הצעת חוק המצלמות בקלפיות
חוק המצלמות בקלפיות הוא הכינוי שניתן להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט-2019, שבאה להתיר למזכירי ועדת הקלפי, לחברי ועדת הקלפי ולמשקיפים, לתעד באופן חזותי או קולי כל דבר "שבסמכותם לצפות בו או להאזין לו" (כלומר, למעט הכנסת הפתק למעטפה, שנעשית מאחורי הפרגוד באופן חשאי), גם ללא צורך באישור מיוחד מראש.[1][2]
הצעת החוק גובשה בעקבות החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, שניתנה ב-26 באוגוסט – כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות לכנסת ה-22 – שבה נקבע כי אסור לסיעות ולרשימות המועמדים להציב מצלמות בקלפיות, למזכיר הקלפי אסור לצלם ללא אישור מיוחד מראש מוועדת הבחירות, והצבת מצלמות באופן שיטתי בקלפיות טעונה חקיקה ראשית, וזאת בדומה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.[3][2]
הצעת החוק, שעלתה להצבעה בכנסת ה-21 שמונה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת ה-22, גרמה למחלוקת רבה ונתפסה כניסיון להרתעת מצביעים. לבסוף ההצעה לא עברה בקריאה ראשונה, לאחר שלא הושג רוב של 61 חברי כנסת.[4]
הצעת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעת החוק מציעה להוסיף לחוק הבחירות לכנסת את סעיף 73ב, שמאפשר לכל חבר ועדת קלפי, משקיף, מזכיר או נציג ועדת הבחירות המרכזית לתעד "בתיעוד חזותי או קולי, דבר שבסמכותם לצפות בו או להאזין לו".[1] (המצב הקיים לא מאפשר למשקיפים ולחברי הוועדה לתעד, וצילום בידי מזכיר ועדת הקלפי מותנה בקבלת אישור מפורש מוועדת הבחירות.)
פסקאות ב–ו של הסעיף קובעות כי התיעוד יישמר על כרטיס זיכרון מגנטי שיימסר יחד עם הפרוטוקול מהקלפי, וכי המתעד, והגוף ששלח אותו רשאים לשמור עותק של התיעוד לתקופה מוגבלת אלא אם הוא משמש כראיה בערעור בחירות או תלונה במשטרה.
רקע להצעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום הבחירות לכנסת ה-21, התקין משרד יחסי ציבור עבור הליכוד 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות שונות במגזר הערבי, בנימוק של חשש לזיופים.[5][6] המבצע נערך לאחר פנייה מראש הממשלה ומנהל קמפיין הליכוד בנימין נתניהו, בעלות של כמיליון וחצי ש"ח.[7]
המבצע כונה "טוהר הבחירות" ומטרתו המוצהרת הייתה מניעת זיופים כגון התחזות למצביעים אחרים.[8] ביום המחרת התגאה משרד הפרסום בפרויקט, וטען ש"בזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ-50%, הנמוך ביותר שנראה שנים האחרונות".[9] במהלך יום הבחירות, לאחר שהוגשו אליו תלונות בעניין, קבע השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כי התיעוד החזותי במהלך שעות ההצבעה אסור. מלצר ביקש מהמשטרה להחזיר את המצלמות לפעילים, ואפשר להם להשתמש בהן להקלטת שמע. הוא ציין כי חברי ועדת הקלפי יוכלו מאוחר יותר לתעד את ספירת הקולות באמצעות המצלמות, אך יהיה עליהם להודיע על כך לכל המשתתפים בספירה.[10]
על המבצע נמתחו ביקורות, ונטען כי מדובר בהרתעת מצביעים שמטרתה להוריד את אחוזי ההצבעה במגזר הערבי.[11]
לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הודיעה מפלגת הליכוד כי בכוונתה להציב מצלמות גם בבחירות אלו. לאחר שימוע בנושא[12] קבע השופט מלצר ב-26 באוגוסט כי אסור למפלגות ולרשימות המועמדים להציב מצלמות בקלפיות, וכי הצבת מצלמות באופן שיטתי בקלפיות טעונה חקיקה ראשית.[3] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קבע בסוגיה כי ”יש להותיר את שאלות אפשרות הצבתן של מצלמות בקלפיות, בכל מהלך ההצבעה, להכרעתו המפורשת של המחוקק הראשי”.[13]
ניסיון חקיקת הבזק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות החלטתו של השופט מלצר החליטו בליכוד לבחון את האפשרות לאפשר תיעוד שכזה באמצעות חקיקת בזק שתיכנס לתוקפה כבר בבחירות לכנסת ה-22. ב-8 בספטמבר, תשעה ימים לפני הבחירות, התכנסה הממשלה לדון בהצעת חוק לתיקון חוק הבחירות לכנסת, שעל פיה נציגי המפלגות יהיו רשאים להציב מצלמות בקלפיות.[14] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התנגד לעיתוי החוק וטען כי יש מניעה משפטית לחוקקו, ובנוסף אימץ את עמדת השופט מלצר ש"קידום ההצעה יפגע ביכולת לקיים את יום הבחירות באופן תקין".[15] גם היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, הסתייג מהצעת חוק זו.[16] בסופו של דבר, אישרה הממשלה פה אחד את הצעת החוק, וזאת למרות הגעתו של מנדלבליט אל הישיבה על מנת להציג את הקשיים המשפטיים שבהצעה.[17]
בוועדה המסדרת של הכנסת היה תיקו בהצבעה על בקשת הממשלה לפטור את ההצעה מחובת הנחה,[18] ולכן הבקשה נדחתה.[19] כעבור שלושה ימים, ב-11 בספטמבר, עלתה ההצעה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. האופוזיציה החרימה את ההצבעה ולכן לחוק לא היו מתנגדים או נמנעים, אך כיוון שתמכו בו רק 58 חברי כנסת, פחות מהרוב הנדרש של 61, כפי שקבע היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, הצעת החוק לא עברה.[20][4][21] בעד הצעת החוק הצביעו נציגי הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, כולנו ואיחוד מפלגות הימין בעוד נציגי כחול לבן, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת, העבודה ומרצ החרימו את ההצבעה.
