הפסטיבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפסטיבל
The Festival
מידע כללי
מאת ה.פ. לאבקרפט
שפת המקור אנגלית
סוגה אימה
מקום התרחשות קינגספורט, מסצ'וסטס
תקופת התרחשות חג המולד
הוצאה
הוצאה סיפורים מוזרים (אנ')
תאריך הוצאה ינואר 1925

הפסטיבלאנגלית: The Festival) הוא סיפור קצר מאת הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט אשר נכתב באוקטובר 1923 ופורסם לראשונה בינואר 1925 במגזין סיפורים מוזרים (אנ')[1]. עלילתו עוקבת אחר אדם החוזר לעיירת מולדתו בכדי להשתתף בפסטיבל היולטייד המסתורי שאבותיו נהגו לקיים בכל מאה שנים מאז שהתיישבו לראשונה באזור, אולם נקלע במקום זאת לחגיגת אימים זוועתית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מסופרת מפיו של אלמוני חסר שם המתאר את כמיהתו העזה לעיירת מולדתו, בה חיו אבותיו לאורך שלוש מאות השנים האחרונות, ונהגו לקיים פסטיבל חגיגי הקרוי יולטייד מדי כל מאה. לדבריו, הטקס המסתורי עתיק-יומין אף יותר מבית לחם, בבל, ממפיס, ואפילו המין האנושי, ועל אף שאנשיו התפזרו לכל עבר, הדבר היחיד אשר שמר עליהם מאוחדים הוא אותו יום חג שאף תרבות אחרת לא הכירה.

מסעו מתחיל בעיר העתיקה קינגספורט, הנמצאת במסצ'וסטס, אשר לחופיה נחה עיירת דיג קטנה המתוארת כמקום מולדתו. לאחר שוטטות קצרה הוא מצליח למצוא את דרכו לבית משפחתו, כאשר אדם זקן ואילם מופיע בפתח הדלת ומוביל אותו לחדר חשוך ודל רהיטים המואר בנרות.

הוא מתיישב לצדה של אישה זקנה העובדת על נול אריגה כאשר חשדו מתעורר לראשונה. האילם שב פנימה, וכותב על לוח חימר שהלה ייאלץ להמתין זמן-מה לפני שייקחו אותו עמם לפסטיבל. לתדהמתו הרבה הוא מבחין כי עיניו של האיש כמעט ואינן זזות, ופניו חסרות הבעה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, כמעט כאילו הוא עוטה עליהן מסכה.

על שולחן סמוך נחים מספר ספרים המכילים ידע אסור אותם מזהה המספר משמועות שהגיעו לאוזניו בלבד, ביניהם הסדוצ'יסמוס טריאמפטוס (אנ'), הדמונולוטרייה ליברי טרס (אנ'), והנורא מכל, הנקרונומיקון. בזמן שהוא מעיין בהם עוטים שני הזקנים גלימות שחורות על עצמם, ומסמנים לו לבוא החוצה בעקבותיהם.

השלושה יוצאים אל העיירה באישון לילה, ומתקדמים לאורך מבוך סמטאות הומות אדם במעלה גבעה ארוכה, עד שעיניהם פוגשות בכנסייה לבנה וגבוהה המתנשאת מעליהם. על אף חששותיו הרבות מרשה המספר לזוג הזקנים למשוך אותו עמם, כאשר הוא מבחין לפתע כי אף אחד מהאנשים הסובבים אותם לא הותיר עקבות בשלג עליו הלכו.

עם כניסתם נבלע המספר בתנועת הקהל, אשר עובר מבעד לפתח תת-קרקעי שנחפר ברצפת המקום, מול המזבח, לכיוון חדר קבורה אפלולי. ברדתו מטה הוא מגיע לגרם מדרגות ארוך וצר אשר נסתת באדמה הסלעית, אולם הירידה הממושכת מעוררת בו חשד כי נקלע למלכודת אינסופית. ככל שהוא מוסיף להעמיק לבטן האדמה, מבחין הלה ביותר ויותר פתחים אפלים מסביבו המרכיבים מעין מערך קטקומבות אדיר ממדים, בנוסף לריח ריקבון המתחזק לאטו.

