הפורום הישראלי

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפורום הישראלי היה ארגון מרכזי בקשר בין ישראל ויהדות התפוצות, שפעל בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. בשיאו היו מעורבים בו אלפי מתנדבים בישראל ומחוצה לה, בכללם אישי ציבור מכל המגזרים, לרבות קציני צה"ל בכירים. הפורום הישראלי יזם שורה של פרויקטים פורצי דרך, שבשנים מאוחרות אומצו ופותחו על ידי מוסדות רשמיים, עמותות ואף גורמים עסקיים.

אודות הפורום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך "מוריה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום הישראלי הוא תולדה ישירה של "תהליך מוריה", כינויה של תנועה חברתית שדגלה ביצירת קשר יהודי ישיר בין ישראלים בעלי השפעה, כל אחד בתחומו, לבין עמיתיהם מחוץ לישראל, ללא תיווך של גורמי הממסד בישראל או הארגונים המובילים ביהדות התפוצות, אם כי בברכתם. לידתו של התהליך באה על רקע תחושה גוברת והולכת של התרחקות מישראל של הדור הצעיר ביהדות העולם, זה שלא חווה באופן אישי את השואה ואת תקומת מדינת ישראל; ומנגד צמיחת דור חדש בארץ של צעירים שמזהים את עצמם כישראלים, עם זיקה פוחתת לזהותם היהודית, ועוד פחות לבני דורם בתפוצות ישראל. המחשבה הייתה שקשר אישי ישיר יסייע לגשר על פני המרחק שנוצר בין הקהילות.

אבי היוזמה היה אורי גורדון, שבשנת 1979 יצא בשליחות המוסדות הלאומיים לארצות הברית, וחווה באופן אישי את הפער שנוצר בין הקהילות. בשנת 1983 הוא חזר לישראל ונבחר לכהן כחבר בהנהלת הסוכנות היהודית וכיו"ר מחלקת עליית הנוער. הוא שיתף ברעיון שלו כמה ממנהיגי המנהיגות הצעירה של המגבית היהודית המאוחדת (Young Leadership Cabinet - YLC) ובהם ד"ר מיכאל ריינר, שניהל באותה תקופה את ה-YLC כשליח מטעם המוסדות הציוניים, ואת יושבי ראש הארגון סטיבן גרינברג[1] ואד רובין[2]. מנהיגי ה-YLC קבלו על כך שבמסגרת הביקורים שלהם בישראל, במסגרת משלחות מסוימות, מעולם לא הזדמן להם להיפגש ולשוחח עם ישראלים בני גילם ובעלי תחומי עניין משותפים. כל הפגישות שנקבעו עבורם היו עם אישי ציבור ופוליטיקאים.

יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, אריה דולצין, התלהב מהרעיון והורה לעוזרו שלמה שוורצברג ולאורי גורדון לסייע תקציבית בקידומו, אך ללא מעורבות של הארגון בתכני הדיאלוג או בבחירת הנציגות הישראלית שתשתתף ביוזמה. ההסכמה שהושגה בין כל השותפים, מישראל ומארצות הברית, הייתה לכנס "עצרת של מנהיגות יהודית צעירה" בישראל כדי לבחון את הרעיון ולקדמו. שלושה ישראלים נקבעו כמי שיובילו את המשלחת הישראלית: דוד קוליץ כנציג המגזר העסקי, ד"ר אריק כרמון כנציג האקדמיה, ותא"ל נחמיה דגן מצה"ל.

"העצרת העולמית הראשונה של מנהיגות היהודית צעירה" התקיימה בחודש דצמבר 1983 במלון "מוריה" שעל שפת ים המלח, ומכאן קיבל התהליך את שמו. השתתפו בו עשרות נציגים מכל קהילה. בין מברכי הכנס היו נשיא המדינה חיים הרצוג ואריה דולצין. כל המשתתפים יצאו בהרגשה שהמפגש היה מרגש, חדשני ומועיל לכולם. בשלב זה הכותרת "עולמית" כללה את ישראל וארצות הברית בלבד, אך בכנסים הבאים כבר הצטרפו לתהליך נציגים רבים ממערב אירופה וממזרחה.