עמדות בעד ונגד הצעת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעד[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערכת הפוליטית, מפלגות הקואליציה תמכו בחוק, והטענות המרכזיות היו:
- הגנה על טוהר הבחירות ומניעת זיופים.
- הצבת מצלמות בקלפיות אינה שונה מהצבתן במקומות ציבוריים אחרים (אשר מותרת בחוק).
במהלך ישיבת הממשלה לאישור החוק, שנערכה ב-8 בספטמבר, טען ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "טוהר הבחירות הוא מיסודות הדמוקרטיה, וזו הדרך הטובה ביותר למנוע זיופים, להציב מצלמות ולאפשר פיקוח משקיפים ממפלגות יריבות". הוא תקף את הגורמים המשפטיים ואת יריביו הפוליטיים בטענה שהם מתנגדים לחוק "כדי לאפשר זיופים וגנבת בחירות".[22] הטענה הזו, שיש ניסיון לגנבת בחירות, הייתה לטענה חוזרת בקרב התומכים בחוק, ולמרות הטענות, כי בסבב הבחירות באפריל 2019 היו זיופים רבים בקלפיות הערביות, הממצאים הראו כי היו זיופים גם בקרב ציבורים אחרים וגם בקלפיות הערביות שבהם היו זיופים חלקם היו זיופים לטובת הליכוד.[23][24] שר המשפטים, אמיר אוחנה, נימק את הצעת החוק לפני ההצבעה: "איך אפשר, בעידן הזה בו יש מצלמות כמעט בכל רחוב, מוסד, בית ספר, פיצוציה – להתנגד למצלמות במקום החשוב ביותר – המקום בו נקבעות תוצאות הבחירות – לב הדמוקרטיה, תוך שחשאיות הבחירות נשמרת כמובן והפרטיות מאחורי הפרגוד היא מלאה? החוק הזה בא לטפל באנדרלמוסיה ובאי הסדר – השוררים כעת. הותרת המצב הקיים היא המחדל הדמוקרטי הגדול. ואם לא עכשיו, לפני הבחירות, אימתי?"[25]
נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצד המתנגדים לחקיקה הטענות המרכזיות היו:
- החוק בא לשרת אג'נדה פוליטית ולא חוקתית ולהוריד את שיעורי ההצבעה בציבור הערבי.
- קושי ליישם את החוק ביום הבוחר בהתרעה כל כך קצרה, ואף חשש שייגרמו אי-סדרים ביום הבחירות.
- טענה כי הפיקוח צריך להיות ממלכתי ואחיד.
- פגיעה לא מידתית של החוק בזכויות חוקתיות ובעקרונות היסוד של הדמוקרטיה.