לבסוף הם מגיעים למערה תת-קרקעית רחבה, אותה מתאר המספר המפוחד בתור ”עולם פנימי וחסר אופקים, מעין חוף פטרייתי המואר בזוהר ירוק חולני ומוצף בנהרות שמנוניים הפורצים מתוך תהומות מחרידים”. הוא מסתכל מסביבו בחרדה ובוהה בלובשי הגלימות המשוטטים בין פטריות הענק במשך זמן-מה, עד שהם מתכנסים בחצי מעגל מסביב לעמוד של אש לרקע מוזיקת חלילים צורמת, מחווה המסמנת את תחילתו של טקס היולטייד.

מנגינת החלילים משתנה לפתע, ומתוך האפלה פורץ עדר של יצורים מכונפים אותם המספר אינו מצליח לתאר בצורה קוהרנטית לגמרי, למעט שהם נראים כמו שילוב של עורבים, עקבים, חפרפרות, נמלים, עטלפים, וגופות אנושיות רקובות. עם הגעת היצורים אל קהל לבושי הגלימות, מטפסים עליהם כל המשתתפים בפסטיבל ורוכבים על גבם לתוך חשכת הנהר.

כעבור זמן-מה נותרים על מדף הסלע רק המספר והאיש הזקן, אשר מפציר בו בתנועות ידיים חסרות מנוחה לעלות על אחד משני היצורים המכונפים המחכים להם. הוא אף שולף מגלימתו טבעת ושעון עתיק הנושאים את שלט האצולה של אבותיו בניסיון להרגיעו, אולם המספר המבוהל מזנק אל תוך הנהר השחור בצרחות ומנסה להימלט משם בשחייה.

כאשר הוא מתעורר בבית החולים של קינגספורט מספרים לו רופאיו כי נמצא קפוא למחצה בנמל העיר עם עלות השחר, בעודו מחזיק בקורת עץ רעועה אשר מנעה ממנו לטבוע. על אף כן הוא אינו מוכן להאמין לדבריהם, ואנשי הסגל שולחים אותו לבית החולים על שם סנט מרי בארקהם. הוא מסיים את עדותו עם ציטוט קטע קצר מתוך הנקרונומיקון, המתאר את אימת הפסטיבל בו השתתף: ”חורים גדולים נחפרים בסודיות היכן שנקבוביותיו של כדור הארץ צריכות להספיק, ודברים אשר די להם לזחול כבר למדו כיצד ללכת”.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המספר: אלמוני חסר שם אשר שב למקום מולדתו, עיירת דיג קטנה הנחה לחופיה של העיר הבדיונית קינגספורט, בה נהגו אבותיו לקיים פסטיבל מסתורי הקרוי יולטייד אחת לכל מאה שנים. לרוע מזלו, נקלע הלה לחגיגת אימים זוועתית אשר מסתיימת באובדן דעתו ובאשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי.
  • האיש הזקן: אילם זקן ותמוה, לכאורה בעל קרבה משפחתית למספר, אשר משמש כמדריכו עם הגעתו לעיר, ומוביל אותו לעבר חגיגות הפסטיבל הנערכות במערה תת-קרקעית מתחת לכנסייה מקומית.

השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבקרפט קיבל את ההשראה לסיפור בעקבות ביקורו הראשון במרבלהד (אנ'), מסצ'וסטס, בדצמבר 1922, אותו כינה מאוחר יותר בשם ”הפסגה הרגשית החזקה ביותר שחוויתי במהלך כמעט ארבעים שנות קיומי” ותיאר בקטע הבא: ”בהבזק מהיר גלש מעליי כל העבר של ניו אינגלנד, כל העבר של אנגליה העתיקה, וכל העבר של אנגלו-סקסונדום והעולם המערבי, וזיהה אותי בין המכלול האדיר של כל הדברים, בצורה כזאת שמעולם לא חוויתי קודם, ולעולם לא אחווה שוב. הייתה זו גאות השיא של חיי”[2].

תיאורה של העיר הבדיונית קינגספורט, אליה מגיע המספר, מזכיר את הדרך המובילה למרכזה של מרבלהד, ואילו בית אבותיו מבוסס ככל הנראה על הבית הראשון ברחוב מגפורד. הכנסייה הלבנה שבמעמקיה מתרחש פסטיבל האימים עשויה להיות מקבילה לכנסיית סנט מייקל (אנ') שבדרך פרוג, אשר נבנתה ב-1714 ונחשבת לכנסייה האנגליקנית העתיקה ביותר באזור ניו אינגלנד שעדיין עומדת על תילה המקורי, אם כי מקורות ספורים חולקים על השוואה זו[3].

