הנרייטה וורד
 | |
| לידה |
1 ביוני 1832 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 1924 (בגיל 92) סלאו, הממלכה המאוחדת |
| בן או בת זוג |
אדוארד מתיו וורד |
  | |
הנרייטה מרי עדה וורד (באנגלית: Henrietta Mary Ada Ward; 1 ביוני 1832 – 12 ביולי 1924) הייתה ציירת היסטורית וז'אנרית אנגלית בתקופה הוויקטוריאנית ותחילת המאה העשרים.[1]
ביוגרפיה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרייטה וורד הייתה שייכת למשפחה של אמנים מקצועיים במשך כמה דורות. סבה מצד אביה היה צייר החיות הבולט ג'יימס וורד, שהיה קשור בנישואים לאמנים עמיתים ג'ון ג'קסון וג'ורג' מורלנד. הוריה היו גם אמנים: ג'ורג' רפאל וורד שהיה ידוע בעיקר בזכות הדפסים שלו, ומרי ווב וורד בזכות המיניאטורות שלה. היא הייתה ילדה יחידה. הנרייטה הצעירה גדלה מוקפת במכריהם האמנים של הוריה, כולל סר אדווין לנדסייר, צ'ארלס רוברט לסלי, ואלפרד אדוארד צ'לון.
היא למדה אומנות בבית הספר לאומנות בלומסברי ובאקדמיה שהקים הנרי סאס.
בשנת 1843, כשהייתה בת 11, התאהבה הנרייטה בצייר ההיסטורי בן ה-27 אדוארד מתיו וורד. הם התחתנו בחשאי במאי 1848, בסיוע חברו של החתן וילקי קולינס. אמה של הנרייטה מעולם לא סלחה על החתונה, והחרימה אותה.
למתיו והנרייטה וורד נולדו שמונה ילדים, שאחד מהם היה לסלי וורד, הקריקטוריסט המכונה "ספיי".[2] בזמן שגידלה ילדיה, הנרייטה פיתחה גם את הקריירה האמנותית שלה. היא עבדה בז'אנרים שונים, אך כמו בעלה, נודעה בציוריה ההיסטוריים, בנושאים כמו תומאס צ'טרטון ואליזבת פריי. היא הצטיינה גם בתמונות של ילדים והשתמשה בילדיה כמודלים.
פליסי הקדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מציוריה המפורסמים ביותר היה "פליסי הקדר", שהוצג באקדמיה המלכותית בשנת 1866. הציור ממחיש את המקרה בו הקדר ברנרד פאליסי פוצץ בטעות את ביתו תוך כדי ניסוי בטכניקות של קרמיקה. יצירות דומות (כמו המלכה מרי 1863 וסצנה מילדותה של ז'אן דארק; 1867) אולי הפכו אותה לציירת ההיסטוריה הנשית הבולטת ביותר בדור שלה. היא העבירה שיעורי אמנות לכמה מילדי המלוכה של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט.
הן הנרייטה וורד והן בעלה היו תומכים בזכות הבחירה של הנשים. הם היו במעגל חברתי שכלל דמויות כמו צ'ארלס דיקנס וג'ורג' קרוקשנק.
היא חיה עם בעלה ארבעים וחמש שנים. לאחר מותו בשנת 1879 הקימה הנרייטה וורד בית ספר לאמנות משלה כדי לעזור לפרנס את משפחתה. כמו לואיז ג'ופלינג בת זמנה, הנרייטה וורד התמחתה בהכשרת אמניות צעירות. בנוסף קיבלה פנסיה של 100 ליש"ט עבור שירותה הקודם כמורה מלכותית. וורד הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.[3]
וורד פרסמה שני ספרים אוטוביוגרפיים, בשנת 1911. ספרה הראשון נקרא "אחד מהסיפורים הטובים ביותר בחיי אמנית ויקטוריאנית."[4] היא תיארה תמונה של נישואים כמעט אידיאליים עם בעל שעודד את עבודתה, והיה "תמיד המורה הטוב ביותר, החבר הכי לא שגרתי שהכרתי."
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שמור על המלכה -
הנסיכה במגדל -
הידיעה הסודית -
בארמון וינדזור
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Henrietta Ward - A Victorian artist in Slough
- ^ Leslie Ward, Forty Years of "Spy", London, Bentano's, 1915.
- ^ Nichols, K. L. "Women's Art at the World's Columbian Fair & Exposition, Chicago 1893". Retrieved 30 July 2018.
- ^ Mrs. E. M. Ward, Memories of Ninety Years, Edited by Isabel G. McAllister, London, Hutchinson, 1924.