הפיזיקה של העתיד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מיצ'יו קאקו |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע פופולרי |
| נושא |
מדע  |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2011 |
| מספר עמודים | 376 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | אריה ניר |
| תאריך | 2012 |
| תרגום | אורי שגיא |
| סדרה | |
| ספר קודם |
הפיזיקה של הבלתי אפשרי |
| הספר הבא |
העתיד של המוח |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003447265 |
  | |
הפיזיקה של העתיד: כיצד ישנה המדע את גורל האנושות ואת חיי היום-יום שלנו עד שנת 2100 הוא ספר מאת הפיזיקאי התאורטי מיצ'יו קאקו שיצא בשנת 2011 באנגלית, ובשנת 2012 בעברית. הספר משער את האפשרויות של פיתוח טכנולוגי עתידי במהלך 100 השנים הבאות. בעזרת ראיונות עם מדענים בולטים בתחום המחקר קאקו פורס את החזון שלו להתפתחויות הקרובות ברפואה, מחשבים, בינה מלאכותית, ננוטכנולוגיה ואנרגיה. קאקו כותב כי הוא מקווה שתחזיותיו לשנת 2100 יהיו מוצלחות כמו תחזיותיו של סופר המדע בדיוני ז'ול ורן. קאקו משווה את ראיית הנולד של ורן לזו של מנהל הדואר הכללי של ארצות הברית ג'ון וונמאקר, שטען בשנת 1893 שגם בעוד מאה שנה יעבירו את הדואר עם סוסים, ושל יו"ר IBM תומאס ווטסון, שטען בשנת 1943 כי "אני חושב שיש שוק עולמי אולי לחמישה מחשבים". קאקו מצביע על היסטוריה ארוכה של תחזיות כושלות כדי להדגיש את הרעיון שלו ש"זה מסוכן להמר נגד העתיד". הספר היה ברשימת רבי-המכר של "הניו יורק טיימס" במשך חמישה שבועות.
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל פרק מחולק לשלושה חלקים: העתיד הקרוב (ההווה עד שנת 2030), אמצע המאה (2030 עד 2070) והעתיד הרחוק (2070 עד 2100), קאקו מציין כי פרקי הזמן הם קירובים גסים שרק מראים את מסגרת הזמן הכללית למגמות שונות.
עתיד המחשב: הרוח על החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו מתחיל עם חוק מור, ומשווה שבב שמנגן "יום הולדת שמח" עם כוח המחשוב של בעלות הברית בשנת 1945, וקובע כי השבב מכיל הרבה יותר כוח מחשוב, וכי "היטלר, צ'רצ'יל, או רוזוולט היו הורגים כדי לקבל את השבב". הוא צופה כי כוח המחשוב יגדל עד לנקודה שבה מחשבים, בדומה לחשמל, נייר ומים "יטמעו במרקם חיינו, ושבבי מחשב יחוברו לקירות".
בנוסף לכך הוא צופה כי משקפיים ועדשות מגע יהיו מחוברים לאינטרנט, תוך שימוש בטכנולוגיה הדומה למציאות וירטואלית. מכוניות ללא נהג יעבדו בעזרת מערכת ה-GPS. תחזית זו נתמכת בידי מרוץ האתגר הגדול של דארפ"א. הטכנולוגיה תאפשר לבני אדם לשלוט במחשבים עם חיישני מוח זעירים ו"כמו קוסמים, נוכל להזיז חפצים מסביבנו בעוצמת מוחנו."
עתיד הבינה המלאכותית: עליית המכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו דן בחלקי גוף רובוטיים, רובוטים מודולריים, אבטלה טכנולוגית הנגרמת על ידי רובוטים, תחליפים ואוואטרים, והנדסה של המוח. קאקו דן בשלושת חוקי הרובוטיקה ובסתירות שלהם. הוא תומך ב"שבב במוח הרובוטים אשר יכבה אותם אוטומטית אם יש להם מחשבות רצחניות", ומאמין כי התרחיש הסביר ביותר הוא שרובוטים יהיו חופשיים לזרוע הרס וחורבן, אך יהיו מתוכנתים לחסד ורצון טוב.
