הסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סרבנות גט משמעה סירובו של אחד מבני-זוג נשואים לאפשר גירושים על פי ההלכה. על אף שיש זכות בהלכה לאחד מבני הזוג לסרב, בתגובה לדרישות של ארגונים פמיניסטיים, רבנים שונים הציעו או הסכימו למספר מנגנונים שנועדו למנוע את תופעת סרבנות גט או לצמצמה, וביניהם חתימת בני הזוג על הסכם טרום-נישואים, הכולל תנאים אשר ימנעו את הסרבנות או יצמצמו אותה.

רקע הלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה נאמר:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.[1]

פסוק זה נדרש בתלמוד:

״אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאִישׁ הַמְגָרֵשׁ לָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת, שֶׁהָאִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ.״[2]

כלומר, מדאורייתא הגט צריך להינתן ברצונו של הנותן (הבעל) ונתינתו אינה מותנית ברצונה של האישה.[3] אם בעל מגרש את אשתו שלא ברצונו, הגט נחשב גט מעושה, והוא איננו תקף על פי ההלכה. במקרים נדירים התירה ההלכה לבית הדין לכפות על הבעל לתת גט.[4] תקנת רבינו גרשום אוסרת על גירושי אישה בעל כורחה, וכך גם האישה יכולה לסרב לקבל את הגט.

במהלך הדורות הוצעו פתרונות שונים על מנת למנוע סרבנות גט הן מצד האיש והן מצד האישה, ובמאה השנים האחרונות החל להתגבש פתרון נוסף לבעיה זו – "הסכם קדם נישואין". הוצעו מספר סוגים של הסכמים, מהם שהתקבלו יותר ומהם שהתקבלו פחות, אך כולם מתמודדים עם אתגרים הלכתיים דומים שהמרכזיים שבהם הם אסמכתא וגט מעושה.

אסמכתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסמכתא היא התחייבות עתידית שאדם לוקח על עצמו אשר תלויה בקיומו של תנאי מסוים שהמתחייב אינו רוצה בקיומו. לפיכך, המתחייב לא גומר בדעתו לקיים את התחייבותו וסומך על כך שהתנאי לא יתקיים. בתלמוד נקבע ש"אסמכתא לא קניא",[5] כלומר, התחייבות שהיא אסמכתא – אינה תקפה. בהקשר להסכמי קדם נישואין, בני הזוג שעומדים להתחתן אינם רוצים ואינם מצפים להתגרש. לכן, כשהם עורכים הסכם קדם-נישואין המתייחס לגירושין עתידיים אין מצידם גמירות דעת מלאה ביחס לסנקציות הכלולות בהסכם אשר נועדו למנוע סרבנות גט, ובמיוחד כאשר ההסכם כולל התחייבות לסנקציה כספית חמורה.

גט מעושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גט מעושה הוא גט שניתן שלא מרצונו החופשי של האיש, ולכן אינו תקף. קיים חשש שלחץ שיופעל על האיש, פיזי או ממוני, עלול לפגוע בחופש הרצון שלו כך שהגט יינתן בניגוד לרצונו. לאחר גירושין בגט כזה, האשה לא תוכל להינשא לאחר, ואם נישאה לאחר ונולדו ילדים הם ייחשבו ממזרים. הטלת סנקציות על סרבנות גט בהסכם קדם נישואין, עלולה לגרום גט מעושה, ולכן נדרש שמצד אחד, ההסכם יהיה אפקטיבי ויוכל להביא למתן הגט, ומאידך, ההסכם לא ייצור לחץ כבד מדי על האיש, אשר עולה עד כדי שלילת רצונו החופשי.