בעקבות ההצלחה של העצרת הראשונה נקבעה עצרת שנייה, שהתקיימה שוב באותו מקום, בין ה-11 ל-14 במרץ 1985. מייד לאחריה החליטה המשלחת הישראלית למסד את המשך פעילותה באמצעות הקמת עמותה עצמאית בשם "הפורום הישראלי”. בתקנון העמותה נכתב כי מטרתה, בין היתר, "יצירת מסגרת לא-מפלגתית ועל-פוליטית...שתפעל לשמירתו ולחיזוקו של הקשר בין ישראל לבין התפוצות, בעזרת מנהיגות יהודית צעירה משותפת לישראל ולתפוצות...תוך שימת דגש על מרכזיותה של ישראל בעולם היהודי".

מתנדבי הפורום הישראלי ופעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד קוליץ[3] נבחר ליו"ר הראשון של העמותה וזאב בילסקי לסגנו. בין חברי ההנהלה היו נחמיה דגן, אריק כרמון, האלוף יורם יאיר[4], שמואל בן-טובים, תא"ל רון חולדאי, ד"ר דוד מיטלברג, תא"ל עמירה דותן, יעל דיין, רותי קפלן, חיים רוזוב, גיורא מיוחס, ערי סטימצקי, עידו דיסנצ'יק, עו"ד ד"ר שלמה כהן, ורדה שילה, איתן אדרס, אל"ם אורי דרומי, חיים וייס, נתי שילו, שלומי שוורצברג, עומרי מרון, עירית דורטל, גדעון סמאט, סאמי פרידריך, עו"ד ג'ניפר ג'יינס, עו"ד תמר האוזנר-רוה, ד"ר מרגלית נבון, יוני שפירא, דליה גילדוני ואחרים וכן קבוצה של חברי כנסת מכל הסיעות: אהוד אולמרט, נאוה ארד, עוזי לנדאו, יצחק לוי, יוסי גולדברג, זבולון המר, רוני מילוא, מיכה גולדמן, חגי מירום, דדי צוקר, חיים רמון. המנכ"ל הראשון היה ד"ר מרדכי פרידמן. בינואר 1987 מונה ארנון מנטבר[5].

גם המשלחות מארצות הברית לעצרות "מוריה" הורכבו ממנהיגים צעירים בולטים, שברבות השנים קנו לעצמם שם. בראשן עמדו יושבי ראש המנהיגות הצעירה - מייקל אדלר וקרל קפלן - וכן ג'יין שרמן, אייב פוקסמן, טום דאין, ג'ונתן ווצ'ר, דברה ליפשטט, בריאן לורי, ברוס ארביט, דוד ספרסטיין, ראסל רובינסון, סוזן שטרן, ג'ון רסקיי, רוברט שולמן ומנכ"לי הפדרציות היהודיות הגדולות. מאחר שלפעילות הצטרפו פעילים ונושאי תפקידים מארצות הברית ומקנדה, שאינם בהכרח חברי המנהיגות הצעירה, הוקמה שם מסגרת נפרדת בשם North American Jewish Forum. אחת מפעולתיה הייתה הוצאה לאור של כתב עת לנושאי יחסי ישראל והתפוצות בשם The Forum.

בהמשך התהליך התקיימו עצרות "מוריה" נוספות בטבריה: השלישית בין ה-20 ל-23 בספטמבר 1986[6][7], הרביעית בין ה-7 ל-10 בינואר 1988[8][9], החמישית בין 30 ביוני ל-3 ביולי 1989[10], השישית בין ה-27 ל-30 ביוני 1991, והשביעית בין ה-7 ל-10 בינואר 1993. העצרת השמינית והאחרונה בסדרה התקיימה בזכרון יעקב בין 30 ביוני ל-3 ביולי 1994.

בין העצרות קיים הפורום הישראלי "לילות שימורים" שהוקדשו לדיונים מעמיקים בנושאים שעל סדר היום. השתתפו בהם כאורחים לובה אליאב, פרופ' אבי רביצקי ורבים אחרים.

