העולם אחרי האנושות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין הפרדה בין הסרט לבין הסדרה שבאה בעקבותיו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין הפרדה בין הסרט לבין הסדרה שבאה בעקבותיו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
העולם אחרי האנושות
סוגה דוקומנטריה
מדע בדיוני
יוצרים דייוויד דה ורייס
ארץ מקור ארצות הברית
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 2
מספר פרקים 20
הפקה
חברת הפקה Flight 33 Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ ההיסטוריה
תקופת שידור מקורית 21 בינואר 2008 – 16 במרץ 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
tt1173907/ דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העולם אחרי האנושותאנגלית: Life After People) היא תוכנית טלוויזיה דוקומנטרית בערוץ ההיסטוריה, שבה מדענים ואנשים נוספים מנתחים ומעלים קווים לדמותו של העולם אחרי שבני האדם יכחדו.

בתוכנית מוצגים בעיקר מבנים מפורסמים בארצות הברית, בהם בניין אמפייר סטייט, מגדל סירס, מחט החלל וגשר הזהב. במדינות אחרות מופיעים ארמון בקינגהאם ומגדל אייפל. התוכנית עצמה לא מראה אירועים מיידיים שנגרמים אחרי ההכחדה וכן לא מראה שינויים במזג האוויר כמו ההתחממות הגלובלית, אבל היא כן מציינת שיש עלייה בגובה פני הים. עתידם של המבנים בחלל, כמו לוויינים, טלסקופים ומבנים על הירח אינו מוזכר.

התוכנית הושקה ב-21 בינואר 2008, וזכתה לכ-5.4 מיליון צופים, דבר שהפך אותה לתוכנית הנצפית ביותר של ערוץ ההיסטוריה.

בשל ההצלחה של התוכנית המקורית, במהלך 2009 שודרה סדרה בעלת שם זהה ועם אותו פורמט - כולל ההדמיות הממוחשבות של מונומנטים קורסים (כולל בניינים חדשים יחסית - כולל בורג' ח'ליפה), ביקור באתרים שכבר ננטשו על ידי בני אדם, אותו הקריין, ומומחים שמתארים איך לדעתם התהליכים השונים ייקרו במהלך זמן החל ממספר שעות, ימים, חודשים, שנים, ואפילו אלפי ומיליוני שנים אחרי היעלמות המין האנושי. נכון למרץ 2010 שודרו שתי עונות.

לוח הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום 1 אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל בני האדם נעלמו מעל פני האדמה מסיבה שאינה מוסברת בתוכנית.

10 ימים אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכל נרקב על מדפי המוצרים בחנויות. מקררים הופכים להיות מכלים של אוכל מרקיב. חיות המחמד לא יכולות לפתוח את המקררים או קופסת שימורים, אבל הן משתמשות במים שמופשרים מהמקררים כדי לשרוד.

בשביל לשרוד, חיות המחמד יברחו מהבתים אל הרחובות. ברגע שהן יעשו זאת הם יחזרו מיידית להרגלי אכילת זבל ונבלות.

הפרטים מרוב גזעי הכלבים יכחדו משום שהם בעלי רגליים קצרות מדי, פנים ארוכות או קצרות, ראייה לא טובה וכיוצא בזה. הכלבים שכן ישרדו הם הכלבים הדומים ביותר לזאבים, כמו רועה גרמני.

6 חודשים אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיות פרא שבדרך כלל מתחמקות מאוכלוסיות של בני אדם, כמו שועלים ואיילים, ימצאו את דרכם אל הערים הנטושות. עכברים וחולדות יאכלו את כל שאריות האוכל של בני האדם, כולל קרטונים ודבק. ברגע שחומרים אלו ייגמרו המכרסמים יצאו אל השדות, יחזרו לתחתית שרשרת המזון (אוכלי צמחים ונבלות) ומספרם יפחת מאוד.

שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנתיים אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותות של טלוויזיה ורדיו שמשודרים לחלל יתפזרו ויתפוגגו תוך שנתיים ויהפכו לרעש בלתי ניתן לפענוח. זה אומר שאין סיכוי שהאותות יגיעו אל הכוכב הקרוב ביותר אחרי השמש, וברור שלא יגיעו לגזע תבונתי מרוחק שיבוא לכדור הארץ ויראה את השרידים של האנושות.