הצעות להסכמי קדם נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים ועמותות שונות הציעו הצעות רבות להסכמי קדם נישואין. הצעות אלה מבקשות להתמודד עם בעיית סרבנות הגט. בדברים הבאים נסרוק את המנגנונים השונים להסכמי קדם נישואין ונתמקד בשלושת ההסכמים הנפוצים ביותר כיום בקרב הקהילות הדתיות בישראל ומחוצה לה: הסכם לכבוד הדדי, הסכם מאהבה, ו-Beth Din of America Prenuptial Agreement.

שטרי בוררין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעה זו מניחה שהבאת בן הזוג הסרבן לבית הדין עשויה להביא למתן הגט, אם בית הדין יצליח לשכנע את הסרבן להשתתף בהליך הגירושין.[6] לפי הנחה זו, הדרך הנכונה לטפל בסרבנות גט היא להעניק לבית הדין את הסמכות שהייתה לו בעבר, באמצעות הסכמי בוררות ומעמד חוקי של בוררים. לצורך זה, הצדדים יתבקשו לחתום, לפני הנישואין, על הסכם בוררות. בהסכם יוסמך בית דין ספציפי לשמש כבוררים בהליך הגירושין של בני הזוג. מעמדו של בית הדין כבורר יאפשר לבית הדין לחייב את בני הזוג להופיע לפניו וגם יאפשר את אכיפת פסקיו של בית הדין בבית המשפט האזרחי.[7]

שטרי התחייבות ומחילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכאורה, אפשר היה לפתור את תופעת סרבנות הגט על ידי מסמך התחייבות של הגבר לתת את הגט. הבעיה בהתחייבות כזו היא היותה ״קניין דברים״ שאינו תקף הלכתית. בנוסף, קיים קושי לקבל התחייבות של האיש לשלם סכום גבוה של כסף אם הוא יסרב לתת את הגט, משום שהתחייבות כזאת תעלה בעיות של אסמכתא וגט מעושה. הצעה אחת להתגבר על בעיות אלו היא באמצעות חובות שבמקרים מסוימים ניתן למחול עליהם. ההסכם יורכב מארבעה מסמכים נפרדים:[8] 1) שטר התחייבות של האיש שבו הוא מתחייב לחוב לאשתו, בצורה מוחלטת ובלתי מותנית; 2) שטר מחילה של האישה שבו היא מוחלת לאיש את חובתו ״מעכשיו״, אם ייתן לה גט, לכשיידרש לכך; 3) שטר התחייבות של האישה שבו היא מתחייבת לחוב לבעלה בצורה מוחלטת ובלתי מותנית; 4) שטר מחילה של האיש שבו הוא מוחל לאישה את חובתה ״מעכשיו״ אם תקבל את הגט ממנו, לכשתידרש לכך. כאשר בני הזוג ירצו להתגרש, והאיש מוכן לתת את הגט והאישה מוכנה לקבל את הגט, החובות ההדדיים נמחלים. אם שני בני הזוג אינם מעוניינים בגירושין, ההתחייבויות ההדדיות מקזזות זו את זו. כאשר בן זוג אחד רוצה להתגרש והשני מסרב, החוב של בן הזוג המעוניין בגירושין יימחֵל, והחוב של בן הזוג המסרב יישאר בתוקף.[9]

גישור ואודיתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הצעה זו במקום ללחוץ על בני הזוג לתת את הגט ולהתנהל אך ורק בתוך הזירה המשפטית, מטרת ההסכם המקדים היא להביא את בני הזוג לגישור, ובאמצעותו להביא לגירושין של בני הזוג באופן שייטיב לשניהם. המושג ההלכתי שעומד מאחורי הצעה זו היא ״אודיתא״ - הודאת אדם שבידו יש ממון של מישהו אחר. הודאה כזו מחייבת את מוֹסְרָה, להעביר את הממון לידי האחר. היתרון שבאודיתא הוא זו התחייבות שאין לגביה בעיית אסמכתא. בנוסף, הסנקציה הממונית מופעלת על הצד שמסרב להגיע להליך גישור, ואינה מכוונת ישירות לכפיית גט, וכך מתמודדת הצעה זו גם עם בעיית 'גט מעושה'.[10]

