הערכה עצמית מותנית
הערכה עצמית מותנית (באנגלית: Contingent self-esteem) היא הערכה עצמית המתייחסת לתחושות של האדם כלפי עצמו התלויות במידה שבה האדם עומד בסטנדרטים של מצוינות, בהשוואות חברתיות, בציפיות אישיות או בין-אישיות.[1][2] אנשים בעלי ערך עצמי מותנה טרודים במידה שבה הם מוערכים בתחומים שונים (למשל, "האם אני אטרקטיבי?"), וכיצד הם נתפסים בעיני אחרים (למשל, "האם אנשים חושבים שאני חכם?") והם עסוקים באופן מתמיד בהצבת סטנדרטים ועמידה בהם על מנת לתקף את תחושת הערך העצמי שלהם. לפיכך, ההצלחה או הכישלון של כל מצב הרלוונטי לאדם יכולים לגרום לתנודות בהערכה העצמית.[3][4]
מחקרים מלמדים כי המרדף אחר חיזוק הערך העצמי הוא בעל השלכות אישיות חיוביות כאשר האדם מצליח להשיג את מטרותיו (תחושת גאווה והאדרה עצמית), אך כרוך במחירים אישיים כאשר האדם אינו מצליח להשיג את מטרותיו (למשל, תחושות של דחק, דיכאון ובושה).[5][6] כמו כן, למרדף אחר תיקוף הערך העצמי עלולים להיות גם מחירים בין-אישיים. פארק וקרוקר (2005) מצאו כי אנשים הממוקדים בהשגת מטרות לשם תיקוף הערך העצמי פחות מכוונים כלפי אנשים אחרים.[6] לפיכך, אנשים העסוקים במרדף אחר השגת מטרות לצורך תיקוף הערך העצמי בתחום שבו הערך העצמי שלהם מותנה, עשויים לנהוג באופן שאינו תומך וקשוב ביחס לאנשים אחרים.[6]
התחומים שבהם הערך העצמי של אנשים מותנה הם מגוונים. כך למשל, אדם עשוי לבסס את ערכו העצמי על סמך תוצאות המבחן אליו הוא עומד לגשת.
הערכה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי ויליאם ג'יימס בחיבור שלו "עקרונות הפסיכולוגיה", הערכה עצמית יכולה להיות תכונה יציבה ולא יציבה, ולהשתנות בהתאם לאירועים שונים.[4] לגברים ונשים כאחד תחומים רבים ומגוונים בהם ההערכה העצמית שלהם היא מותנית.[4] כאמור, הכישלון או ההצלחה של כל מצב יכולים לגרום לתנודות בהערכה העצמית. תנודות אלו יכולות לגרום לאדם לחפש אחר הרגשות החיוביים הקשורים להצלחה ולהימנע מהרגשות השליליים הקשורים לכישלון. לכן, הערכה עצמית מותנית גם משפיעה על ההתנהגות של האדם.[4]
למשל, סטודנטים המבססים את ההערכה העצמית שלהם על הצלחותיהם בלימודים משתמשים בעבודתם האקדמית כדי להוכיח את האינטליגנציה שלהם. מכיוון שיש לכישלונות בתחומים מותנים השפעות שליליות על ההערכה העצמית של האדם, הוא עשוי לנסות להימנע מכישלון על ידי הגברת המאמץ שלו, או להימנע ממאמץ ובכך לספק לעצמו תירוץ עבור כישלון אפשרי במשימה שטרם התרחשה (הכשלה עצמית), או על ידי מתן תירוצים לביצועיו השליליים.[4]
לפי קרוקר (2005), הערכה עצמית מותנית משמשת כמקור למוטיבציה וגם לפגיעות פסיכולוגית.[4] משמעות הדבר היא שאנשים בעלי ערך עצמי מותנה יכולים לשאוף להצלחה, או להחליש את ההערכה העצמית שלהם.[4] כאמור, אנשים בעלי ערך עצמי מותנה טרודים במידה שבה הם מוערכים בתחומים שונים, ולכן גם משקיעים יותר זמן בתחומים בהם ההערכה העצמית שלהם מותנית.[4] כך, כאשר יש לאנשים מטרות של אימות עצמי – טעויות, כישלונות, ביקורת ומשוב שלילי נתפסים כאיומים ולא הזדמנויות למידה. לפי קרוקר (2005), כאשר מטרות אימות עצמי מוחלפות ביעדי למידה ואימוץ מטרות, ההשפעה של הערכה עצמית מותנית תפחת, ולהפך.[4]
מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשים שמדורגים גבוה בתכונה זו נוטים לבצע השוואות חברתיות על סמך דימוי הגוף והמראה החיצוני שלהם.[7][8] השוואות חברתיות כאלה יכולות להשפיע על ההערכה העצמית של האדם באופן חיובי ושלילי. בצד החיובי, השוואות חברתיות כלפי מטה הקשורות למראה חיצוני יכולות לעזור לאדם לשמור ולשפר את ערכו העצמי. בצד השלילי, השוואות חברתיות כלפי מעלה, או אלה המבוססות על סטנדרטים לא מציאותיים לעיתים קרובות יפגעו בתחושת ההערכה העצמית.[7] למשל, נשים המודדות את הערך העצמי שלהן על סמך סטנדרטים תרבותיים של יופי עשויות להיות מושפעות יותר מהשוואות חברתיות, במיוחד אם יש להן עמדות חלשות ומעורפלות של יופי (תאוריית התפיסה העצמית).[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האדרה עצמית
- תאוריית ההשוואה החברתית
- הפרעת אישיות נרקיסיסטית
- מבחן אסוציאציות חבויות
- תאוריית אימות העצמי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deci, E. L., & Ryan, R. M. (1995). Human autonomy: The basis for true self-esteem. In M. H. Kernis (Ed.), Efficacy, agency, and self-esteem (pp. 31–49). Plenum Press.
- ^ C. Raymond Knee, Amy Canevello, Amber L. Bush, Astrid Cook, Relationship-contingent self-esteem and the ups and downs of romantic relationships., Journal of Personality and Social Psychology 95, 2008, עמ' 608–627 doi: 10.1037/0022-3514.95.3.608
- ^ Kernis, M. H., & Goldman, B. M. (2006). Assessing Stability of Self-Esteem and Contingent Self-Esteem. In M. H. Kernis (Ed.), Self-esteem issues and answers: A sourcebook of current perspectives (pp. 77–85). Psychology Press.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Jennifer Crocker, Katherine M. Knight, Contingencies of Self-Worth, Current Directions in Psychological Science 14, 2005-08, עמ' 200–203 doi: 10.1111/j.0963-7214.2005.00364.x
- ^ M. Janelle Cambron, Linda K. Acitelli, Lynne Steinberg, When Friends Make You Blue: The Role of Friendship Contingent Self-Esteem in Predicting Self-Esteem and Depressive Symptoms, Personality and Social Psychology Bulletin 36, 2010-03, עמ' 384–397 doi: 10.1177/0146167209351593
- ^ 1 2 3 Lora E. Park, Jennifer Crocker, Interpersonal Consequences of Seeking Self-Esteem, Personality and Social Psychology Bulletin 31, 2005-11, עמ' 1587–1598 doi: 10.1177/0146167205277206
- ^ 1 2 3 Heather Patrick, Clayton Neighbors, C. Raymond Knee, Appearance-Related Social Comparisons: The Role of Contingent Self-Esteem and Self-Perceptions of Attractiveness, Personality and Social Psychology Bulletin 30, 2004-04, עמ' 501–514 doi: 10.1177/0146167203261891
- ^ Joel R. Grossbard, Christine M. Lee, Clayton Neighbors, Mary E. Larimer, Body Image Concerns and Contingent Self-Esteem in Male and Female College Students, Sex Roles 60, 2009-02, עמ' 198–207 doi: 10.1007/s11199-008-9535-y