5 שנים אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרוני הכבישים נעלמים מתחת למעטה של צמחייה. כבישים באזורים המדבריים יותר מתכסים בחול. למצב כזה נכנסות גם המדרכות וגם רבים ממבני האבן. מיני בעלי חיים שימלטו מגני החיות ישגשגו בערבות ובערים הנטושות.

20 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי העיר פריפיאט שבאוקראינה, שננטשה בשנת 1986 בגלל אסון צ'רנוביל, מספקים הזדמנות נדירה לראות מה קורה 20 שנה בלי בני אדם. צמחים גדלים על מבנים, הטבע מחזיר לעצמו את אזורי המחיה העתיקים שלו, ואוכלוסיות של בעלי חיים גדלות.

25 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי הים חודרים לערים כמו לונדון ואמסטרדם, שכיום יבשות בעזרת סכרים שבני האדם בנו כדי להגן עליהם. חלונות בבניינים גבוהים נשברים, ושריפות פורצות בהם מפני שלוכדי הברקים לא מתפקדים.

40 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרוני המבנים שעשויים מעץ קורסים, בגלל תנאי מזג האוויר וטרמיטים, שאוכלים את התאית שממנה מורכב העץ. מבני אבן נחלשים בגלל מלח. סכרים שעשויים מאדמה וחומרים טבעיים קורסים. הסכרים שעשויים מאבן נשארים עומדים.

50 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי מאה עברה, וראשוני המבנים שעשויים מאבן מתחילים לקרוס. גשרים נתקלים באויב חדש - שיתוך. בלי תחזוקה, החלודה מאכלת את הכבלים שמחזיקים אותם.

75 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלדת מרבית 600 מיליון המכוניות שקיימות על כדור הארץ, תהפוך לערימת מתכת מחומצנת לא מזוהה. מכוניות באזורים אקלימיים מסוימים, כמו מדבריות, עדיין תהיינה אפשריות לזיהוי, אבל גם הן יהיו בהליכי בלייה מתקדמים. מהצמיגים האוויר אומנם יצא עוד בשנים הראשונות אחרי האנושות, אבל חומרי הגומי לא יינזקו למשך כמה מאות.

100 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשרים כמו גשר ברוקלין וגשר הזהב קורסים בגלל השיתוך שקרע את הכבלים שמחזיקים אותם. תמונות, ספרים ומידע דיגיטלי נעלמים לגמרי בגלל הלחות.

150 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים קורסים לתוך מנהרות תחתיות (של רכבות וביובים). בניינים מתכסים כמעט לגמרי בצמחים ומיושבים מחדש על ידי בעלי חיים.

ניו יורק מכוסה בצמחים

200 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניינים גבוהים קורסים בגלל מים וצמחים שממוטטים את הבטון והפלדה שמחזיקים אותם.

מגדל אייפל קורס

500 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים שבנויים מבטון מודרני מתפוררים לחלוטין. תקופה זו תהיה מלווה בהתמוטטויות הרסניות בערים, כאשר גורדי השחקים הגבוהים, שאריות הגשרים ומגדלי הפלדה יקרסו.

1,000 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים נעלמות לגמרי ומתכסות בפלורה. הבניינים שקרסו הופכים להיות גבעות חדשות. מנהטן וערים נוספות חוזרות להיות באותו מצב שהן היו לפני שבני האדם הגיעו אליהם. נחלים, נהרות ואגמים מחדשים את עצמם. נשארות עדויות מעטות לבני האדם כמו סכרי בטון שלא קרסו, החומה הגדולה של סין, הר ראשמור, הספינקס והפירמידות.

10,000 שנה אחרי האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכרי בטון, המבנים האחרונים ששרדו מהעידן המודרני, קורסים והנהרות שמאחוריהם מתחדשים. הפירמידה הגדולה של גיזה תיקבר בחולות. הספינקס יתפורר לחלוטין. החומה הגדולה של סין והר ראשמור יישארו על תילם, וייתכן שייעלמו רק אחרי מאות אלפי שנים.

הפירמידות של גיזה נבלעות בחולות

גורלם של בעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשרוד הכלבים בורחים מהבתים וחוזרים מיידית להרגלים של אבות אבותיהם. כלבים קטנים: פאג, בולדוג, ופקינז יכחדו.