תוספת מזונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המנגנון המוצע כאן כל אחד מבני הזוג מתחייב לשלם לאחר סכום מזונות הרבה מעבר לחובתו לפי הדין. ההנחה היא שבני הזוג לא ידרשו את דמי המזונות הגבוהים כל עוד הם חיים בשלום ומנהלים בית משותף. אם צד אחד מעוניין להתגרש והשני אינו משתף פעולה, יהיה ניתן לאכוף את ההסכם בין הצדדים ולחייב את בן הזוג אשר מסרב לשלם סכום מזונות גבוה, על בסיס יומי או חודשי.[11]

שימוש בכתובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הסבורים שיש להשתמש בכתובה כאמצעי לחץ על האיש, שהרי מטרתה העיקרית של הכתובה היא הסדרת יחסי בני הזוג בעת גירושין,. ההצעה היא להוסיף בנוסח המקובל של הכתובה סעיף בוררות אשר יסמיך בית דין ספציפי לדון בגירושין של בני הזוג וכן יחייב את בני הזוג להופיע בבית הדין ולציית להחלטתו. בשיטה זו משתמשים במסמך הכתובה המסורתי, אך עורכים שינויים הנדרשים לעידן המודרני.[12]

הסכם קדם נישואין של בית דין דאמריקא והסתדרות הרבנים דאמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם[13] נוסח על ידי הרב מרדכי וויליג, ראש ישיבה ב"ישיבה יוניברסטי" בניו יורק, והתקבל בשנת 1993 על ידי "הסתדרות הרבנים דאמריקה" בכנס השנתי שלה.[14] הסכם זה הוא ההסכם הפופולרי ביותר בקרב הקהילה האורתודוקסית המודרנית (Modern Orthodox) בארצות הברית[15] והוא מכיל שני יסודות עיקריים:

1) הסכם בוררות המסמיך את "בית דין דאמריקא" לדון בגט.

2) התחייבות של הבעל לשלם לאשתו 150 דולר בכל יום מהמועד בו בני הזוג יתחילו לגור בנפרד ועד לנתינת הגט.

החלק הראשון נועד לתת ל"בית דין דאמריקא" סמכות שיפוט בהליך הגירושין של בני הזוג, ולמנוע מקרים של סרבנות גט הנובעת מאי הסכמה בין בני הזוג לגבי זהות הערכאה שתדון בעניינם.[16]

החלק השני של ההסכם נועד לייצר תמריץ כלכלי לבעל לציית להוראה של בית הדין לתת לאשתו גט. אם הבעל לא יעמוד בהתחייבותו לשלם 150 דולר בכל יום לאשתו עד מתן הגט, ניתן לאכוף את ההסכם בבית משפט אזרחי.[17]

ההסכם קיבל תמיכה ממגוון רחב של רבנים הן בארצות הברית והן בארץ, ובהם: הרב אשר וייס, הרב עובדיה יוסף, רוב ראשי הישיבה בישיבה יונברסיטי, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ועוד.[14]

"הסתדרות הרבנים של אמריקה" מחייבת כיום כל רב שחבר בה לערוך חופה וקידושין רק לזוגות אשר חתמו על הסכם קדם נישואין זה.[18] כתוצאה מכך, ההערכות הן ש- 84% מהרבנים החברים בהסתדרות הרבנים דאמריקה אכן מחתימים את הזוגות על הסכם זה טרם עריכת חופה וקידושין.[19] "בית דין דאמריקא" ו"הסתדרות הרבנים דאמריקה" טוענים שההסכם יעיל ביותר, והביא לסידור הגט ב-100% של המקרים שהגיעו לפתחו של בית הדין.[20]

התמודדות ההסכם עם הבעיות ההלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, על כל הסכם קדם נישואין להתמודד לפחות עם שתי סוגיות הלכתיות בעייתיות – גט מעושה ואסמכתא. נבחן כיצד מתמודד ההסכם הנידון כאן עם קשיים אלה.

