העגורים עפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העגורים עפים
Летят журавли
בימוי מיכאל קאלאטוזוב
הופק בידי מיכאל קאלאטוזוב
תסריט ויקטור רוזוב
עריכה מריה טימופייבה
שחקנים ראשיים טטיאנה סמוילובה, אלכסיי בטלוב, וסילי מרקורייב
מוזיקה מייצ'יסלב ויינברג
צילום סרגיי אורוסבסקי
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
חברת הפקה מוספילם
חברה מפיצה מוקפ, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 12 באוקטובר 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 95 דקות
שפת הסרט רוסית
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס דקל הזהב
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העגורים עפים (ברוסית: Летят журавли) הוא סרט סובייטי משנת 1957 על מלחמת העולם השנייה. הסרט מתאר את אכזריות המלחמה - בעורף ובחזית - ואת הנזק שנגרם לנפש הסובייטית כתוצאה ממלחמת העולם השנייה (הידועה בברית המועצות כמלחמה הפטריוטית הגדולה). הסרט הופק במוספילם על ידי הבמאי הסובייטי יליד-גאורגיה מיכאל קאלאטוזוב בכיכובם של אלכסיי בטלוב וטטיאנה סמוילובה. התסריט עובד על ידי ויקטור רוזוב על-פי המחזה שלו בעל אותו השם. הסרט זכה בפרס דקל הזהב פסטיבל הקולנוע בקאן ב-1958,[1] הסרט הסובייטי היחיד שזכה בפרס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העגורים עפים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Festival de Cannes: The Cranes are Flying". festival-cannes.com. נבדק ב-2009-02-10.
פרס דקל הזהב
1945‏-1960 יוניון פסיפיק (1945) • (בשנה זו חולקו 11 פרסים) ייסורים, סוף השבוע האבוד, האחו האדום, פגישה מקרית, ניצ'ה נגר, הסימפוניה הפסטורלית, תקוותם האחרונה, גברים ללא כנפיים, רומא עיר פרזות (1946) • הפרס לא חולק (1947) • הפסטיבל לא התקיים (1948) • האדם השלישי (1949) • הפסטיבל לא התקיים (1950) • מיס ג'ולי (אלף סיוברג), נס במילאנו (ויטוריו דה סיקה) (1951) • בשל מאזן הכוחות, אותלו (1952) • שכר האימה (1953) • השער לגיהנום (1954) • מרטי (1955) • עולם הדממה (1956) • שכנוע ידידותי (1957) • העגורים עפים (1958) • אורפאו נגרו (1959) • לה דולצ'ה ויטה (1960)
1961‏-1980 היעדרות כה ארוכה, וירידיאנה (1961) • משלם ההבטחות (1962) • הברדלס (1963) • מטריות שרבורג (1964) • הפטנט (1965) • על גברים ונשים, גבר ואישה (1966) • יצרים (1967) • חלוקת הפרס בוטלה בשל אירועי מאי 1968 (1968) • והיה אם... (1969) • מ.א.ש (1970) • המקשר (1971) • מקרה מאטי, מעמד הפועלים הולך לגן עדן (1972) • אי ההבנה, הדחליל (1973) • השיחה (1974) • כרוניקה של שנים בוערות (1975) • נהג מונית (1976) • פדרה פדרונה (1977) • קבקבי העץ (1978) • אפוקליפסה עכשיו, תוף הפח (1979) • כל הג'אז הזה, קגמושה (1980)
1981‏-2000 איש הברזל (1981) • יול, נעדר (1982) • הבלדה על נראיימה (1983) • פריז, טקסס (1984) • מסע העסקים של אבא (1985) • המיסיון (1986) • מתחת לשמש השטן (1987) • פלה הכובש (1988) • סקס, שקרים ווידאוטייפ (1989) • לב פראי (1990) • ברטון פינק (1991) • כוונות טובות (1992) • שלום לפילגש, הפסנתר (1993) • ספרות זולה (1994) • מתחת לפני השטח (1995) • סודות ושקרים (1996) • טעם הדובדבן (1997) • נצח ועוד יום (1998) • רוזטה (1999) • רוקדת בחשכה (2000)
2001‏-2020 חדרו של הבן (2001) • הפסנתרן (2002) • אלפנט (2003) • פרנהייט 9/11 (2004) • הילד (2005) • כשהרוח נושבת (2006) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2007) • בין הקירות (2008) • סרט לבן (2009) • הדוד בונמי שיכול לזכור את חייו הקודמים (2010) • עץ החיים (2011) • אהבה (2012) • כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) • שנת חורף (2014) • דיפאן (2015) • אני, דניאל בלייק (2016) • הריבוע (2017) • המשפחה שלי (2018) • פרזיטים (2019) • הפסטיבל לא התקיים בשל מגפת הקורונה (2020)
2021-היום טיטאן (2021) • משולש העצבות (2022) אנטומיה של נפילה (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=העגורים_עפים&oldid=37883881"