ניתן לזהות השפעה נוספת על הסיפור מתוך שני ספרים אותם קרא לאבקרפט באותה העת: ”בניסיון לחקות מעין גזע חייזרי חשבתי על הישרדותם של מכשפים קדם-אריים אשר שמרו על טקסיהם הפרימיטיביים כמו אלו של כתות המכשפות – זה עתה קראתי את ספרה של מרגרט מארי, כת המכשפות באירופה המערבית”[4][5]. רעיון הצאצאים הקדם-אריים הופיע לראשונה בסיפורו של ארתור מאכן, ספר החותם השחור, אשר פורסם בספרו שלושת המתחזים (אנ'), והשפיע גם על כמה מיצירותיו המאוחרות יותר של לאבקרפט.

עולמו הספרותי של ה.פ. לאבקרפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מסיפוריו של לאבקרפט מועברים לקוראים בתור עדות בגוף ראשון מפי מספר אלמוני אשר היה מעורב בחווייה טראומתית כלשהי שהובילה להתערערות בריאותו הנפשית. הדבר נכון גם עבור הסיפור הנוכחי, אשר אמנם אינו תם בצורה קיצונית מדי בדומה לכמה מיצירותיו של לאבקרפט המסתיימות בהתאבדות הפרוטגוניסט או באסון מפלצתי כלשהו שמביא עמו את קץ האנושות, אולם ניתן לזהות בצורה ברורה את קווי הדמיון: לאחר השתתפותו בפסטיבל האימים התת-קרקעי מתעורר המספר בבית החולים של קינגספורט, ובהמשך מועבר לבית החולים על שם סנט מרי בארקהם לצורך ”קבלת טיפול הולם יותר”.

מפלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן כי היצורים המכונפים הפורצים מתוך החשכה בשיאו של הפסטיבל השפיעו על ספרותו של אוגוסט דרלת', אחד מעמיתיו של לאבקרפט וממשיך דרכו. בסיפורו "הבית ברחוב קורוון" מוזכרים יצורים מעופפים ואנושיים במידת מה אשר נושאים דמיון לאלו המופיעים בפסטיבל[6][7], ובסיפור "הצופה בשמיים" הם מתוארים שוב, אלא שהפעם נקראים לראשונה בתור ביאקות[8].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מצטט את אחד הקטעים הארוכים ביותר מתוך ספר הנקרונומיקון, גרימואר בדיוני הטומן בין דפיו סודות אסורים שלאבקרפט המציא עבור עולמו הספרותי, חרף מנהגו ארוך השנים להימנע מתיאורים רחבים אודותיו.

עדותו של המספר תמה בקריאת פסקה קצרה מתוך הכרך העתיק, אשר מלמדת על המערות המקוללות הנמצאות במעמקי האדמה, ועל היצורים המכונפים אשר שוכנים בהן. הקטע היחיד בקאנון הספרותי של לאבקרפט המשתווה באורכו ובעומקו לטקסט הנוכחי מופיע בסיפור הזוועה בדנוויץ' (אנ').

הסופר ומבקר הספרות לין קרטר (אנ') כתב בהקשר הזה כי הפסטיבל הוא ”הסיפור הראשון המספק ציטוט ארוך מתוך הספר אשר מלמד אותנו דבר-מה אודות ההיסטוריה שלו (כלומר, שאולאוס וורמיוס תרגם אותו ללטינית)”[9].

בסיפורו שוכני המחילות, המשתייך ליקום המיתוסים של קת'ולהו[א], ציטט הסופר בריאן למלי (אנ') קטעים ישירים מתוך הפסקה הלקוחה מהנקרונומיקון אשר מופיעה בסיפור[10]. כמו כן, חלק משמותיהם של ארבעה עשר פרקי הסיפור הם ביטויים שונים מתוך הספר: הפרק הראשון, לדוגמה, נקרא באנגלית The Nethermost Caverns (משמע המערות העמוקות ביותר), אותן מילים עמן פותח עבדול אלהזרד את דבריו[11].

כמה יצירות נוספות מוזכרות לאורך הסיפור, ביניהן דמונולוטרייה ליברי טרס (אנ') מ-1595 וסדוצ'יסמוס טריאמפטוס (אנ') מ-1681, שני ספרים אמיתיים העוסקים בשדים ובכישוף. לאבקרפט כותב על יצירה נוספת בשם "פלאי המדע" מאת מוריסטר, אולם אין בנמצא אף הוכחה לכך שמדובר בעבודה אמיתית, והאזכור היחידי אליה מצוי בסיפורו של אמברוז בירס, האיש והנחש.

עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הבדיונית קינגספורט בה מתרחשת העלילה הוזכרה לראשונה בסיפורו של לאבקרפט האיש הזקן והנורא (אנ') מ-1920, אולם רק באופן קצר ושטחי, כך שהפסטיבל הוא למעשה היצירה הראשונה המרחיבה אודות טבעה של העיר.

כמו כן מזכיר המספר בשתי פעמים שונות את העיר הבדיונית ארקהם: ראשית כאשר הוא נכנס לקינגספורט לראשונה, ומתלונן על כך שקיבל הוראות הגעה שגויות בארקהם בנוגע להגעתן של חשמליות למקום, ושנית לקראת סוף הסיפור, מיד לאחר אשפוזו בעקבות פסטיבל האימים הטראומתי המצלק את נפשו, כאשר מחליט הצוות הרפואי להעבירו לבית חולים בארקהם. בנוסף מוזכרת אוניברסיטת מיסקטוניק (אנ'), הנמצאת בעיר.

טקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטיבל אליו חיכה המספר בכיליון עיניים מתגלה לבסוף בתור טקס מפוקפק ואפל אשר גורם לו לאבד את דעתו. לאבקרפט הזכיר את אותו פולחן באחד מסיפוריו העתידיים, המקרה של צ'ארלס דקסטר וארד (אנ'), בו כתב על ”חשיפתם של טקסים חסרי שם בכפר הדיג הקטן והמשונה בקינגספורט הסמוכה למפרץ מסצ'וסטס”.

מסכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו לבית בו סבר כי התגוררו אבותיו נתקל המספר בשני אנשים זקנים. האישה אינה מגלמת תפקיד דומיננטי במיוחד, אולם האיש האילם מנחה אותו לבוא עמם לפסטיבל כעבור זמן-מה. טרם יציאתם לדרך מבחין הלה בהבעה פניו המשונה, אותה הוא מתאר בקצרה, ”עיניו לא זזו כלל, והעור דמה מאוד לשעווה. לבסוף הגעתי למסקנה כי לא היו אלו פנים, אלא מעין מסכה ערמומית”.

מוטיב זה הופיע במספר סיפורים נוספים, ביניהן משימת החלום של קאדאת' האבודה, הלוחש בחשכה (אנ'), ודרך שערי מפתח הכסף (אנ'), לרוב על מנת לתאר דמות מסתורית כלשהי שפרצופה מותיר רושם כאילו עוצב משעווה, כאשר לבסוף הפרוטגוניסט גומר אומר בדעתו כי מדובר, הלכה למעשה, במסכה.

ציד המכשפות בסיילם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבקרפט הרבה לעסוק או לכל הפחות להזכיר בסיפוריו מכשפות, ובייחוד את נושא ציד המכשפות בסיילם, אשר הוביל להוצאתן להורג של נשים רבות שהורשעו במעשי מאגיה שחורה וכישוף. המספר מחזיק ככל הנראה בקרבה משפחתית כלשהי לאותם אנשים, מאחר שבעת ביקורו בקינגספורט הוא מציין כי ”הם תלו ארבעה מקרובי משפחתי באשמת כישוף ב-1692, אבל לא ידעתי בדיוק איפה”. הדבר מבואר יתר על כן במהלך הפסטיבל עצמו, אז מבין הלה כי בני משפחתו הנותרים, אותם מצא בבית אבותיו, הובילו אותו לאירוע על-טבעי היוצא מגדר המציאות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבקרפט הביע חוסר שביעות רצון מהסיפור בחלוף הזמן, אולם במכתב שקיבל מחברו הסופר קלארק אשטון סמית' (אנ') באוקטובר 1933, כתב הלה כי, ”על אף המחלוקות בינינו, הפסטיבל עדיין שומר על מקומו בין החביבים עליי, ויש לו איכות דמיונית אשר ממנפת אותו מעל סיפורים אחרים בני זמננו”[12]. מבקר הספרות סונאנד טריאמבק ג'ושי (אנ') כתב כי הסיפור ”מעניין יחסית”.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור פורסם לראשונה במגזין סיפורים מוזרים (אנ') בינואר 1925, ופעם נוספת באוקטובר 1933. לאחר מכן הודפס בשנית ופורסם בעשרות מהדורות שונות, וכמו כן תורגם לשמונה שפות: גרמנית, שוודית, פינית, איטלקית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית ורומנית[14].