גט מעושה – ההסכם מנוסח באופן שבו ההתחייבות הכספית של הבעל היא למעשה רק מימוש התחייבותו ההלכתית הקיימת לשלם מזונות לאשתו.[21] כל בעל מחויב לשלם מזונות לאשתו בתקופת הנישואין, אבל לא ניתן לאכוף חובה זו ברובד המשפטי-אזרחי. ההסכם מהווה כלי אזרחי לאכיפת התחייבות זו. ניסוח זה של ההסכם חשוב שכן מדובר בתשלום המהווה המשך של התחייבות קיימת ולא קנס על אי נתינת הגט. כך נמנע החשש ממתן גט מעושה.

אסמכתא – ההסכם מתגבר על בעיית האסמכתא על ידי כך שהבעל מתחייב בתשלום כבר ממועד החתימה:

"Furthermore, I hereby now (me’achshav) obligate myself, in a manner that I cannot exempt myself with any claim of asmachta (unenforceable conditional obligation) or any other claim".

הבעל מתחייב לשלם 'מעכשיו' והתחייבות כזו אין בה בעיית אסמכתא.[22]

הסכם לכבוד הדדי והסכם מאהבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמי קדם נישואין הנפוצים ביותר בארץ הם ה'הסכם לכבוד הדדי'[23] אשר ערכו הרב אלישב קנוהל, הטוענת הרבנית רחל לבמור והרב דוד בן זזון מטעם ארגון ישראל הצעיר, ו'הסכם מאהבה'[24] של ארגון רבני צהר.[20] קיימים הבדלים קטנים בניסוח של שני ההסכמים, אך המנגנון זהה בשניהם. ה'הסכם לכבוד הדדי' של ישראל הצעיר יצא לאור בשנת 2004 ואומץ על ידי ארגון הרבני צוהר, עם שינויים קטנים בשנת 2015.[25]

במסגרת הסכמים אלה, כל אחד מבני הזוג מתחייב לשלם לבן הזוג השני סכום של 6,000 ש״ח לחודש או 50% מהכנסתו החודשית, הגבוה מביניהם. כל אחד מבני הזוג מוחל על החוב של בן הזוג השני ומצהיר שהוא מוכן לקבל מזונות על פי הנוהג כל עוד שני בני הזוג מעוניינים להישאר במסגרת הנישואין. כך, כאשר בני הזוג חיים ביחד ולא מעוניינים בגירושין - שתי ההתחייבויות מבטלות אחת את השנייה. כאשר אחד מבני הזוג מודיע על רצונו להתגרש, אזי מופסקת המחילה על החוב ובן הזוג שמעוניין להתגרש רשאי לבקש את תשלום החוב לאחר 180 ימים מההודעה על כך. במילים אחרות, אם תוך 180 יום רק אחד מבני הזוג מוכן לקבל/לתת את הגט והשני אינו מוכן לכך, אזי בן הזוג אשר אינו מוכן לתת/לקבל את הגט מחויב לשלם את המזונות הגבוהים אשר עליהם התחייב בתחילת הנישואין. בן הזוג אשר רוצה להתגרש אינו חייב לשלם דבר מאחר שהחוב שלו עדיין מחול.

התמודדות ההסכמים עם הבעיות ההלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם הסכמים אלה, כמו כל הסכם קדם נישואין, מתמודדים עם הקשיים ההלכתיים הבסיסיים שציינו לעיל.

