הסימפוניה הלירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסימפוניה הלירית אופוס 18 של אלכסנדר פון זמלינסקי חוברה בשנת 1922. ביצוע הבכורה היה ביוני 1924 בפראג, בניצוח המלחין. הסימפוניה הלירית היא יצירתו המוכרת ביותר של זמלינסקי.

לסימפוניה שבעה פרקים מקושרים והיא כתובה לזמרי בריטון וסופרן סולו נוסף לתזמורת סטנדרטית; מקור הטקסטים המושרים ביצירתו של המשורר הבנגלי זוכה פרס נובל רבינדרנת טאגור, בתרגום לגרמנית של האנס אפנברגר.

פרקי הסימפוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ich bin friedlos, ich bin durstig nach fernen Dingen
  • O Mutter, der junge Prinz
  • Du bist die Abendwolke
  • Sprich zu mir Geliebter
  • Befrei mich von den Banden deiner Süße, Lieb
  • Vollende denn das letzte Lied
  • Friede, mein Herz
  • "אני חסר מנוחה, אני צמא לדברים רחוקים"
  • "או אמא, הנסיך הצעיר"
  • "את/ה ענן הערב"
  • "דבר אלי, אהובי"
  • "שחרר אותי מכבלי מתיקותך, אהוב"
  • "השלם אם כן את השיר האחרון"
  • "שלווה לך, לבי"

אלבן ברג הצהיר על הסימפוניה כמקור השראה לכתיבתו וציטט את הפרק השלישי בסוויטה הלירית שלו לרביעיית מיתרים.

אינסטרומנטאציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרן, בריטון ותזמורת גדולה בהרכב הבא:

ביצירה זו עושה זמלינסקי שימוש ראוי לציון באפקט הגליסנדו הן בכלי הקשת והן בטרומבונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טקסט הסימפוניה (בגרמנית)
  • טקסט הסימפוניה עם תרגומים
  • דברים בתוכניית הקונצרט של התזמורת הסימפונית האמריקאית
  • קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]