חברי הפורום הישראלי הוזמנו והשתתפו בכנסים סגורים של המנהיגות היהודית הצעירה של המגבית בארצות הברית[11] ובישראל[12]. בהמלצת העמיתים מארצות הברית, ב־1990 ערך הפורום קבלת פנים לסנטור פיט וילסון, שהגיע לשיראל במסגרת מסע הבחירות שלו למושל קליפורניה[13]. התקיימו גם מספר כנסים מיוחדים של חברי הפורום באירופה, בצרפת, בגרמיה ובצ'כיה. "הפורום האירופי" הוקם במרץ 1990 בפריז והשתתפו בו 61 נציגים מאוסטריה, בלגיה, צ'כוסלובקיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, איטליה, פורטוגל, שוודיה ושווייץ, בנוסף ל-22 ישראלים ול-9 אמריקאים. החברים האירופאים השתתפו בכנסי המוריה בישראל.

במלאת 13 שנה להקמת הפורום ניטע בנגב "יער הפורום הישראלי" בשיתוף הקרן הקיימת לישראל. בראש הפרויקט עמד שמאי מיטלמן.

הפרויקטים של הפורום הישראלי[14][עריכת קוד מקור | עריכה]

להב"ה: ראשי תבות של הברכה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"[15]. מפגש ומחנה קיץ משותפים לבני נוער מישראל ומהתפוצות. התקיים במשך 3 שנים רצופות עם כ־300 בני נוער בכל מחזור. טרם הקמת הפרויקט נערכו כבר מחנות קיץ לנוער יהודי בישראל, אך ללא השתתפות נוער ישראלי ולרוב ללא מפגש עם בני גילם במהלך שהותם בארץ. יושבי ראש התכנית בשנותיה הראשונות היו ד"ר עפרה אלוני-שפירא, עירית דורטל ותא"ל עמירה דותן. בעקבות להב"ה צמחו במשך השנים מחנות קיץ עם תפישה דומה על ידי ארגונים ציבוריים ופרטיים, כדוגמת "תגלית" או מחנות "קימאמה"[16].

עוצמה: הפרויקט הוקם על ידי הפורום הישראלי בשיתוף מועצת הפדרציות היהודיות ברחבי צפון אמריקה. "עוצמה" היא תוכנית של עשרה חודשים שנועדה להציע ליהודים בגילאי 18–24, לרוב בוגרי קולג', הזדמנות לחיות ולהתנדב בישראל במגוון רחב של מסגרות חברתיות. מסלולי התכנית היו (1) התקופה הקיבוצית, שבה המשתתפים למדו עברית והתנדבו בעבודות שונות; (2) כפר הנוער, בו ניתנה למשתתפים הזדמנות לעבוד באופן עצמאי בפנימיות ברחבי הארץ, בעיקר עם ילדים בעלי לקויות למידה או צרכים מיוחדים אחרים; (3) מסלול הערבה, בו יוכלו המשתתפים להתנסות בהתנדבות חקלאית ביישובים שיתופיים; (4) המשתתפים מתגוררים בקהילת התאומות בישראל שמממנת הפדרציה ממנה נשלחו, במאמץ לשפר את איכות החיים בשכונות ובעיירות במצוקה ברחבי מדינת ישראל; (5) מסלול עצמאי, בתום התכנית הפורמלית, בו משתתפי עוצמה השלימו חווייתם בישראל בהתנדבות בתחום העניין שלהם. לכל המשתתפים הוצמדו משפחות מאמצות בישראל, שאיתן בילו הצעירים את סופי השבוע, החגים והחופשות. את גיוס הצעירים ביצעו הפדרציות היהודיות ברחבי ארצות הברית.

בראשית דרכה עמדו בראש התכנית ארנון מנטבר והאלוף יורם (יא-יא) יאיר[4]. לאחר המחזור הראשון, שהתקיים בשנים 1986–1987, ערך ד"ר דוד מיטלברג מחקר שממצאיו יושמו במחזורים הבאים[17]. פרויקט "עוצמה" המשיך להתקיים במשך 27 שנה, עם כ-1500 בוגרים, עד לסגירתו כפרויקט עצמאי על ידי ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) בשנת 2012[18][19] לאור הצלחת הפרויקט הוקמו תוכניות דומות על ידי המוסדות הלאומיים, כגון "מסע ישראלי".