גט מעושה –הרב בן זזון, ממנסחי ההסכם, מסביר כי על פי השולחן ערוך וראשונים אחרים עצם הלחץ הכלכלי על הבעל אינו הופך אוטומטית את הגט לגט מעושה ופסול. גט אשר ניתן בעקבות הסכם הכולל לחץ כלכלי, כשר מלכתחילה, ולכל הפחות כשר בדיעבד.[26] בנוסף, ב'הסכם לכבוד הדדי' נבחר ניסוח שמתמודד עם בעיית הכפייה הכלכלית בדומה להסכם של "הסתדרות הרבנים של אמריקה". ההתחייבות של הבעל היא לשלם מזונות גבוהים לאשתו לכל אורך תקופת הנישואין, כלומר התחייבות זו קיימת לפני הגירושין, ולכן הוצאתה לפועל בעת הגירושין אינה בגדר קנס.[27]

אסמכתא –גם ביחס לבעיית האסמכתא מופעל מנגנון דומה לזה שבהסכם של "הסתדרות הרבנים של אמריקה". שני בני הזוג מתחייבים לשלם את המזונות הגבוהים ״מעכשיו״. ה'הסכם לכבוד הדדי' הוסיף עוד מרכיב כדי להתגבר על בעיית האסמכתא, והוא התחייבות הצדדים לתנאי ההסכם על ידי שבועה.[28]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכמים שנסקרו עד כה ספגו לא מעט ביקורת הן ממבקרים ליברליים והן ממבקרים שמרניים.

הביקורת מהצד הליברלי מגיעה מעיקר מחוקרים אקדמאיים ועמותות לזכויות נשים. הביקורות מציינות לשבח את העובדה שההסכמים מעלים את מוּדעוּת הציבור לתופעת סרבנות הגט ולסבל העגונות. עם זאת, לדעת המבקרים ההסכמים הקיימים אינם עושים די לטובת הנשים, ואין בהם פתרון למקרים הקשים והבעייתיים ביותר.[29]

רוב הביקורות על ההסכמים נשמעות מצד רבנים, ומתמקדות בעיקר באתגר "הגט המעושה". רבנים המתנגדים לשימוש בהסכם קדם נישואין רואים בו לחץ חיצוני אשר גורם לבעל לתת את הגט בניגוד לרצונו, ובכך הוא פוסל את הגט. ביקורת רבה יותר מופנית כנגד ההסכמים הישראליים - ה"הסכם לכבוד הדדי" ו"הסכם מאהבה". למעשה, עד היום אין דיין בבית הדין הרבני שהביע את תמיכתו בשימוש בהסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט.[30]

יתרה מזאת, בשנת 2014 כאשר חברת הכנסת ציפי ליבני הקימה וועדה בכנסת כדי להגביר את השימוש בהסכמי קדם נישואין בארץ, הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, התנגד בחריפות להסכמים אלה.[31] כיום ישנם אף בתי דין רבניים המסרבים לסדר גט לזוג שחתם על הסכם קדם נישואין.[32] העדר תמיכת הממסד הדתי בהסכמים הישראליים מסביר את המיעוט של זוגות ישראליים החותמים על הסכמי קדם נישואין, בהשוואה לארה״ב.[33]

הפער בין היחס להסכמים שנוסחו בארץ להסכם של בית דין דאמריקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם רבנים בישראל אשר הביעו את תמיכתם בהסכם של ה"הסתדרות הרבנים דאמריקה" אינם תומכים בהסכמים הישראליים ואף מתנגדים להם בחריפות. זאת על אף שהמנגנונים שהסכמים מפעילים כדי להביא למתן הגט - דומים.[34]

ניתן לתלות פער זה בהבדל בין המצב המשפטי בארץ לזה שבארצות הברית ושבשאר המדינות. לבתי הדין הרבניים מחוץ לישראל אין סמכות כל עוד הצדדים לא נתנו להם אותה. בתי הדין אינם מקבלים סמכויות מהמדינה להסדיר גירושין או כל סכסוך אחר. כיוון שבני הזוג אינם מחויבים על פי חוק להגיע לבית הדין כדי להתגרש, יש חשש שאם הליך הגירושין יתעכב אחד מבני הזוג יסתפק בגירושין אזרחיים ויתחתן פעם נוספת בלי סידור גט. לעומת זאת, לבתי הדין הרבניים בארץ הוענקה סמכות ייחודית בחוק להסדרת הגירושין של בני זוג. כל זוג יהודי נשוי במדינת ישראל שמעוניין להתגרש חייב לעבור דרך בית דין רבני.[35] לפיכך, לא קיים חשש שאחד מבני הזוג יסתפק בגירושין אזרחיים ויתחתן עם מישהו אחר.

