הספרייה המרכזית ע"ש ארן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
ספרייה אקדמית  |
| שימוש | ספרייה אקדמית |
| כתובת | באר שבע |
| מיקום |
באר שבע |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1972 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1972 |
| אדריכל | שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל |
| קואורדינטות | 31°15′43″N 34°48′03″E / 31.262011111111°N 34.8007°E |
| הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן | |
|
(למפת באר שבע רגילה)   הספרייה המרכזית ע"ש ארן  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים | |
  | |
הספרייה המרכזית על שם זלמן ארן, היא הספרייה המרכזית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע. מבנה הספרייה תוכנן בסגנון הברוטליזם על ידי האדריכלים מיכאל ושולמית נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל.
תולדות הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות השישים החלו ההכנות להקמת המכון להשכלה גבוהה נגב בבאר שבע, מכון שהפך לימים לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בבניין הראשון של המכון הוקמה בשנת 1965 ספרייה והמנהלת הראשונה הייתה ד"ר נורית רויטברג. הספרייה החלה את דרכה עם אוסף של כ 1500 ספרים, בעיקר בנושא אזור הדרום, עם השנים גדל אוסף הספרים בספרייה עד שבשנת 1971 מנה כ- 71,000 ספרים ובעשור השני של המאה ה-21 מנה למעלה ממיליון כותרים. גודל הספרייה השפיע על ההחלטה על הפיכת המכון לאוניברסיטה בשנת 1969. קטלוג הספרייה זמין לציבור הרחב באינטרנט.
הספרייה נקראת ע"ש שר החינוך זלמן ארן שהיה בין הדוחפים להקמת האוניברסיטה.
מבנה הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות השישים התקיימה תחרות לבניית הספרייה שבה זכה משרד "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל אדריכלים". קודם לכן תכנן המשרד בבירת הנגב את בניין קולנוע קרן ואת בניין העירייה בעיר. אבן הפינה למבנה הספרייה הונחה בשנת 1971 והבניין נחנך בשנת 1972. הבניין היה המבנה הראשון בקריית האוניברסיטה.
המתכננים רצו להקים ספרייה שמתמודדת עם האקלים והרעיון של הקמת קמפוס אקדמי באמצע המדבר. המבנה בנוי בטון חשוף, בחזיתות הפונות לכיוון דרום ומזרח, החשופות לשמש שעות רבות ביום, עוצב הבטון בצורה ש"תשבור" את קרני השמש ותמנע התחממות מיותרת.
אולם הקריאה המרכזי של הספרייה הוא חלל גדול המחולק למפלסים שונים לקבלת פרטיות מצד אחד והמשכיות מצד שני. בתקרת הספרייה עשרות חלונות המכניסים אור טבעי פנימה ומייתרים את השימוש בתאורה מלאכותית בשעות היום.
אגדה אורבנית טוענת שחזית המבנה אמורה לדמות ינשוף כשזוג חלונות עגולים מדמים עיניים והחלונות שבגג מדמים נוצות.
חדרי קריאה ואוספים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרייה קיימים אולמות קריאה לפי נושאים וכן אוספים מיוחדים כגון:
- אולם הקריאה למדעי החברה
- אולם הקריאה למדעי הרוח
- אולם הקריאה למדעי הטבע והנדסה
- אולם הקריאה לתולדות עם ישראל ומדעי היהדות
- הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו.
- חדר ישעיה ברלין, אוסף ספרים שניתנו לו במתנה ונתרמו לספרייה.
- חדר אמנות, חדר הכולל ספרים וכתבי עת בנושא אומנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות הספרייה, בתוך אתר האוניברסיטה
- חיפוש בקטלוג הספרייה, בתוך אתר האוניברסיטה
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן באתר 'חלון אחורי', 15/11/2010.
- יהושע בראון וחיה לוסקי, הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב על-שם דוד טוביהו, קתדרה 20, יולי 1981
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו באתר 'חלון אחורי', 07/10/2010
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת של בניין הספרייה, באתר 'חלון אחורי', 27 ביוני 2015