English
פרנסוורת', ורייט; סיפורים מוזרים; כרך 5, מספר 1, ינואר 1925; עמודים 169–174. Farnsworth, Wright; Weird Tales; Volume 5, Number 1, January 1925; Pages 169–174.
פרנסוורת', ורייט; סיפורים מוזרים; כרך 22, מספר 4, אוקטובר 1933; עמודים 519–528. Farnsworth, Wright; Weird Tales; Volume 22, Number 4, October 1933; Pages 519–528.
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הקבר וסיפורים אחרים; ספרי בלנטיין, ניו יורק, דצמבר 1970; עמודים 18–27 (מסת"ב 0-345-33661-5) Lovecraft, Howard Phillips; The Tomb And Other Tales; Ballantine Books, New York, December 1970; Pages 18–27 (מסת"ב 0-345-33661-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; האבדון שהגיע לסרנאת' וסיפורים אחרים; ספרי בלנטיין, ניו יורק, 1971; עמודים 95–104 (מסת"ב 0-345-33105-2) Lovecraft, Howard Phillips; The Doom That Came To Sarnath And Other Stories; Ballantine Books, New York, 1971; Pages 95–104 (ISBN 0-345-33105-2)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת, אוגוסט; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קליין, תיאודור איבון דונלד; דגון וסיפורים מקבריים אחרים; הוצאת ארקהם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, 1987; עמודים 208–216 (מסת"ב 0-87054-039-4) Lovecraft, Howard Phillips; Derleth, August; Joshi, Sunand Tryambak; Klein, Theodore Eibon Donald; Dagon And Other Macabre Tales; Arkham House Publishers, Sauk City, Wisconsin, 1987; Pages 208–216 (ISBN 0-87054-039-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; השינוי של ה.פ. לאבקרפט: הדרך לטירוף; ספרי בלנטיין, 1996; עמודים 148–155 (מסת"ב 0-345-38422-9) Lovecraft, Howard Phillips; The Transition Of H.P. Lovecraft: The Road To Madness; Ballantine Books, 1996; Pages 148–155 (ISBN 0-345-38422-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קריאתו של קת'ולהו וסיפורים מוזרים אחרים; ספרי פינגווין, ארצות הברית, 1999; עמודים 109–118 (מסת"ב 0-14-118234-2) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; The Call Of Cthulhu And Other Weird Tales; Penguin Books, United States, 1999; Pages 109–118 (ISBN 0-14-118234-2)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אליסון, הרלן; צללי המוות; הוצאת דל ריי, ניו יורק, 25 באוקטובר 2005; עמודים 74–83 (מסת"ב 0-345-48333-2) Lovecraft, Howard Phillips; Ellison, Harlan; Shadows Of Death; Del Rey, New York, 25 October 2005; Pages 74–83 (ISBN 0-345-48333-2)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2008; עמודים 262–269 (מסת"ב 978-1-4351-0793-9) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Fiction; Barnes & Noble, London, 2008; Pages 262–269 (ISBN 978-1-4351-0739-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; מקם, ניל; מקם, לי; כתביו המוזרים של ה.פ. לאבקרפט; אוסף גירסול, מיסיסאוגה, אונטריו, 2010; עמודים 2–7. Lovecraft, Howard Phillips; Mechem, Neil; Mechem, Leigh; The Weird Writings of HP Lovecraft; Girasol Collectables, Mississauga, Ontario, 2010; Pages 2–7.
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ויינסטוק, ג'פרי אנדרו; האלים האחרים וסיפורים ארציים נוספים; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2010; עמודים 158–166 (מסת"ב 978-1-4351-2349-6) Lovecraft, Howard Phillips; Weinstock, Jeffrey Andrew; The Other Gods And More Unearthly Tales; Barnes & Noble, New York, 2010; Pages 158–166 (ISBN 978-1-4351-2349-6)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ונס, סטפן; אדוארדס, לס; סיפורי אלדריץ': קובץ של המקברי; הוצאת גולנץ, לונדון, 2011; עמודים 172–180 (מסת"ב 978-0-57509-357 כריכה קשה, מסת"ב 978-0-57509-9-630 כריכה רכה) Lovecraft, Howard Phillips; Jones, Stephen; Edwards, Les; Eldritch Tales: A Miscellany Of The Macabre; Gollancz, London, 2011; Pages 172–180 (ISBN 978-0-57509-357 Hardcover, ISBN 978-0-57509-9-630 Softcover)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות המלאה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2011; עמודים 262–269 (ISBN 978-1-4351-2296-3) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Complete Fiction; Barnes & Noble, New York, 2011; Pages 262–269 (ISBN 978-1-4351-2296-3)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קריאתו של קת'ולהו וסיפורים מוזרים אחרים (מהדורת דלוקס); ספרי פינגווין, ניו יורק, ארצות הברית, 2011; עמודים 109–118 (מסת"ב 978-0-14-310648-7) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; The Call Of Cthulhu And Other Weird Tales (Deluxe Edition); New York, United States, 2011; Pages 109–118 (ISBN 978-0-14-310648-7)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; התוהו המזדחל, מבחר כתבי ספרות מוזרה, כרך א': 1917–1927; קרייטשן אונירוס, לונדון, 2012; עמודים 90–97 (מסת"ב 978-1-902197-36-4) Lovecraft, Howard Phillips; Crawling Chaos, Selected Weird Fiction, Volume One: 1917–1927; Creation Oneiros, London, 2012; Pages 90–97 (ISBN 978-1-902197-36-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ויינברג, רוברט; ספריית