על רקע הבדל זה, ככל הנראה, הרבנים במדינת ישראל רואים את המצב בישראל כמצב שהוא מלכתחילה, בעוד את המצב בחו״ל הם תופסים כמצב של בדיעבד. לשיטתם הסכמי קדם נישואין אכן מייצרים קשיים הלכתיים וחששות לגיטין פסולים, אך המציאות הבעייתית בחו״ל מחייבת הקלה מסוימת בדיני הגירושין. לדעת הרבנים במדינת ישראל כדי לוודא שצדדים שמתגרשים מחוץ לישראל יגיעו להתדיין בפני בית דין ושיסודר גט על ידי בית דין, ניתן להשתמש בהסכמי קדם נישואין ככלי בדיעבד, על מנת למנוע חשש למקרים של אי נתינת גט וממזרות.[36]

כך התבטא הרב שלמה עמאר, הרב הראשי לישראל לשעבר: ״בארץ אין סיבה לעשות את זה [לעשות הסכם קדם נישואין], אבל מי שיהיה חפץ יכול.״[37]

השימוש בהסכמי קדם נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בחו״ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם הנפוץ בארצות הברית הוא, כאמור, ההסכם של ההסתדרות הרבנית דאמריקה שהיא ארגון אשר מייצג את היהודים האורתודוקסים המודרניים.

בקהילות החרדיות בארצות הברית נראה שהשימוש בהסכמי קדם נישואין גובר, אם כי הוא עדיין אינו מקובל.[38] הקהילה החרדית בארצות הברית מיוצגת בעיקר על ידי "אגודת ישראל באמריקה" (האגודה). בשנת 2013 הרב אבי שפרן, דובר הארגון, הודיע כי האגודה אינה מעודדת את השימוש בהסכמי קדם נישואין.[39] הוא הסביר שהסיבה לכך היא שהעלאת האפשרות של סיום הנישואין כבר בתחילתם, עלולה לפגוע בבני הזוג ולהגביר את הסיכוי לגירושין. בנוסף, הרב שפרן ציין כי האגודה מטילה ספק ביעילותם של ההסכמים הקיימים, והיא אינה משוכנעת שהסכמים אלה אכן יוכלו למנוע מקרים קשים של סרבנות גט.

דבריו של הרב שפרן הם סוג נוסף של ביקורת נגד הסכמי קדם נישואין. הטענה איננה שההסכמים אינם כשרים הלכתית או שהגיטין אשר ניתנים במסגרתם אינם כשרים, אלא מדובר בהערכה שהסכמים אלו עלולים לפגוע בחוזקם של הנישואין משום שהם מעלים את האפשרות להתגרש כבר בעת הנישואין.