זאבי ערבות, שועלים, פומות ועוד, יהפכו למתחרים נגד הכלבים על מקורות מזון. זאבים יתרבו במהירות רבה, ישתלטו על אזורים נרחבים ויחדרו לערים הנטושות. בנוסף, הזאבים יזדווגו עם כלבים, ולאט לאט כלבי המחמד ייעלמו ויתפתחו גזעים חדשים.

חתולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגע שהבניינים יתמלאו בצמחים, יגיעו לשם עכברים, ציפורים ונחשים. אחריהם יגיעו החתולים, שעם מלאי המזון הזה יהפכו להיות מלכי שרשרת המזון במרומי הבניינים. יכול להיות שהם יפתחו יכולת דאייה מבניין לבניין כמו סנאים מעופפים.

חיות גני החיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיות שמוחזקות בגני החיות יברחו מהכלובים שלהם, ובזכות זאת הם יתרחבו אל מעבר לגבולות הטבעיים שלהם. דוגמה: אריות, טיגריסים וקרנפים על אדמת אמריקה.

חיות ימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם השתמש באוקיינוסים בשתי דרכים מנוגדות בעת ובעונה אחת: "מזווה" ו-"בית שימוש". בתקופה אחרי האדם האוקיינוסים מתאוששים בקצב מהיר וחוזרים למצב שלפני האדם. השחפים מנצלים זאת וגם הם מתרבים ביחד עם כל בעלי החיים הימיים. הוכחה לזה: במהלך מלחמת העולם השנייה, ספינות דיג של בעלות הברית נמנעו מלהיכנס לצפון האוקיינוס האטלנטי, דבר שהוביל להתפוצצות אוכלוסין של הדגים באזור.

עכברים וחולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפני שהמכרסמים חיו משאריות של בני אדם, הם יחסלו את כל שאריות המזון שנשארו. אחרי שהם יגמרו אותם, הם יחזרו לטבע ולתחתית שרשרת המזון, מה שיגרום להפחתת מספרם באופן משמעותי.

ציפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציפורים יבנו קנים בבניינים הנטושים, ויצודו חיות קטנות יותר שחיות בערים.

כיוון שיונים גם חיות בטבע, וגם בערים של בני אדם, הן יהפכו את הבניינים לצוקים מלאכותיים, וילכו להשיג מזון מהטבע. ברגע שהעצים יכסו את הערים, הן יתיישבו שם בהמוניהם, ולא יצטרכו לעזוב אותם בשביל אוכל.

בתקופת האדם, שחפים אכלו מזון ממזבלות פתוחות, מה שהוביל להתפוצצות אוכלוסין. בימים אחרי האנושות תהיה ירידה עצומה באוכלוסיית השחפים, אבל בסופו של דבר הם ינצלו את האוקיינוסים המתאוששים ויתרבו בחזרה.

חרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקקים יהפכו ניירות וקרטונים למזון. אחרי תמותה ראשונית, השורדים ייהנו מעידן של זהב, שבו הם ייהנו מכל הדברים שהאדם השאיר אחריו. אפילו שמקקים חיים באזורים טרופיים, הם יוכלו גם לשרוד באזורים הקרים יותר על ידי כניסה אל מתחת לאדמה.

הטרמיטים יחסלו את כל המבנים מעץ שהאדם השאיר אחריו, לפני שהם יחזרו לטבע כדי לאכול עצים מתים.

המחליפים של בני האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית נאמר שככל הנראה מחליפי האדם יהיו שימפנזים, בעוד שבעלי חיים אחרים לא יגיעו לרמת תבונה כמו זו של האדם. אולם, החלפתו של האדם על ידי השימפנזים תהייה חלקית ביותר. הם לא יגיעו לרמה כזו של תבונה, לרמה של התבוננות בשמים ורמה כזו של יצירתיות. ביקום אין סיכוי לתפקיד משמעותי עבור השימפנזים. שיקום ה-"תאונה של האנושות", מבחינה זו, לא יהיה מלא.

סיבת הכחדת האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית מדברת על מה שיקרה למבנים מעשה ידי אדם וליצורים החיים אחרי שבני האדם יכחדו. אולם, בתוכנית לא מפרטים על הסיבה להכחדה. בנוסף, התוכנית לא מראה מה יקרה מיידית עם מותם או היעלמותם של בני האדם. לא מתוארות נפילות מטוסים, התנגשות רכבות וכו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]