העקבות שנותרו ממאות השנים האחרונות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אבו-ראיאן אל-בירוני |
| שפת המקור |
ערבית  |
| נושא |
לוח שנה, היסטוריה של הדתות, אסטרונומיה, מתמטיקה, היסטוריה |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
גורגאן |
  | |
העקבות שנותרו ממאות השנים האחרונות מאת ( ערבית: کتاب الآثار الباقية عن القرون الخالية בתעתיק: Kitāb al-āthār al-bāqiyah `an al-qurūn al-khāliyah), הידוע גם ככרונולוגיה של אומות עתיקות או מראות העבר, בתרגום שפרסם אדוארד סכאו (C. Eduard Sachau, מזרחן גרמני, 1845-1930) ב-1879. זהו מחקר השוואתי של לוחות שנה של תרבויות וציוויליזציות שונות, המשלב מידע מתמטי, אסטרונומי והיסטורי, ובוחן את המנהגים והדתות של עמים שונים.
הספר הושלם בשנת 1000 לספירה, זוהי יצירתו הגדולה הראשונה של אל-בירוני, שחוברה בגורגן, בחצר קאבוס אבן וושמאג'יר (אנ') כשהיה בסוף שנות העשרים לחייו.[1]
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט שרד בכתב יד אילחאנידי, משנת 1307–1308 (מראשית המאה ה-14), מאת אבן אל-קוטבי, מכונה קודקס אדינבורו, הוא בן 179 דפים, כיום הוא נשמר באדינבורו, בספריית האוניברסיטה, תחת MS Arab 161). כתב היד מכיל 25 ציורים ושרד גם בעותק עות'מאני נוסף מהמאה ה-17 בקרוב (עותק 1489 MS Arab, נשמר בספרייה הלאומית של צרפת). מוצאו מצפון מערב איראן או צפון עיראק (המיקום המדויק של המקור אינו ודאי. על פי הצעה אחת הוא מתבריז או ממראגה,[2] על פי מקור אחר הוא ממוסול על בסיס השוואה של מספר איורים לאחרים.[3]
פרופסור רוברט הילנברנד מאוניברסיטת אדינבורו וקיימברידג', מפרש את בחירת ומיקום האיורים בתוך הטקסט כשרשרת המדגישה את העניין של השושלת האילח'אנית בתחומים שמחוץ להשפעת האסלאם. איורים רבים מציגים אפיזודות הקשורות למניכאיזם, לבודהיזם ליהדות ולנצרות. איורים אחרים מציגים עניין נלהב בנושאים היסטוריים ומדעיים. למשל: לידת יוליוס קיסר, מוצגת באמצעות איור מציאותי של ניתוח קיסרי.[4]
הנטייה השיעית של האחראים להפקה, בולטת במיוחד בשתי התמונות המסכמות, הגדולות והמוצלחות ביותר בכתב היד, הממחישות שני פרקים בחייו של מוחמד, בשתיהן מעורבים באופן מרכזי עלי, חסן וחוסיין: "יום הקללה" (פוליו 161r) והסמכתו של עלי ב-חדית' ע'דיר ח'ום (פוליו 162r). בכתב היד יש בסך הכל חמש תמונות המתארות את מוחמד, כולל המיניאטורה הראשונה המציגה את הנביא כשהוא אוסר על נסיא (פוליו 6v).[4] (שרשרת איורים זו היא בין התיאורים המוקדמים ביותר של מוחמד באמנות הפרסית. הייצוג הקדום ביותר של מוחמד שקיים בכתב יד פרסי נמצא ב - מרזבן-נמה (אנ') מ 1299 (ספריית המוזיאון לארכאולוגיה, איסטנבול, MS 216).[5] )
סגנון התמונות מאחד באופן היברידי בין זה של פרס לפני התקופה המונגולית לבין הסגנון הסיני שחדר לאזור עם הפלישות המונגוליות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר, אל-בירוני מציג את דעתו שלו לגבי ההיסטוריה .[7] הוא מזכיר את לידתם ומותם של הח'ליפים, האימאמים השיעים, פאטימה (בתו של מוחמד) וחדיג'ה (אשתו של מוחמד). [8]
גאוגרפיה מתמטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיון על האצטרולב, אל-בירוני מחשיב את ההשלכה הגלילית האורתוגרפית כהמצאה משלו, ומרחיב את עבודתו של אל-סג'אני ( Abu Hamid Ahmed ibn Mohammed al-Saghani al-Asturlabi, אסטרונום והיסטוריון של המדע ) . [9] הוא גם מתאר שתי השלכות חדשניות, אשר נקראות בימינו היטל אזימוט משמר מרחק (אנ') והיטל ניקולוזי כדורי.[10]
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
- C. Eduard Sachau (עורך), Chronologie orientalischer Völker von Alberuni, לייפציג 1878 ( קישור לארכיון האינטרנט ), נדפס מחדש לייפציג 1923, בגדאד 1963.