השימוש בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, רוב הדיון על הסכמי קדם נישואין נוגע לקהילות יהודיות בחו״ל ולא בישראל, בשל השליטה בישראל על הליך הגירושין על ידי בתי הדין הרבניים מכוח החוק. לפיכך, עד לאחרונה מספר זניח יחסית של זוגות חתמו על הסכמי קדם נישואין, ומתוך אלו שחתמו, רובם היו זוגות דתיים לאומיים. אמנם בשנים האחרונות המצב התחיל להשתנות מעט, וציבור רחב ומגוון יותר החל לחתום על הסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט.[37] עם זאת, חתימה על הסכמי קדם נישואין בארץ עודנה תופעה פחות רווחת בישראל מאשר בחו״ל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דברים כד א.
  2. ^ בבלי, יבמות קיב, ע״ב.
  3. ^ משנה תורה, גירושין פרק א, הלכות א ו ב.
  4. ^ משנה, כתובות ז, י. בנציון שרשבסקי ומיכאל קורינאלדי דיני משפחה כרך ב (2016).
  5. ^ ראה, למשל, בבלי, סנהדרין כד, ע״ב ; בבלי, בבא מציעא קד, ע״ב.; בבלי, בבא מציעא עג, ע״ב. ראו בהרחבה אנציקלופדיה תלמודית, ב, "אסמכתא (קנין)", עמ' קח-קטו.
  6. ^ J. David Bleich, Jewish Divorce: Judicial Misconceptions and Possible Means of Civil Enforcement, 16 Conn. L. Rev. 201, 236 (1984).
  7. ^ דוד מישלוב ״הסכמים קדם-נישואין״ תחומין כא 288, 299 (התשס״א).
  8. ^ דוד מישלוב ״הסכמים קדם-נישואין״ תחומין כא 288, 303 (התשס״א).
  9. ^ דוד מישלוב ״הסכמים קדם-נישואין״ תחומין כא 288, 302 (התשס״א).
  10. ^ דוד מישלוב ״הסכמים קדם-נישואין״ תחומין כא 288, 317 (התשס״א).
  11. ^ דוד מישלוב ״הסכמים קדם-נישואין״ תחומין כא 288, 308 (התשס״א).
  12. ^ דוד מישלוב ״הסכמים קדם-נישואין״ תחומין כא 288, 297 (התשס״א).
  13. ^ קישור להסכם של בית הדין דאמריקא וההסתדרות הרבנים דאמריקה: https://res.cloudinary.com/orthodox-union/image/upload/v1649326907/prenup/2022%20pdfs/Standard_Prenup_Rev_Nov_2018_3.pdf
  14. ^ 1 2 דוד מישלוב ״הסכמים קדם-נישואין״ תחומין כא 288, 316 (התשס״א).
  15. ^ M.J. Broyde, An Analysis of Rabbi Moshe Sternbuch’s Responsa (Teshuvah) on the Beth Din of America’s Prenuptial Agreement, XXVIII Jewish Law Association Studies 41 (2020).
  16. ^ I. Breitowitz, Plight of the Agunah: A Study in Halacha, Contract, and the First Amendment, 51 Md. L. Rev. 312, 327 (1992).
  17. ^ Light v. Light, 2012 WL 6743605 (Conn. Super.).
  18. ^ Amihai Radzyner, Jewish Law, State, and Social Reality: Prenuptial Agreements for the Prevention of Divorce Refusal in Israel and the United States, 33 Journal of Law and Religion 61, 67 (2018). Radzyner, Prenuptial Agreements 64
  19. ^ Marcy Oster, Vast majority of Modern Orthodox rabbis require a prenuptial agreement for marrying couples, Jewish Telegraphic Agency (Mar. 20, 2019).
  20. ^ 1 2 Amihai Radzyner, Jewish Law, State, and Social Reality: Prenuptial Agreements for the Prevention of Divorce Refusal in Israel and the United States, 33 Journal of Law and Religion 61, 64 (2018).
  21. ^ M.J. Broyde, An Analysis of Rabbi Moshe Sternbuch’s Responsa (Teshuvah) on the Beth Din of America’s Prenuptial Agreement, XXVIII Jewish Law Association Studies 41, 42 (2020).
  22. ^ רמב"ם, הלכות מכירה יא, ז; שולחן ערוך, חשן משפט קלא, י; שם, חשן משפט רז, ב.
  23. ^ קישור להסכם לכבוד הדדי: https://iyim.org.il/prenup/#download