לאבקרפט כרך ב': קריאתו של קת'ולהו וסיפורי מיתוסים אחרים; הוצאת רעיון ותכנון, ניו יורק, יוני 2012; עמודים 147–159 (מסת"ב 978-1-61377-209-6) Lovecraft, Howard Phillips; Weinberg, Robert; The Lovecraft Library, Volume 2: The Call Of Cthulhu And Other Mythos Tales; IDW Publishing, New York, June 2012; Pages 147–159 (ISBN 978-1-61377-209-6)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; המיתוסים המלאים של קת'ולהו; הוצאת פול ריבר, ניו יורק, 2013; עמודים 28–35 (ISBN 978-1-4351-4780-5) Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Cthulhu Mythos Tales; Fall River Press, New York, 2013; Pages 28–35 (ISBN 978-1-4351-4780-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; קלינגר אס, לזלי; מור, אלן; ביאור חדש לכתביו של ה.פ. לאבקרפט; לייברייט, ניו יורק, 13 באוקטובר 2014; עמודים 103–113 (ISBN 978-0-87140-453-4) Lovecraft, Howard Phillips; Klinger S, Leslie; Moore, Alan; The New Annotated H.P. Lovecraft; Liveright, New York, 13 October 2014; Pages 103–113 (ISBN 978-0-87140-453-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת רייס פוינט, ניו יורק, 2014; עמודים 281–288 (ISBN 978-1-631060-01-4) Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Race Point Publishing, New York, 2014; Pages 281–288 (ISBN 978-1-631060-01-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קובץ ספרותי, מהדורת וריורום, כרך א': 1905–1925; הוצאת היפוקמפוס, ניו יורק, 2014; עמודים 406–417 (מסת"ב 978-1-61498-109-1) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Collected Fiction, A Variorum Edition, Volume One: 1905–1925; Hippocampus Press, New York, 2014; Pages 406–417 (ISBN 978-1-61498-109-1)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; המיתוסים המלאים של קת'ולהו; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2015; עמודים 28–35 (ISBN 978-1-4351-6255-6) Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Cthulhu Mythos Tales; Barnes & Noble, New York, 2015; Pages 28–35 (ISBN 978-1-4351-6255-6)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; ספרי צ'רטוול, ניו יורק, 2016; עמודים 281–288 (ISBN 978-0-78583-420-5) Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H. P. Lovecraft; Chartwell Books, New York, 2016; Pages 281–288 (ISBN 978-0-78583-420-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט: סיפורים קלאסיים של אימה קוסמית; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2016; עמודים 237–243 (ISBN 978-1-78428-247-9) Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection: Classic Tales Of Cosmic Horror; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2016; Pages 237–243 (ISBN 978-1-78428-247-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט; קריאתו של קת'ולהו וסיפורים אחרים; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2017; עמודים 111–120 (מסת"ב 978-1-78428-860-0) Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection; The Call Of Cthulhu And Other Stories; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2017; Pages 111–120 (ISBN 978-1-78428-860-0)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; סיפורי המיתוסים של קת'ולהו; הקלאסיקות של קנטרברי, סן דייגו, קליפורניה, 2017; עמודים 28–35 (מסת"ב 978-1-68412-133-5) Lovecraft, Howard Phillips; Cthulhu Mythos Tales; Canterbury Classics, San Diego, California, 2017; Pages 28–35 (ISBN 978-1-68412-133-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; מונדשיין, קן; סיפורי אימה; הקלאסיקות של קנטרברי, סן דייגו, קליפורניה, 2017, עמודים 103–110 (מסת"ב 978-1-60710-932-7) Lovecraft, Howard Phillips; Mondschein, Ken; Tales Of Horror; Canterbury Classics, San Diego, California, 2017, Pages 103–110 (ISBN 978-1-60710-932-7)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; פון שולי, פיט; הפסטיבל (ותופעות מוזרות אחרות); הוצאת פי אס, הורנסי, אנגליה, 2017; עמודים 115–129 (מסת"ב 978-1-786360-96-0) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Von Sholly, Pete; The Festival (And Other Abnormalities); PS Publishing, Hornsea, England, 2017; Pages 115–129 (ISBN 978-1-786360-96-0)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטר, לין; לאבקרפט: מבט אל מאחורי המיתוסים של קת'ולהו; ספרי בלנטין, 1972 (מסת"ב 978-0345024275) Carter, Lin; Lovecraft: A Look Behind The Cthulhu Mythos; Ballantine Books, 1972 (ISBN 978-0345024275)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת', אוגוסט; ואנדרי, דונלד; מכתבים נבחרים, חלק ארבע, 1932–1934; הוצאת ארקהם האוס, 1976 (מסת"ב 978-0870540356) Lovecraft, Howard Phillips; Derleth, August; Wandrei, Donald; Selected Letters IV, 1932–1934; Arkham House, 1976 (ISBN 978-0870540356)
ג'ושי, סונאנד טריאמבק; אי. שולץ, דייוויד; אנציקלופדיית ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2004 (מסת"ב 978-0974878911) Joshi, Sunand Tryambak; E. Schultz, David; An H.P. Lovecraft Encyclopedia; Hippocampus Press, 2004 (ISBN 978-0974878911)

