הפארק הלאומי קאנג קרצ'ן

הפארק הלאומי קאנג קרצ'ן
	הפארק הלאומי קאנג קרצ'ן
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2021, לפי קריטריונים 10
שטח האתר	4,089 דונם
חלק מתוך	Western Forest Complex
מידע כללי
תאריך הקמה	12 ביוני 1981
נתונים ומידות
שטח	2,914 קמ"ר
מיקום
מדינה	תאילנד
מיקום	מחוזות פט בורי ופראחואף קירי חאן
קואורדינטות	12°47′56″N 99°27′12″E / 12.798888888889°N 99.453333333333°E
	האתר הרשמי
	(למפת תאילנד רגילה) בנגקוק האד-יאי אודון טהאני צ'יאנג מאי נאקון ראטצ'אסימה סוראט טהאני קון קאן נאקון סי טמרט פאטאיה פוקט קמבודיה וייטנאם וייטנאם לאוס מיאנמר מלזיה מפרץ; תאילנד; ים; אנדמן; הפארק הלאומי קאנג קרצ'ן

קאנג קרצ'ן (בתאית: แก่งกระจาน) הוא הפארק הלאומי הגדול ביותר בתאילנד. הפארק שוכן על הגבול עם מיאנמר, וגובל בשמורת הטבע טנינתאריי. זהו פארק פופולרי בשל מיקומו קרוב לעיירת הנופש הואה הין.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק מכסה שטחים מהנפות נונג יא פלונג, קאנג קרצ'ן ותא יאנג במחוז פט בורי, והואה הין במחוז פראחואף קירי חאן. עיקר הפארק הוא ביער הגשם שעל המדרון המזרחי של רכס טנאסרים. הנקודה הגבוהה ביותר בפארק שוכנת בגובה 1,200 מטרים. מקורות של שני נהרות עיקריים שוכנים בשטח הפארק, נהר פרנבורי ונהר פט בורי. נהר הפט בורי סכור על ידי סכר קאנג קרצ'ן בגבול המזרחי של הפארק. הסכר יוצר אגם המכסה שטח בן 46.5 קילומטרים רבועים. הסכר נבנה ב-1966.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הוקם ב-12 ביוני 1981 כפארק הלאומי ה-28 של תאילנד. במקור הוא כיסה שטח בן 2,478 קילומטרים רבועים, הוא הורחב בדצמבר 1984 וכלל את שטח הגבול שבין המחוזות פט בורי ופראחואף קירי חאן.

הפארק נכלל ברשימת פארקי המורשת של ASEAN. ב-2021 הוא הוכר כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.^[1]

הרג פילי בר היא בעיה קשה בפארק^[2] כשהשלטונות אינם מסוגלים לשלוט על ציידים בלתי חוקיים.^[3] כמה מעובדי הפארק חשודים בסחר באיברי הפילים.^[4]

למרות מעמדו כפארק לאומי, יש מטעים פרטיים בתוך גבולות הפארק הלאומי קאנג קרצ'ן. חלקם מוקפים בגדרות חשמליות שביוני 2013 חישמלו למוות גור פילים.^[5]

צמחייה ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היערות כוללים מגוון ביולוגי גדול של צמחייה טרופית, כולל מינים של עצים רחבי עלים טרופיים וסובטרופיים ודקלים. חמישים ושבעה מינים של יונקים ויותר מ-400 מיני עופות זוהו בפארק.