  24. ^ קישור להסכם של ארגון הרבני צהר: https://www.tzohar.org.il/heskemeahava2/wp-content/uploads/heskem.lite_.pdf
  25. ^ Susan Weiss, Prenups Meant to Solve the Problem of the Aguna:Toward Compensation, Not “Mediation”, 31 Nashim 61, 61 (2017).
  26. ^ דוד בן זזון ״ה׳הסכם לכבוד הדדי׳: המצדדים והמתנגדים״ צהר כה 1, 3 (התשס״ו).
  27. ^ דוד בן זזון ״ה׳הסכם לכבוד הדדי׳: המצדדים והמתנגדים״ צהר כה 1, 5 (התשס״ו).
  28. ^ השבועה מנטרלת את בעיית האסמכתא, משום שהחיוב הדתי לקיימה מחליף את החיוב הממוני, או משום שהשבועה מכניסה לחיוב הממוני מרכיב של גמירות דעת. ראו אנציקלופדיה תלמודית, ב, "אסמכתא", עמ' קיד-קטו.
  29. ^ עוד על הביקורת על ההסכמים מהצד הליברלי - Susan Weiss, Prenups Meant to Solve the Problem of the Aguna:Toward Compensation, Not “Mediation”, 31 Nashim 61, 61 (2017). Susan Metzger Weiss, Sign at your own Risk—The "RCA" Prenuptial may Prejudice the Fairness of your Future Divorce Settlement, Center for Women's Justice (CWJ) Jan. 1999.
  30. ^ Amihai Radzyner, Jewish Law, State, and Social Reality: Prenuptial Agreements for the Prevention of Divorce Refusal in Israel and the United States, 33 Journal of Law and Religion 61, 65-66 (2018).
  31. ^ יונתן אוריך, ״הרב לאו: למה לבני מתערבת בענייני הרבנות?״ מקור ראשון 9.6.2014. https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/583/665.html
  32. ^ יאיר אטינגר, ״כשדתיים רוצים הסכם קדם-נישואים״ הארץ 14.9.2012. https://www.haaretz.co.il/news/education/2012-09-14/ty-article/0000017f-dc3a-df62-a9ff-dcffdcef0000
  33. ^ Amihai Radzyner, Jewish Law, State, and Social Reality: Prenuptial Agreements for the Prevention of Divorce Refusal in Israel and the United States, 33 Journal of Law and Religion 61, 65 (2018).
  34. ^ Amihai Radzyner, Jewish Law, State, and Social Reality: Prenuptial Agreements for the Prevention of Divorce Refusal in Israel and the United States, 33 Journal of Law and Religion 61, 67 (2018).
  35. ^ סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג – 1953.
  36. ^ Amihai Radzyner, Jewish Law, State, and Social Reality: Prenuptial Agreements for the Prevention of Divorce Refusal in Israel and the United States, 33 Journal of Law and Religion 61, 70 (2018).
  37. ^ 1 2 יאיר אטינגר, אל תבנו על הסכם הקדם-נישואים, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012
  38. ^ Talia Lavin, For many agunot, halachic prenups won’t break their chains, Jewish Telegraphic Agency (Nov. 27, 2013). https://www.jta.org/2013/11/27/united-states/for-man-agunot-halachic-prenup-wnt-break-their-chains Mordechai Goldman, What's so special about a Jewish prenup?, AL-MONITOR (Jun. 21, 2016). https://www.al-monitor.com/originals/2016/06/israel-ultra-orthodox-divorce-recalcitrant-husband-fine.html
  39. ^ Talia Lavin, For many agunot, halachic prenups won’t break their chains, Jewish Telegraphic Agency (Nov. 27, 2013). https://www.jta.org/2013/11/27/united-states/for-man-agunot-halachic-prenup-wnt-break-their-chains
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הסכמי_קדם_נישואין_למניעת_סרבנות_גט&oldid=37970344"