מקורות משניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למלי, בריאן; שוכני המחילות; ספרי דו, 1974 (מסת"ב 978-0879970963) Lumley, Brian; The Burrowers Beneath; Daw Books, 1974 (ISBN 978-0879970963)
דרלת', אוגוסט; השובל של קת'ולהו; ספרי בלנטיין, 1976 (מסת"ב 978-0345250179) Derleth, August; The Trail Of Cthulhu; Ballantine Books, 1976 (ISBN 978-0345250179)
סמית', קלארק אשטון; אי. שולץ, דייוויד; קונורס, סקוט; מכתבים נבחרים של קלארק אשטון סמית'; הוצאת ארקהם האוס, סאוק סיטי, ויסקונסין, 2003 (מסת"ב 978-0-87054-182-7) Smith, Clark Ashton; E. Schultz, David; Connors, Scott; Selected Letters Of Clark Ashton Smith; Arkham House, Sauk City, Wisconsin (ISBN 978-0-87054-182-7)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עולם בדיוני המורכב על התשתית הספרותית שהניח לאבקרפט במהלך חייו. כותבים רבים, ביניהם כמה מחבריו ועמיתיו הקרובים, אימצו מושאים פרי המצאתו עבור יצירותיהם האישיות, המזכירות בטבען את סגנונו הבולט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ושי ושולץ, הפסטיבל, עמוד 92, "הפסטיבל, סיפור קצר (3,700 מילים); נכתב ככל הנראה באוקטובר 1923. פורסם לראשונה במגזין סיפורים מוזרים (ינואר 1925)".
  2. ^ ג'ושי ושולץ, הפסטיבל, עמוד 92, "הסיפור מבוסס על בסדרת ביקורים שערך ה.פ. לאבקרפט במרבלהד, מסצ'וסטס, אשר החלה בדצמבר 1922. לאחר ביקורו הראשון במקום תיאר אותו בתור, ”הפסגה הרגשית החזקה ביותר שחוויתי במהלך כמעט ארבעים שנות קיומי. בהבזק מהיר גלש מעליי כל העבר של ניו אינגלנד, כל העבר של אנגליה העתיקה, וכל העבר של אנגלו-סקסונדום והעולם המערבי, וזיהה אותי בין המכלול האדיר של כל הדברים, בצורה כזאת שמעולם לא חוויתי קודם, ולעולם לא אחווה שוב. הייתה זו גאות השיא של חיי”".
  3. ^ ג'ושי ושולץ, הפסטיבל, עמודים 92–93, "מסלולו של המספר בעיר מזכיר את הדרך האמיתית המובילה למרכזה של מרבלהד; הבית הדו קומתי ככל הנראה מזוהה עם בית אמיתי הנמצא ברחוב מגפורד מספר אחד. הכנסייה בה אירועי השיא מתרחשים מזוהה מזה זמן רב עם הכנסייה האפיסקופלית על שם סנט מייקל בדרך פרוג, אולם גרסה זו ככל הנראה אינה נכונה: כנסייה זו נטולת צריח, והרמיזות המופיעות בסיפור הזה ובסיפורים אחרים מעידות על כך שהיא נמצאת על גבעה וכי נועדה להכיל קהילה גדולה".
  4. ^ לאבקרפט, עמוד 297.