הפרויקט הכלכלי: נועד לייצר שותפויות בין אנשי עסקים ישראליים לעמיתיהם התפוצות, למשוך השקעות בישראל ולקדם את הייצוא. בראשיתו יזם הפרויקט משלחות עסקיות לישראל[20][21]. היו"ר הראשון: שמואל בן-טובים. בהמשך נערכו ועידות עסקיות תקופתיות תחת הכותרת "הפורום העסקי". הראשון התקיים בין ה23 ל-26 באוקטובר 1989[22] ומושב הפתיחה שלו נערך במשכן נשיאי ישראל[23]. יושב הראש היה מאיר ארנון. הפורום העסקי השני התקיים בחיפה[24] בין ה-6 ל-9 במאי 1991, יו"ר: איתן אדרס. הפורום השלישי התקיים בירושלים בין ה-15 ל-18 ביוני 1992, יו"ר: מאיר דיין. גם הפורום העסקי הרביעי התקיים בירושלים בין ה 28 בפברואר ל-2 במרץ 1994, יו"ר: חיים וייס. הפורום החמישי התקיים שוב בחיפה בין ה-19 ל-22 ביוני 1995, יו"ר: איתן אדרס. לאחר הפסקה של מספר שנים התקיים הפורום השישי והאחרון בתל-אביב, בין ה-21 ל-24 באוקטובר 2001. יושבי ראש: אמיר גל-אור וע"ד אורין פרסקי. הצלחתו הרבה של הפרויקט נמדדה הן בעסקות הרבות שנרקמו במשך השנים בין הצדדים, והן בכך שמודל הועידות אומץ על ידי המגזר העסקי והפך ל"ועידת ישראל לעסקים", המופקת מדי שנה על ידי העיתון הכלכלי "גלובס".

רעות[25]: תוכנית לאימוץ משפחות עולים על ידי משפחות ישראליות. התכנית נולדה ב־1985 בעקבות חילוקי דעות בכנס "מוריה" השני ב־1985 בין הישראלים לצפון אמריקאים, שהדגישו ש"עליה" היא חלום של ישראלים אך לא שלהם. בין היתר טענו שישראל איננה יודעת לקלוט עולים וההוכחה שלהם הייתה שרבים מהעולים מארצות המערב, שבים לארצות המוצא. וגם ידעו לצטט את אימרתה הידועה של גולדה מאיר באחד מדיוני הממשלה על נושא העלייה: "ממשלה לא מגישה כוס תה לעולה, רק שכנים יכולים להגיש כוס תה"[26]. "רעות" קיבלה דחיפה אדירה עם גל העלייה הענק מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, אז הגיע מספר מתנדבי הפרויקט בכל רחבי הארץ לכעשרת אלפים איש[27][28][29][30] בחג החנוכה תש"ן, דצמבר 1989, נערכה באולם שאגאל בכנסת קבלת פנים חגיגית וטקס הדלקת נרות לעולים חדשים בהשתתפות ראש הממשלה יצחק שמיר, יו"ר הכנסת דב שילנסקי ואורי גורדון[31][32]. בשנת 1990 זכה פרויקט "רעות" לפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים[33]. יוזמת הפרויקט והיו"ר הראשונה שלו הפרויקט הייתה ד"ר מרגלית-מגי נבון.

סימפונט רעננה: הוקמה בשנת 1991 על ידי חברי הפורום הישראלי, מאמצים בפרויקט "רעות", שזיהו קושי בקליטה מקצועית של המוזיקאים המצטיינים הרבים מקרב העולים החדשים ממדינות חבר העמים. חברי הפורום הגו את הרעיון להקים תזמורת סימפונית חדשה המבוססת על עולים. הפרויקט נוהל על ידי אורית פוגל-שפרן, שמונתה למנכ"לית התזמורת, וע"י עו"ד יעקב ישראלי, שמונה ליו"ר הנהלת התזמורת.

פרלמנטרים: כנסים של מחוקקים יהודיים מבתי פרלמנט מכל רחבי העולם ביחד עם עמיתיהם מהכנסת. מטרת הכנסים הייתה להרחיב את ההיכרות בין הנבחרים היהודיים, את התהליכים, החקיקה והיוזמות הישראליות בנושאי קליטה, יהדות על גווניה, או מאבק באנטישמיות, ולחבר את חברי הפרלמנט מחוץ לישראל עם המנהיגות היהודית בעולם. הכנס הראשון נערך בירושלים ובטבריה בין ה-3 ל-7 בינואר 1988, מייד לפני העצרת הרביעית למנהיגות יהודית צעירה[31], בהשתתפות 29 חברי פרלמנט מחוץ לישראל[34].הכנס השני התקיים בירושלים בין ה24 ל-29 במאי 1991 ולאחריו התקיימו עוד 6 כנסים, עם מספרים הולכים וגדלים של פרלמנטרים. לכל כנס נבחר יושב ראש עמית מאחד הפרלמנטים בעולם, למשל לורד גרייבל ג'אנר מאנגליה, ולצידו יושב ראש ישראלי. בין היתר כיהנו בתפקיד יצחק הרצוג ואברהם בורג. את משרד החוץ ייצג השגריר זלמן שובל. היו"ר הראשונה של הפרויקט הייתה רותי קפלן, מנהלת לשכת יו"ר הכנסת, ולאחריה כיהנו בתפקיד גם עירית דורטל, עו"ד גדעון פישר ומנחם גורארי.

