הפרס (סרט, 1963)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | הרומן "הפרס" של אירווינג וואלאס |
|---|---|
| בימוי |
מארק רובסון  |
| הופק בידי | ריי סטארק |
| תסריט | ארנסט להמן |
| עריכה |
אדריאן פזאן |
| שחקנים ראשיים |
פול ניומן אלקה זומר אדוארד ג'י רובינסון |
| מוזיקה |
ג'רי גולדסמית' |
| צילום |
ויליאם דניאלס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 25 בדצמבר 1963 |
| משך הקרנה |
134 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית שוודית |
| סוגה |
סרט ריגול, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט פשע |
| הכנסות | 3,500,000 דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו | prize |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הפרס (באנגלית: The Prize) הוא מותחן וסרט ריגול אמריקאי משנת 1963 בבימויו של מארק רובסון, עם פול ניומן, אדוארד ג'י רובינסון ואלקה זומר בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על הרומן "הפרס" של אירווינג וואלאס משנת 1962.
זהו מותחן המתרחש בסטוקהולם בתקופת חלוקת פרסי נובל על רקע המלחמה הקרה בין שני הגושים.
אלקה זומר זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקן חדש ומבטיח, דיאן בייקר הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוזן ג'קובסון (לאו ג. קרול), אחראי על טקס חלוקת פרסי נובל בסטוקהולם. אנדרו קרייג (פול ניומן) מגיע לקבל פרס נובל לספרות. משרד החוץ השוודי מצמיד לו מלווה בשם אינגר אנדרסן (אלקה זומר).
למקום מגיעים גם זוכה פרס נובל לפיזיקה, ד"ר מקס סטרטמן (אדוארד ג'י רובינסון) עם אחייניתו אמילי (דיאן בייקר), זוכי הפרס לרפואה - האמריקאי ד"ר ג'ון גארט (קווין מקארתי) והאיטלקי ד"ר קרלו פארלי (סרג'ו פנטוני) וזוכי פרס נובל לכימיה ד"ר קלוד מרסו (ז'ראר אורי) ואשתו ד"ר דניז מרסו (מישלין פרסל). מצטרפת אליהם מוניק (ז'קלין ביר), מזכירתו/פילגשו של ד"ר מרסו.
ד"ר סטרטמן הוא מדען שערק ממזרח גרמניה לארצות הברית. הנס אקהרט (ג'ון ונגרף) ראש רשת קומוניסטית, נפגש איתו ופוקד עליו לשאת נאום אנטי אמריקאי. כשהוא מסרב, הוא נחטף ובמקומו מובא שחקן דומה לו שעבר איפור (אדוארד ג'י רובינסון). לאמילי אומרים כי המחליף הוא בעצם אחיו של מקס, וולטר סטרטמן שנשאר בגרמניה והוא אביה הביולוגי שלא הכירה. היא מחליטה לשתף איתו פעולה.
קרייג מקבל הודעה טלפונית מאדם בשם בקשר לד"ר סטרטמן. כשהוא מגיע למקום הוא מוצא אותו הרוג מדקירה. הרוצח מתחיל במרדף אחריו. קרייג בורח לגג ומושם הוא מופל לתעלת מים וכמעט נדרס על ידי ספינה. הוא ניצל, מגיע לאינגר שמזעיקה שוטר. הם מגיעים למקום ולא מוצאים שום סימן לרצח. כולם חושבים שזה דמיון של קרייג בגלל שתיינותו.
בינתיים מקבל קרייג הודעה שד"ר סטרסטמן נמצא בבית חולים פרטי. הוא מגיע למקום ולא מוצא אדם בשם כזה. מהחלון הוא רואה איך מפנים אדם באמבולנס. אמילי מסתלקת והוא נשאר בודד, מתחיל ללכת ומנסים לדרוס אותו, לבסוף הוא מוצא מקלט במועדון נודיסטים, מפריע לאספה שלהם ומגורש למלון על ידי שוטרים כשרק מגבת לגופו. הוא נכנס לחדרה של ד"ר מרסו והיא מזעיקה את בעלה שייראה אותם ביחד וירפה מהפילגש שלו.
הקומוניסטים חוטפים את אינגר. קרייג מקבל מידע שאנייה עומדת להפליג מסטוקהולם ללנינגרד. הוא מניח שהחטופים שם. הוא מצליח להתגנב לאנייה ולהבריח את כולם בתוך מכוניות מועמסות.
במלון לוקה סטרטמן בדום לב. שני הרופאים מטפלים בו. ד"ר פארלי מאלתר דפיברילטור משני חוטי חשמל ונותן לו שוק חשמלי שמצליח לעורר אותו. הטקס מתנהל בינתיים וד"ר מקס סטרטמן נכנס. הכפיל מנסה לברוח אך נדקר על ידי סוכן קומונסי. הוא מצליח לומר לאמילי כי אינו אביה אלא שחקן כפיל. בינתיים רודף קרייג אחרי הרוצח שנופל מהגג אל מותו וקרייג נכנס בזמן לקבל את פרס נובל.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| פול ניומן | אנדרו קרייג | סופר |
| אלקה זומר | אינגר אנדרסן | נציגת משרד החוץ |
| אדוארד ג'י רובינסון | ד"ר מקס סטרטמן | פיזיקאי |
| דיאן בייקר | אמילי סטרטמן | אחייניתו של ד"ר סטרטמן |
| קווין מקארתי | ד"ר ג'ון גארט | רופא |
| סרג'ו פנטוני | ד"ר קרלו פארלי | רופא |
| ז'ראר אורי | ד"ר קלוד מרסו | כימאי |
| מישלין פרסל | ד"ר דניז מרסו | אשתו של ד"ר מרסו |
| ז'קלין ביר | מוניק סוביר | מזכירתו של ד"ר מרסו |
| לאו ג. קרול | הרוזן ג'קובסון | ראש הטקס |
| ג'ון ונגרף | הנס אקהרט | מרגל קומוניסטי |