  5. ^ ג'ושי ושולץ, הפסטיבל, עמוד 93, "ב-1933 התייחס לאבקרפט לסיפור: ”בניסיון לחקות מעין גזע חייזרי חשבתי על הישרדותם של מכשפים קדם-אריים אשר שמרו על טקסיהם הפרימיטיביים כמו אלו של כתות המכשפות – זה עתה קראתי את ספרה של מרגרט מארי, כת המכשפות באירופה המערבית”. אותה עבודה מעוררת מחלוקת מאת מרגרט א. מארי, אשר פורסמה ב-1921, העלתה את הטענה (אשר נתפשה בידי מלומדים בני אותה העת כבלתי סבירה) הגורסת כי כתות המכשפות באירופה ובאמריקה הגיעו משושלות של גזע קדם-ארי אשר נאלץ למצוא מקלט תחת האדמה אך עדיין המשיך לפעול מתוך הפינות החבויות של העולם".
  6. ^ דרלת', הבית ברחוב קורוון, עמוד 228, "הוא הרכיב את המכשיר הנחוץ לצורך הפיצוץ שתכנן להצית, והצביע כלאחר יד לעבר היצורים מכוסי הקשקשים עם הידיים והרגליים הקרומיות שלהם, ומאפייניהם הצפרדעיים והאנושיים-למחצה, מפציר בי שלא לפחד, מאחר שהאבן המחומשת שהעניק לי תגן עליי מפניהם, ואף מפני ”אותו אחד שנמצא למטה”".
  7. ^ דרלת', הבית ברחוב קורוון, עמוד 233, "האם חלמתי, גם, באותו מעוף מחריד, על יצורים בעלי ידיים ורגליים קרומיות, ועיניים צפרדעיות הזוהרות לעברי בחשכה, הזוחלים מתוך נהר המיסקטוניק לעבר הרחוב?".
  8. ^ דרלת', הצופה בשמיים, עמוד 261, "יצורים מעופפים כלשהם – הביאקות – יצאו מתוך החלל, ואני הייתי אמור לרכוב עליהם ולעוף ללא חשש".
  9. ^ קרטר, הדבר על דוכן העיתונים, עמוד 39, "הפסטיבל מסכם את כל המידע הקודם שנמסר לנו בנוגע לאלהזרד ולנקרונומיקון, והוא גם הסיפור הראשון המספק ציטוט ארוך מתוך הספר אשר מלמד אותנו דבר-מה אודות ההיסטוריה שלו (כלומר, שאולאוס וורמיוס תרגם אותו ללטינית)".
  10. ^ למלי, לא מתוך חימר חדר המתים, עמוד 76, "כוח המחשבה שלי, כך גיליתי, הרשה לי להרהר על נושאים אחרים, והתנדנד על סף תהום נפשית; ממצאיו המטורפים של עבדול אלהזרד בספר הנקרונומיקון שלו, כפי שהדבר דווח בידי יואכים פירי: ”עד שמתוך השחיתות ינבטו חיים נוראיים, ואוכלי הנבלות של הארץ יפתחו במלאכת השעווה בכדי לעצב ולנפח אותם במגפה מפלצתית”. השתלטתי במהרה על מחשבתי התועה".
  11. ^ למלי, המערות העמוקות ביותר, עמוד 4, "המערות העמוקות ביותר, מתוך כתביו של טיטוס קרואו".
  12. ^ סמית', ה.פ. לאבקרפט, עמוד 229.
  13. ^ "הזוועה בדנוויץ' של ה.פ. לאבקרפט וסיפורים אחרים", בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-31 באוקטובר 2022.
  14. ^ "הפסטיבל", מרכז המידע האינטרנטי עבור ספרות ספקולטיבית, אורכב מהמקור ב-4 בנובמבר 2022.