- C. Eduard Sachau (תרגום), "הכרונולוגיה של האומות העתיקות": גרסה באנגלית של הטקסט הערבי של ה-Athâr-ul-Bâkiya של Albîrûnî, או "פרשות העבר", שנאספו והצטמצמו ... מאת המחבר ב־1000, London 1879 ( קישור לארכיון האינטרנט ).
- הדפסה מחודשת 1969: מינרווה-ורלג; מהדורת Unverand.
- 1984 הדפסה מחודשת: Aristide D Caratzas Pub. מסת"ב 978-0-89241-178-8 .
- הדפסה מחודשת 2002: Adamant Media Corporation, מסת"ב 978-1-4021-6079-0 .
- הדפסה מחודשת 2004: הוצאת קסינגר,מסת"ב 0-7661-8908-2 .
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Seyyed Hossein Nasr., An Introduction to Islamic Cosmological Doctrines, 1993, עמ' 108, ISBN 0-7914-1515-5
- ^ Soucek, Priscilla P., Peter J. Chelkowski (ע), The Scholar and the Saint: Studies in Commemoration of Abul-Rayhan al-Biruni and Jalal al-Din al-Rumi., An Illustrated Manuscript of al-Biruni's Chronology of Ancient Nations, New York: New York University Press. New York: Hagop Kevorkian Center for Near Eastern Studies, 1975, עמ' 156
- ^ Stefano Carboni, IL-KHANIDS iii. Book Illustration (עמ' 658-664), iranicaonline.org, March 27, 2012 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 רוברט הילנברנד, תמונות של מוחמד ב"כרונולוגיה של אומות עתיקות" של אל-בירוני. ציורים פרסיים מהמוגולים עד השושלת הקאג'ארית : מחקר לכבוד בזיל וו. רובינסון., Pembroke Persian Papers 3, לונדון וניו יורק: Tauris in association with the I. B. Centre of Middle Eastern Studies, University of Cambridge., 2001, עמ' 129-146
- ^ Marianna Shreve Simpson, תפקיד בגדד בעיצוב הציורים הפרסיים מחקר של הציוויליזציות הגדולות סינטזה,9. איור 49., אמנות וחברה בעולם האירני, המכון הצרפתי לאירניות של טהרן, הספרייה האירנית, 26, פריס, 1982, עמ' 91-116
- ^ Hillenbrand 2000, p. 129–146.
- ^ M. S. Khan (1976). "al-Biruni and the Political History of India", Oriens 25, pp. 86-115.
- ^ אדוורד סכאו, מתרגם, הכרונולוגיה של אומות קדומות, 1879, עמ' 325-334
- ^ Boris Abramovich Rozenfelʹd, A History of Non-Euclidean Geometry, trans. Abe Shenitzer, Springer (1988), מסת"ב 0-387-96458-4, p. 127.
- ^ Fiorini, M. (באפריל 1891). "Le proiezioni cartografiche di Albiruni". Bollettino della Società geografica italiana: 287–294.
{{cite journal}}: (עזרה)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלייר, שילה ס. (1993). התפתחות הספר המאויר באירן ( The Development of the Illustrated Book in Iran). Muqarnas.
- סליבה, ג. (2006). "Al-Biruni and the sciences of his time". דת, לימודים ומדע בתקופה העבאסית (Religion, Learning and Science in the 'Abbasid Period). Cambridge University Press. p. 316. ISBN 0-521-02887-6.
- הופקינס, ג'. אפ. פי (2006). "Geographical and navigational literature". דת, לימודים ומדע בתקופה העבאסית (Religion, Learning and Science in the 'Abbasid Period). Cambridge University Press. pp. 405–423. ISBN 0-521-02887-6.