במערכת הפוליטית, מפלגות האופוזיציה התייחסו אל החוק כניסיון להוריד את אחוזי ההצבעה בקרב המצביעים הערבים, ואף כ"תיוג אתני שנועד לפגוע בהצבעה".[26] יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן תמך תחילה בהצעת החוק, אך לפני ההצבעה בוועדת הכנסת שינה את עמדתו והתנגד לו, ואמר: ”ברמה העקרונית ישראל ביתנו מאוד-מאוד תומכת בפיקוח על הבחירות, הצבת מצלמות, אבל אנחנו תומכים בפיקוח אחיד בכל המקומות על ידי גורם ממלכתי אחד. מה שעושה נתניהו זה לא חוק פיקוח על הבחירות, זה חוק שיבוש הבחירות, חוק גניבת הבחירות”.[27]
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, והיועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, התנגדו לחוק. לטענת מנדלבליט, הצעת החוק ”היא בפגיעה, קרוב לוודאי, ביכולת לקיים את יום הבחירות לכנסת באופן תקין וסדיר כנדרש במשטרנו הדמוקרטי”,[15] ולדברי ינון, ”ההסדר המוצע בהצעת החוק, בוודאי בעיתוי שבו מבקשים לחוקקו, אינו עונה לדעתנו על המבחנים החוקתיים ופוגע באופן לא מידתי בעקרונות יסוד בהליך הבחירות ובזכויות חוקתיות מוגנות”.[28]
פרופ' מרדכי קרמניצר יצא אף הוא בביקורת חריפה נגד הצעת החוק.[29]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2
שלבי החקיקה של הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט-2019, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ 1 2 החלטת השופט חנן מלצר, באתר של ועדת הבחירות המרכזית, 26 באוגוסט 2019
- ^ 1 2 אמיר אלון ומורן אזולאי, נאסר לצלם בקלפיות - והליכוד בוחן אפשרות לחוק חדש, באתר ynet, 26 באוגוסט 2019
- ^ 1 2 הרוב הנדרש לא הושג: הופל חוק המצלמות של נתניהו, באתר ynet, 11 בספטמבר 2019
- ^ ערוץ 7, הליכוד התקין 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות במגזר הערבי, באתר ערוץ 7, 9 באפריל 2019
- ^ מורן אזולאי, פרסום ראשון: הליכוד התקין 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות במגזר הערבי, באתר ynet, 9 באפריל 2019
- ^ עקיבא נוביק, יוזם המצלמות בקלפיות - נתניהו; העלות - מיליון שקלים וחצי , באתר חדשות 13, 23 באפריל 2019.
- ^ פרסום ראשון: הליכוד התקין 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות במגזר הערבי, באתר ynet, 10 באפריל 2019
- ^ פוסט של משרד קייזלר ענבר בפייסבוק, 10 באפריל 2019(הקישור אינו פעיל, 28.12.2019)
- ^ חיים לוינסון, בחירות 2019: הליכוד הציב 1,200 מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים "כדי למנוע זיופים", באתר הארץ, 9 באפריל 2019.
- ^ דפנה ליאל, כך הדריכו בליכוד את "הפעילים המתעדים" בקלפיות, באתר מאקו, 18 באוגוסט 2019
- ^ שימוע בנושא הצבת מצלמות בקלפיות, באתר ועדת הבחירות המרכזית
- ^ יאיר אלטמן, מנדלבליט מתנגד למצלמות בקלפי, באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2019
- ^ יו"ר ועדת הבחירות אסר על הצבת מצלמות בקלפיות; תוקם ועדת פיקוח, באתר וואלה, 26 באוגוסט 2019
- ^ 1 2 היועמ"ש על חוק המצלמות: הליך חריג ופגום שיפגע בקיום יום הבחירות, באתר כלכליסט, 6 בספטמבר 2019
- ^ נינה פוקס, בתום דיון סוער: הצעת חוק המצלמות נפלה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2019
- ^ ynet, הממשלה אישרה את הצעת חוק המצלמות, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2019
- ^ תקופת המתנה בין הבאת הצעת חוק לכנסת לבין תחילת הדיון בה
- ^ גדעון אלון, חוק המצלמות נפל בוועדה בכנסת, באתר ישראל היום, 9 בספטמבר 2019
- ^ אריק בנדר, חוק המצלמות נפל בקריאה ראשונה, באופוזיציה החרימו את ההצבעה, באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2019
- ^ יהונתן ליס, הליכוד לא השיג רוב של 61 בעד חוק המצלמות; האופוזיציה החרימה את ההצבעה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2019
- ^ הממשלה אישרה את הצעת חוק המצלמות, באתר ynet, 8 בספטמבר 2019
- ^ הליכוד מנסה להעביר את המסר שגונבים לו את הבחירות, ואסור להקל בכך, באתר maariv, 6 בספטמבר 2019 (ארכיון)
- ^ נתניהו: "ממשיכים בחקיקת חוק המצלמות. לא נאפשר גניבת בחירות", באתר kipa, 5 בספטמבר 2019
- ^ אמיר אוחנה, שר המשפטים אמיר אוחנה: חוק המצלמות מגשים את טוהר הבחירות, באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2019
- ^ טיבי נגד חוק המצלמות: "תיוג אתני שנועד לפגוע בהצבעה", באתר ynet, 5 בספטמבר 2019
- ^ ליברמן נגד חוק המצלמות של נתניהו: "מוביל חוק גניבת בחירות", באתר ynet, 9 בספטמבר 2019
- ^ יהונתן ליס, יועמ"ש הכנסת: חוק המצלמות אינו חוקתי ומעניק יתרון לליכוד על פני המפלגות האחרות, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2019
- ^
מרדכי קרמניצר, יוזמת חוק המצלמות היא עדות מצולמת לגניבתה של דמוקרטיה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2019
