הסלעים הנודדים
הסלעים הנודדים (ביוונית: Πλαγκταὶ - "משוטטים") היו במיתולוגיה היוונית קבוצה של סלעים שנעו בלב ים, והמעבר ביניהם היה מסוכן וכמעט בלתי אפשרי. היחידים שהצליחו לעבור בשלום את הסלעים היו יאסון והארגונאוטים, שספינתם הצליחה לנווט ביניהם. על פי הארגונאוטיקה, לאחר שעברה הספינה ארגו את הסלעים הם קפאו לנצח ולא המשיכו להתנגש, אורפאוס, שהיה משורר דגול ושר במהלך המעבר בין הסלעים טען שהסלעים קפאו בעקבות השירה שלו.
במסעם של הארגונאטים, על פי הארגונאוטיקה של אפולוניוס מרודוס, היו למעשה שתי קבוצות סלעים מסוכנים: "הסלעים המתנגשים" - הסימפלגדות (Symplegades), שני צוקי סלע אימתניים, שמקומם היה במצרי בוספורוס, בדרך הלוך, והסלעים הנודדים בדרך חזרה, ככל הנראה בקרבת סיציליה. ליאסון סייעה בניסיונו לחצות את הסלעים הנודדים תטיס, יחד עם שאר נימפות הים, הנראידות.
באודיסיאה להומרוס, מדריכה קירקה את אודיסאוס כי "הסלעים הנודדים" נחצו בשלום רק על ידי ארגו, ספינתו של יאסון, וכי קיימת דרך חלופית להגיע לאיתקה - מעבר דרך מפלצות הים סקילה וכריבדיס. אודיסאוס נענה לעצתה של קירקה, אך שישה מאנשיו מוצאים את מותם במלתעותיה של סקילה.
קיים ויכוח לגבי מיקומם של הסלעים: לפי האודיסיאה, מאחר שסקילה וכריבדיס שכנו במצר מסינה, הרי שהסלעים שוכנים בקרבת סיציליה. לפי גישה אחרת הם שוכנים בצפון מערב יוון, אולי בחופים סלעיים בקרבת האי לפקדה.
ביצירתו יוליסס קרא ג'יימס ג'ויס לפרק העשירי בשם "הסלעים הנודדים", אך ככל הנראה התכוון דווקא לשני הצוקים שבמצר בוספורוס.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המדריך ליוליסס, 196, וגם http://publish.uwo.ca/~mgroden/notes/schema10.html]