המתיקות שאחרי (ספר)
 | |
| עטיפת הספר "המתיקות שאחרי" בעברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ראסל בנקס |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
ניו יורק  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הרפר קולינס |
| הוצאה בשפת המקור | הרפר קולינס מוציאים לאור |
| תאריך הוצאה | 1991 |
| מספר עמודים | 262 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | ספרי עליית הגג וידיעות ספרים |
| תרגום | מולי מלצר |
| פרסים | |
|
Rochester Reads (2002) | |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002722633 |
  | |
המתיקות שאחרי (אנגלית: The Sweet Hereafter) הוא רומן מאת הסופר האמריקאי ראסל בנקס, שיצא בשנת 1991. הוא מתרחש בעיירה קטנה על רקע אסון שאירע בה - תאונת אוטובוס בה נהרגו מרבית ילדי העיירה. הספר עובד לסרט קולנוע באותו שם, שיצא ב-1997 בבימוי אטום אגויאן הקנדי, וזכה בפרסים ושבחים רבים.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הספר מתרחשת בעיירה קטנה בצפון מדינת ניו יורק, ששגרת חיי תושביה השלווה נקטעת באחת בעקבות טרגדיה קשה, בה אוטובוס תלמידים סוטה מנתיבו ומדרדר לתהום, ורוב ילדי העיירה נהרגים.
במהלך הספר מספרות ארבע דמויות שונות את האירועים, כל אחת מנקודת מבטה:
- דולורס דריסקול, נהגת האוטובוס, שמתגעגעת לילדי העיירה אותם הסיעה יום יום לבית הספר.
- בילי אנסל, אלמן שאיבד את שני ילדיו היחידים בתאונה.
- מיצ'ל סטיבנס, עורך דין שמגיע מניו יורק ומנסה לשכנע את הורי הילדים לתבוע פיצויים כספיים בעקבות התאונה; הוא מתמודד במקביל עם קשייו כהורה המזניח את בתו, המדרדרת לזנות וסמים ומגלה שהיא חולה באיידס.
- ניקול ברנל, נערה בת 14 שניצלה בתאונה והפכה למשותקת בפלג גופה התחתון, ומשמשת כעדה מרכזית בתביעה שמוגשת בעקבות התאונה; במהלך עדותה היא טוענת במפתיע כי נהגת האוטובוס הגבירה את מהירות נסיעתה ולכן התרחשה התאונה, ובעקבות זאת נגוזה כל תקווה של ההורים להצלחת התביעה ולפיצויים, זאת למרות שחלק מהמעורבים יודעים כי ניקול שיקרה.
הספר מתאר מפי ארבע הדמויות את מערבולת הרגשות הקשים המציפה את תושבי העיירה בעקבות התאונה, את הניסיונות להבין מי אשם בה, ואת ההתמודדות עם החיים שאחרי האסון. במקביל מתוארים סודות וחטאים מוסריים שונים של בני משפחות - אלכוהוליזם, ניאוף, גילוי עריות ועוד.
הבסיס העובדתי לאירועים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
האירועים מבוססים בחלקם על תאונת אוטובוס שאירעה בעיירה אלטון שבדרום טקסס ב-21 בספטמבר 1989. בתאונה פגעה משאית באוטובוס תלמידים והוא הידרדר לבור חצץ. 21 תלמידים נהרגו ו-49 נפצעו. המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה קבעה כי נהג המשאית הוא האשם בתאונה, וכי גורם נוסף שתרם לתוצאותיה החמורות היה מיעוט דלתות יציאת חירום באוטובוס.[1]
לאחר התאונה, עשרות עורכי דין מיהרו אל העיירה בניסיון לשכנע את המשפחות לתבוע פיצויים מגורמים שונים - חברת קוקה-קולה שהייתה בעלת המשאית, חברת האוטובוסים שלא יצרה דלתות יציאת חירום נוספות באוטובוס, והעירייה שלא כיסתה כראוי את בור החצץ. חלק מהמשפחות שקיבלו פיצויים תבעו שוב לאחר שגילו שמשפחות אחרות קיבלו פיצויים גבוהים יותר. לבסוף נקבע הסדר בסכום כולל של 150 מיליון דולר, מרביתו מחברת קוקה-קולה, ומתוכו 50 מיליון דולר קיבלו עורכי הדין. המשפחות קיבלו 4.5 מיליון דולר עבור כל ילד שנהרג ו-500-900 אלף דולר על כל ילד שניצל.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המתיקות שאחרי - מידע על הספר ופרק מלא מתוכו, באתר טקסט
- עופרה עופר אורן, "המתיקות שאחרי": כמה כסף שווה זוג רגליים?, בבלוג "סופרת ספרים", 7 בנובמבר 2021