הנורמלי החדש
"הנורמלי החדש" (או נורמליות חדשה) הוא ביטוי המשמש לתיאור מציאות שמשתנה בעקבות אירוע משברי. הוא הפך למטבע לשון בשנת 1918, בעקבות מלחמת העולם הראשונה[1].
המצב "הנורמלי החדש" הוא מצב אליו מתייצבת כלכלה או חברה בעקבות משבר, להבדיל מהמצב ששרר לפני המשבר ("הנורמלי הישן").
בביטוי זה נעשה שימוש לאחר מלחמת העולם הראשונה, פיגועי 11 בספטמבר, המשבר הכלכלי העולמי (2008), לאחר המיתון הגדול, מגפת הקורונה ואירועים נוספים.
היסטוריית שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1918, לאחר מלחמת העולם הראשונה, התפרסם הביטוי עקב מאמר של התעשיין הנרי א. וייז ווד, בו כתב[2]:
כדי לשקול את הבעיות העומדות בפנינו, עלינו לחלק את התקופה הנוכחית לשלוש תקופות: תקופת המלחמה, תקופת המעבר, ותקופת הנורמלי החדש, שללא ספק יחליף את הישן. שתי שאלות עיקריות עומדות אם כך בפנינו: איך נעבור ממצב מלחמה למצב הנורמלי החדש עם הכי מעט זעזועים, בזמן הקצר ביותר? ובאיזה אופן יש לעצב את הנורמלי החדש כך שיהיה שונה מהישן?
בשנת 1920 השתמש וורן הרדינג בביטוי דומה במסע הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית. הרדינג הבטיח "חזרה לנורמליות" לאחר המשברים שארצות הברית חוותה במלחמת העולם הראשונה ובהתמודדותה עם השפעת הספרדית. הרדינג זכה בבחירות ברוב גדול.
לאחר מכן נעשה שימוש בביטוי במספר רב של הזדמנויות. למשל, לאחר התפרצות שפעת העופות בשנת 2005 פורסם מאמר שבו נטען שהתפרצות זו היא הזדמנות לביסוס מצב "נורמלי חדש" בכל הנוגע להתמודדות עם מגפות.
לאחר המשבר הפיננסי של 2008 חלה ירידה בצמיחה הכלכלית בארצות הברית, שנמשכה זמן רב. בחדשות בלומברג פורסם אז מאמר שנשא את הכותרת "שיעורי צמיחה נמוכים בכלכלה שלאחר משבר הסאבפריים הם המצב הנורמלי החדש בארצות הברית". מאמר זה צוטט לאחר מכן רבות במאמרים אחרים, שאימצו את המונח ואת משמעותו.
השימוש במונח היה נפוץ מאד במהלך מגפת הקורונה העולמית, בהתייחס לשינויים בהתנהגות החברתית שחלו במהלך המגפה ולשינויים שהיו צפויים אחריה[3][4][5].
לעיתים קרובות נעשה שימוש במונח זה במאמרים שונים המתארים שינויים כלכליים או חברתיים, בדרך כלל שליליים, שהתקבלו באדישות יחסית על ידי האוכלוסייה, שהתרגלה לשינויים אלה. להלן מספר דוגמאות.
בשנת 2014 כלכלת הרפובליקה העממית של סין נחלצה ממשבר כלכלי, אך שיעורי הצמיחה ירדו מ-12% ל-7% בשנה. שיעור זה נשמר במשך מספר שנים וכונה "הנורמלי החדש"[6].
דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב לשנת 2023 מתאר את המשבר במערכת הבריאות בישראל כמצב "הנורמלי החדש". מצב זה, על פי הדו"ח, מאופיין בשיעור נמוך של הוצאה ציבורית על בריאות מצד אחד, תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם ושיעור נמוך של מיטות אשפוז מצד שני[7].
המשפטן דורון נבות תיאר באוגוסט 2023 את החלטות ממשלת ישראל השלושים ושבע ובפרט את הצעותיה לרפורמה במערכת המשפט בביקורתיות רבה, וקבע כי בממשלה זו "מושחת זה הנורמלי החדש". לדבריו, נתניהו עושה הכל כדי להפוך את השחיתות לממוסדת ומובנת מאליה[8].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יניב רחימי, אב־גד מציגה: "הנורמלי החדש", באתר כלכליסט, 6 ביוני 2023
- ^ Bulletin - National Electric Light Association, גוגל ספרים, 1918 (באנגלית)
- ^ הנורמלי החדש בצל הקורונה: בין שגרה לחירום, באתר יוטיוב, 10 בפברואר 2021
- ^ הנורמלי החדש, באתר פיגומים (כתב עת), 9 ביוני 2020
- ^
נירית כהן, שובה של שיחת המסדרון: ארבעת השלבים שבלעדיהם "הנורמלי החדש" לא יעבוד - כדי שתהיו מוכנים, באתר TheMarker, 25 באוגוסט 2021
- ^ China's 'new normal' : challenges ahead for Asia-Pacific trade, United Nations Economic and Social Commission for Asia and the Pacific, יולי 2015 (באנגלית)
- ^ מערכת הבריאות בישראל: בין "הנורמלי החדש" ל"נורמלי הישן", באתר מרכז טאוב, 10 בינואר 2024
- ^ דורון נבות, תמהיל קטלני: מאפיה, שחיתות ואלימות נוסח פוטין. ישראל בדרך לשם?, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2023
