה^[4] מבוססת על מתודולוגיה המשלבת שימוש בידע אקדמי וכלים מחקרים. התשתית האקדמית לפעילות הקונגרס מבוססת על פעילותו של מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי^[5] שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. פעילות הארגון מתקיימת בין השאר באמצעות פרסום "מדד ההסכמות"^[6], הפעלת מועצות הסכמה ארציות ומקומיות, והמיזם הדיגיטלי "מועצת העם"^[7], המאפשר לציבור הרחב להשתתף בפעילויות שונות של "הקונגרס הישראלי".

בהיבט המחקרי, מבצע "הקונגרס הישראלי" סקרים ומשאלים על נושאים שונים בחברה הישראלית, ובראשם מדד ההסכמות – כלי מחקרי הממפה את ההסכמות ואי-ההסכמות בחברה הישראלית. במסגרת פעילות השטח, בונה ומנהל "הקונגרס הישראלי" מועצות שדנות בנושאים כמו יהדות במרחב הציבורי ויחסי יהודים–ערבים. בנוסף, מקיים הקונגרס אירועים ותוכניות חינוך וגישור שונות, ומפיק כנס שנתי. "הקונגרס הישראלי" משתף פעולה עם ארגונים בעלי מטרות דומות. במסגרת הפעילות המקוונת הקים "הקונגרס הישראלי" את אתר "מועצת העם", המשמש כזירה דיגיטלית לקיום דיאלוג ציבורי בנושאים שעל סדר היום, וכמקום לשיתוף הציבור בתהליכי בניית הסכמות.

מדד ההסכמות^[8] הוא מחקר שיזם "הקונגרס הישראלי", ומבוצע על ידי מספר חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן. המחקר בודק את הסוגיות השנויות במחלוקת בחברה הישראלית, ונושאים הקשורים בהן. בין השאר, בוחן המחקר את היחסים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה הישראלית, בדגש על ארבעה שסעים חברתיים: השסע הלאומי בין יהודים לערבים, השסע האידאולוגי בין שמאל לימין, השסע הדתי בין חרדים, דתיים וחילונים, והשסע העדתי – בין העדות השונות בישראל^[6]. נבחנות גם גישות ציבוריות ביחס לסוגיות אקטואליות הנמצאות על סדר היום. כדי לבדוק את נתוני מדד ההסכמות לאורך זמן, מתבצע הסקר שבבסיס המדד באופן מתמשך, מדי מספר חודשים. נכון לפברואר 2021, בוצעו שלושה סבבים של הסקר.
מועצות ההסכמה של "הקונגרס הישראלי" הן קבוצות דיון שבהן משתתפים נציגים של הקבוצות השונות בחברה הישראלית. כל מועצת הסכמה ארצית בנויה סביב נושא מסוים, כמו יהדות במרחב הציבורי, יחסי יהודים–ערבים ועוד, ונעזרת בתוצרי מדד ההסכמות והסקרים האחרים^[9] כדי למפות נושאים לדיון ופתרונות אפשריים.
מועצת העם^[7] היא זירת השיח המרכזית של "הקונגרס הישראלי" במרחב הדיגיטלי. הפעילות נגישה לכל ישראלי, שיכול להירשם למועצת העם באתר ולקחת חלק בשיח של בניית הסכמות בישראל. כל חבר במועצה יכול להשפיע על הנושאים בהם יעסוק "הקונגרס הישראלי" ולהיות מעורב בפתרונות המוצעים במועצות ההסכמה.
תוכנית התיכונים - במסגרת תוכנית התיכונים למנהיגות במשפט, מגיעים לאוניברסיטת בר-אילן כמאתיים וחמישים תלמידי תיכון לחמישה מפגשים מרוכזים, העוסקים בסוגיות של יהדות ודמוקרטיה. במהלך המפגשים, התלמידים נחלקים לקבוצות לימוד בהנחיית סטודנטים של הפקולטה למשפטים, בהן הם לומדים כיצד לנהל דיונים מכבדים ומנומקים בסוגיות שנויות במחלוקת בחברה הישראלית^[10]. התוכנית היא חלק מלימודי האזרחות של התיכונים המשתתפים בה^[11]. בשנת 2019 התוכנית זכתה בפרס "התקווה הטובה" מטעם תקווה ישראלית באקדמיה^[12]. בשנת 2020, בשל מגפת הקורונה, התכנית התקיימה כולה באופן מקוון^[13]^[14].
הכנס השנתי – מדי שנה מקיים "הקונגרס הישראלי" כנס בהשתתפות דמויות מרכזיות מתחומי עשייה שונים בציבוריות הישראלית. במסגרת הכנס מתקיימות ועידות וקבוצות שיח שמטרתן מציאת פתרונות יישומיים לדילמות הזהות בחברה הישראלית, וכן מתקיימת הצגת הישגי השנה החולפת ותוכנית העבודה לשנה הקרובה.