קהילות: הפרויקט נולד כתגובה של הפורום הישראלי לגל העלייה המסיבי מחבר העמים, והשאיפה לגייס את החברה הישראלית והחברה היהודית בתפוצות יחד למען יעד הלאומי של קליטת עליה רב ממדית[17]. הפעילות נבנתה על הקשרים האישיים שכבר נוצרו עם המנהיגות הצעירה מצפון אמריקה שהשתתפה בתהליך מוריה, ומנכ"לי הפדרציות היהודיות שהיו שותפים פעילים בפרויקט "עוצמה". ב-1992 כונסו צוותי חשיבה בארץ והתקיימו שיחות עם מנכ"ל המועצת הפדרציות (CJF) מרטי קרר Marty Kraar ומנכ"ל המגבית היהודית המאוחדת (UJA) בריאן לוריא Brian Lurie, שגיבו את המהלך. בפורום הצפון אמריקאי הובילו את היוזמה עו"ד אריק זהלר Eric Zahler, נעמי פץ Naomi Patz וסטיארט רוסמן Stuart Rossman. מתוך תהליך זה צמח גם פרויקט "יד ביד", כשותפות בין הפורום בקנדה והפורום בארץ (להלן). בעצרת הכללית של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (ה-GA) ב-1992 התקיימו פגישות עם מנכ"לי פדרציות ונחתם זיכרון דברים עם פדרציות ניו יורק על הקמת פרויקט "קהילות". החידוש היה קידום הערכים של הדדיות ומשימתיות לא רק בין יחידים בישראל והתפוצות, אלא גם בין קהילות בישראל והתפוצות.

בעצרת מוריה ה-7 שהתקיימה בטבריה ב-1993, הוצגה התוכנית למשתתפים, ובסדנאות המשך הוצעו 27 מודלים שונים של קשר בין קהילות בתחומים שונים כגון נוער וסטודנטים, עסקים כלכליים, קליטת עליה, פעילות בתוך מזרח אירופה, הסברה, אירוח משלחות מנהיגות בבתי ישראלים, ועוד. ביוני 1994, אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית את הקמת תוכנית שותפות 2000, וחלק מהחברים הצטרפו לוועדות ההיגוי הסמוכות לישוביהם. יו"ר הפרויקט: ד"ר דוד מיטלברג.

הפרויקט האידאולוגי: ניסיון ללבן נושאים מרכזיים ביחסים בין ישראל והתפוצות, כגון: מהות הציונות בימינו, ציונות ללא עלייה, שלילת הגולה ועוד. יו"ר הפרויקט: עו"ד ד"ר שלמה כהן.

עמיתים: חיבור בין בעלי מקצוע זהים בישראל ובתפוצות: רופאים, עורכי דין, מהנדסים, וכיוצא בזה.

יד ביד: הוקם ב-1992 ביוזמתה של לורטה הלמן מטורונטו, ומטרתו הייתה לגייס מתנדבים מארצות דוברות אנגלית, הרוב מקנדה, שבאו לישראל כדי ללמד אנגלית לעולים מממדינות חבר העמים ובכך להקל עליהם במציאת תעסוקה בישראל[35][36]. בשבע שנות הפרויקט השתתפו בו כ-350 מתנדבים וכ־3,000 עולים חדשים. הוא התחיל בכפר סבא ומשם התרחב לרעננה, תל אביב, ירושלים, חיפה וטבריה. יו"ר הפרויקט: ד"ר אדוארדו פודחורני.

גשר עסקי: תוכנית התמחות בת 3 חודשים בישראל של בוגרי תארים ראשון ושני במינהל עסקים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם. הפרויקט נמשך 4 שנים, כאשר בכל מחזור השתתפו בין 20 ל-30 בוגרים.