עתיד הרפואה: להיות מושלם ויותר מזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו מאמין כי בעתיד, תכנות מחדש של אחד הגנים יוכל להעשות על ידי שימוש בווירוס המתוכנת במיוחד לכך, ויפעיל גנים המאיטים את תהליך ההזדקנות. ננו-חיישנים בחדר יבדקו אם יש לנו סרטן או מחלות שונות וננורובוטים יכולו להזריק תרופות לתאים חולים. בנוסף לכך ההתקדמות בחילוץ תאי הגזע תאפשר גידול של איברים חדשים. לפי דעתו, הרעיון של החייאת מינים נכחדים הוא אפשרי ביולוגית.
ננו-טכנולוגיה: הכול מכלום?[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו דן בחומר מתוכנת, מחשבים קוונטיים, ננו-צינורית פחמן, וכן באפשרות של משכפלים. הוא גם מצפה שמגוון של ננוטכנולוגיה יחפשו וישמידו תאי סרטן בצורה נקייה, תוך השארת תאים רגילים ללא פגע.
עתיד האנרגיה: אנרגיה מהכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו דן בהתרוקנות השמן על פני כדור הארץ ומצביע על עקומת הוברט, והבעיה של מהגרים שרוצים לחיות את החלום האמריקאי הבזבזני מבחינת אנרגיה. הוא צופה כי אנרגיה ממימן ואנרגיה סולארית יהיו האנרגיות העתידיות, ומציין כיצד הנרי פורד ותומאס אדיסון הימרו מה ישלוט: נפט או חשמל. הוא מתאר את תהליכי ההיתוך עם לייזר ועם שדות מגנטיים, ומבטל את ההיתוך הקר כ"מבוי סתום". קאקו טוען כי מדינות אינן ששות להתמודד עם ההתחממות הגלובלית בגלל הפזרנות שלהן בשימוש בנפט, שמהווה מקור אנרגיה זול, ומעודד את הצמיחה הכלכלית. קאקו טוען כי בעתיד מוליכי-על בטמפרטורת החדר יובילו לעידן של מכוניות המרחפות על מגנטים.
עתיד המסע בחלל: אל הכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו דן בכמה אפשרויות של מסע בחלל. מפרש שמש היא אחת האפשרויות. בניגוד לרקטות כימיות קונבנציונליות המשתמשות בחוקי התנועה של ניוטון, מפרשי שמש מנצלים את לחץ הקרינה מהכוכבים. קאקו מאמין כי אפשר להתקין לייזרים על הירח ולאחר שליחת מפרש השמש הלייזרים ירו בו ויתנו לו תנופה.
חלופה אחרת היא לשלוח אלפי ננו-ספינות, כאשר רק מעטות מגיעות ליעד. קאקו טוען כי"ברגע שהן מגיעות ליעד, הן יכולות ליצור מפעל שיוצר עותקים במספר בלתי מוגבל של עצמן". ננו-ספינות ידרשו רק דלק מועט כדי להאיץ. בנוסף לכך הן יכולות לבקר בכוכבים אחרים על ידי שיט בשדות המגנטיים של כוכבים אחרים.
עתיד האושר: מנצחים ומפסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו מסביר כיצד הרובוטים של חוק מור ישפיעו על עתיד הקפיטליזם, אילו אומות ישרדו ויגדלו, ואיך ארצות הברית גורמת ל"בריחת מוחות" בגלל חוקי הכלכלה שלהם.
עתיד האנושות: ציוויליזציה פלנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאקו מדרג את הציוויליזציות של העתיד, עם סיווג על פי סולם קרדשב, אנטרופיה ועיבוד מידע. קאקו מציין כי עם הצמיחה הכלכלית הממוצעת האנושות תשיג מעמד של תרבות פלנטרית תוך כ-100 שנה, ומציין ש"אלמלא אסון טבע או מעשה הרה אסון של איוולת, התהוות התרחיש הזה בהיסטוריה הקולקטיבית שלנו הוא בלתי נמנע".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפיזיקה של העתיד, באתר OCLC (באנגלית)