בר/בת מצווה: חגיגות בר/בת מצווה למשפחות יהודיות שנותרו ברוסיה. מלבד הטקס הם השתתפו במחנות קיץ של הנוער הקונסרבטיבי. הפרויקט נמשך 3 שנים עם 15 נערים ונערות הכל מחזור.


יושבי ראש הפורום הישראלי
דוד קוליץ (1985–1986) • זאב בילסקי (1986–1988) • שמואל בן-טובים (1988–1990) • יואב נבון (1990–1992) • יגאל בריטמן (1992–1994) • טוני קריסטל (1994–1996) • עירית דורטל ודוד מיטלברג (מילוי מקום) (1996–1997) • אברהם אינפלד (1997–1998)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Israel Connection and American Jews, David Mittelberg, Praeger Publishers, USA 1999, pages 101-117[17]
  • תכתובות בנושא קבלת פנים בבית הנשיא הרצוג למשתתפי הפורום הכלכלי הראשון, כולל רשימת המשתתפים[37]
  • תכתובות בענייני הפורום הישראלי עם לשכת נשיא המדינה חיים הרצוג, ארכיון המדינה[38]
  • לשכת ראש-הממשלה יצחק שמיר - הפורום הישראלי - קשר יהודי ישיר[31]
  • תכתובות בנושא יער הפורום הישראלי עם לשכת נשיא המדינה עזר ויצמן, ארכיון המדינה[39]

חומרי ארכיון נוספים שאינם נגישים עדיין באופן מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כנס מוריה החמישי, 1989 - סרט וידאו, ארכיון ספילברג, האוניברסיטה העברית[40]
  • הפורום הישראלי: פרופיל של שמואל בן-טובים, סרט וידאו, ארכיון ספילברג, האוניברסיטה העברית[41]
  • תכתובות בנושא כנסי הפרלמנטרים היהודיים, 1995 - 1998, בארכיון הציוני[42]
  • עלון הסברה של הפורום הישראלי, בארכיון הציוני[43]
  • פרוספקטים וחוברות של הפורום הישראלי, בארכיון הציוני[44]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stephen Greenberg, www.conferenceofpresidents.org
  2. ^ Ed Robin, israelpolicyforum
  3. ^ סופר מעריב, פגשתי אנשים שנאבקים כדי לנשום, באתר מעריב, ‏8 אוגוסט 1988
  4. ^ 1 2 יונתן סלינגר, אלוף הפורום, באתר מעריב, ‏22 באוגוסט 1988
  5. ^ רחל פרימור, הבייבי הוא סטודנט, באתר מעריב, ‏19 בינואר 1987
  6. ^ ראומה זיסקינד, המטרה ליצור "קשר יהודי בלתי אמצעי", באתר מעריב, ‏18 ספטמבר 1989
  7. ^ יהודה גורן, השר נבון: העם היהודי שכח מצוות "פרו ורבו", באתר מעריב, ‏22 בספטמבר 1986
  8. ^ רותי תמיר, במקום עליה, באתר מעריב, ‏20 בינואר 1988
  9. ^ סופר מעריב, האירועים בשטחים מביכים את יהודי חו"ל, באתר מעריב, ‏10 ינואר 1988
  10. ^ עדה כהן, נציגים מבריה"מ והונגריה ישתתפו בכנס הפורום הישראלי, באתר מעריב, ‏28 ביוני 1989
  11. ^ אריה בנדר, משלחת של הפורום הישראלי בדיונים במיאמי, באתר מעריב, ‏22 נובמבר 1987
  12. ^ טל בשן, אורחים, באתר מעריב, ‏23 בספטמבר 1985
  13. ^ ליאורה הכהן, מסע בחירות, באתר מעריב, ‏7 בינואר 1990
  14. ^ עדית ויטמן, לפתוח להם את הדלת, באתר חדשות, ‏15 דצמבר 1988
  15. ^ עדה כהן, נוער יהודי מחוץ לארץ משתתף בפעולות להב"ה, באתר מעריב, ‏2 אוגוסט 1990
  16. ^ Camp Kimama, www.campkimama.org
  17. ^ 1 2 3 David Mittelberg, The Israel Connection and American Jews, Westport, CT: Praeger Publishers, 1999, עמ' 107, 111, 114, ISBN 978-0-275-96421-4. (באנגלית)
  18. ^ Doron Krakow, On the Closing of OTZMA: Another Viewpoint, https://ejewishphilanthropy.com/
  19. ^ Paul Weider, OTZMA program under new management after 27 years, ‏3 בינואר 2013
  20. ^ סופר מעריב, באים לישראל לעשות עסקים, באתר מעריב, ‏15 באפריל 1986
  21. ^ טל בשן, "בפני הישלוב הזה בין ביזנס לציונות לא יכולתי לעמוד", באתר מעריב, ‏8 ביולי 1985
  22. ^ אסתר גולדברשט, 701 מנכ"לים ובעלי חברות מחדל ישתתפו במיפגש הפורום הישראלי, באתר מעריב, ‏28 בספטמבר 1989
  23. ^ אסתר גולדברשט, נשיא המדינה לפורום הכלכלי: המשק הישראלי עובר לכלכלה חופשית יותר, באתר מעריב, ‏24 אוקטובר 1090
  24. ^ מיכל הולצמן, פורום עסקי שני ־ בחיפה, באתר מעריב
  25. ^ יוסף צוריאל, יו"ר הפורום הישראלי: אנו "בלם הזעזועים" של העולים, באתר מעריב, ‏16 בינואר 1990
  26. ^ אורי גורדון, האם ישראל עייפה מן העלייה?, אישים ומעשים בישראל - ספר היובל, 1988
  27. ^ סופר מעריב, עשיה מלב אל לב, באתר מעריב, ‏28 דצמבר 1989
  28. ^ נטע שדמי, אנחנו מציעים להם חברות - חלק ראשון, באתר מעריב, ‏28 בינאר 1987
  29. ^ נטע שדמי, אנחנו מציעים להם חברות - חלק שני, באתר מעריב
  30. ^ יעל פז-מלמד, להיות עולה חדש ולהשאר בחיים, באתר מעריב, ‏13 בינואר 1987
  31. ^ 1 2 3 ארכיון המדינה, לשכת ראש-הממשלה יצחק שמיר - הפורום הישראלי - קשר יהודי ישיר, באתר archives.gov.il, ‏01/11/1987 עד 30/11/1989
  32. ^ ליאורה הכהן, מחמאות עו"ש, באתר מעריב, ‏18 בינואר 1990
  33. ^ עש"ת, פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים לפרוייקט רעות, באתר מעריב, ‏26 בדצמבר 1989
  34. ^ אדר אבישר, הפורום הישראלי יפגיש פרלמנטרים יהודיים מהעולם, באתר מעריב, ‏16 בדצמבר 1987
  35. ^ The Canadian Jewish news, Teach English in Israel (עמ' 27), newspapers.lib.sfu.ca, ‏4 בפברואר 1993
  36. ^ Loretta (Falk) Helman, Herzlia Alumni Association, facebook, פיסקה חמישית, ‏8 בדצמבר 2020 (באנגלית)
  37. ^ הנשיא חיים הרצוג - קבלת פנים לבאי הועידה הכלכלית של הפורום הישראלי, באתר www.archives.gov.il, ‏1988–1989
  38. ^ הנשיא חיים הרצוג - מוסדות בארץ - הפורום הישראלי, באתר www.archives.gov.il, מספר תיק לציטוט ISA-President-LetterCredence-000e9n1, ‏1987 - 1992
  39. ^ לשכת הנשיא עזר ויצמן - הפורום הישראלי, באתר archives.gov.il, ‏1995 - 1998
  40. ^ Israel Forum: Moriah V conference, huji.primo.exlibrisgroup.com, סימול VT WZ808 A-L, ‏1989
  41. ^ Forum Israeli: Shmuel Ben Tovim, huji.primo.exlibrisgroup.com, סימול VT WZ166 Q,R, ‏1989
  42. ^ כנסי פרלמנטרים יהודיים, באתר zionistarchives.org.il, סימול תיק S122\435
  43. ^ עלון הסברה של הפורום הישראלי, באתר zionistarchives.org.il, סימול KH4\40433-1t
  44. ^ פרוספקטים וחוברות של "הפורום הישראלי", באתר zionistarchives.org.il, סימול S122\435-1t
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפורום_הישראלי&oldid=36844775"