המשרתת מפסקוב

המשרתת מפסקוב
Псковитянка

עיצוב התפאורה לבכורה של האופרה
מלחין	ניקולאי רימסקי-קורסקוב
ליברטיסט	לב מאי
מבוסס על	סיפור אגדה היסטורית רוסית
סוגה	דרמה-טראגדית
מספר מערכות	3
זמן התרחשות העלילה	1570
שפה	רוסית
שנה	1872
מקום התרחשות העלילה	מנזר פסקוב

המשרתת מפסקוב (ברוסית: Псковитянка), הידועה גם בשם איוון האיום, היא אופרה משנת 1872 בשלוש מערכות ושש תמונות מאת ניקולאי רימסקי-קורסקוב ולברית מאת המלחין, על בסיס מחזהו של לב מאי .

המשרתת מפסקוב היא האופרה הראשונה של רימסקי-קורסקוב, והוא תיקן אותה פעמיים, פעם אחת ב-1876, כשהוסיף פרולוג לאופרה, ופעם שנייה ב-1891, ללא הפרולוג ששוכתב לאחר מכן והפך ב-1898 לאופרה אחרת מאת אותו המלחין, האצילה ורה שלוגה. האופרה הוצגה בפריז בגרסתה השלישית ב-1909, עם פיודור חלאפין בתפקיד ראשי, ובימוי של סרגיי דיאגילב, תחת הכותרת איוון האיום.

היסטוריה

התוצר הראשון של המלחין ביצירה זו היה שיר ערש שהולחן ב-1866. רימסקי-קורסקוב התחיל אז לעבוד במלוא הרצינות על עיבוד אופראי לנושא היצירה בחורף 1867–1868. ישנן 3 גרסאות של האופרה. הגרסה המקורית הולחנה בשנים 1868–1872, והבכורה הועלתה בשנת 1873 בתיאטרון מריאינסקי בניצוחו של אדוארד נפראבניק . המלחין תיקן את האופרה בשנים 1876–1877 ומאוחר יותר השלים גרסה סופית בשנים 1891–1892.

עלילה

זמן: 1570.

מקום: פסקוב, מזנר פסקוב, נהר מדניה.

מערכה 1

תמונה 1

הנסיכה אולגה, בתו של הנסיך טוקמאקוב, נמצאת בגן המנזר, וכך גם שתי המטפלות שלה, המספרות סיפורים על התנהגותו הנוראית של הצאר איוון בעיר הצמודה לפסקוב, נובגורוד. מיכאיל טוצ'ה, מנהיג המרד בפסקוב, אהוב על הנסיכה אולגה, אך היא מאורסת לניקיטה מטוטה. אחרי שמיכאיל ואולגה שרים דואט אהבה, מגיעים הנסיך טוקמאקוב וניקיטה. מיכאיל עוזב במהירות את המקום ואולגה מתחבאת. טוקמאקוב אומר לניקיטה שאולגה אינה בתו שלו, אלא ילדתה של גיסתו, ורה שלוגה. הוא לא יודע מי אביה האמיתי של אולגה.

תמונה 2

בכיכר הקרמלין של פסקוב, שליח מנובגורוד מבשר כי הצאר איוון עומד להחמיר את החוקים בפסקוב כפי שעשה בנובגוד. תושבי העיר מפוחדים ומבקשים מרד, אך טוקמאקוב מנסה להרגיע את ההמון ולהטיף לכניעה, באומרו שהם חפים מכל בגידה ולכן אינם צריכים לפחד מהצאר. לעומת זאת, ניקיטה ומקורביו מתכננים למרוד.

מערכה 2

תמונה 1

אנשי פסקוב חוששים מפני זעמו של הצאר המתקרב לפסקוב. אולגה שרה שיר מנחם על כך שהיא תמצא את אביה, איך היא לא באמת יודעת על אותו אדם מסתורי. הקהל מתאסף ומריע לצאר בתהלוכה גדולה.

תמונה 2

במעונו של הנסיך טוקמאקוב, הצאר איוון מתנשא וכועס על טוקמאקוב ועל רעיונותיו על כך שהעיר מתנהגת באופן עצמאי לגמרי מחוקת הצאר. לאחר מכן, הצאר מבקש להכניס לחדר את הנסיכה אולגה. היא נכנסת, ושניהם מגיבים בצורה מוזרה זה למראה של זו. כאשר טוקמאקוב ואיוון נמצאים מאוחר יותר לבדם ומשוחחים, הצאר שואל על אולגה ולומד על זהותה של אמה. איוון מזועזע לגלות שורה שלוגה היא אמה של אולגה, ויחסו לעיר משתנה.

מערכה 3

פיודור חלאפין בתפקיד איוון וא. אברל בתפקיד אולגה, מתוך המערכה הרביעית, תמונה 2 בה איוון מתוודה על כך שאולגה היא בתו.

תמונה 1

ביער, אולגה ומיכאיל נפגשים לרגע רומנטי לבדם. לפתע ניקיטה ואנשיו מופיעים, מגרשים מהמקום את מיכאיל וחוטפים את אולגה.

תמונה 2

במחנה ליד הנהר, איוון ממשיך לחשוב על אולגה. הוא שומע שמועות שניקיטה חטף אותה אך שחרר אותה. כועס על החדשות האלה, איוון מזמן את אולגה, ופונה אליה בשם "אולגה איבנובה", רמז לגבי אביה האמיתי. אולגה מבקשת הגנה מניקיטה ושלא יעשה לה דבר. הצאר איוון אומר שהיא תילקח למוסקבה, והוא יבחר את החתן שלה. הוא אומר שכאשר מיכאיל המאהב שלה ייתפס, הוא יחיה, אך ייכלא. אולגה ממשיכה להתחנן לרחמים, ואומרת שתמיד סגדה למיכאיל מאז שהייתה צעירה. לפתע ניקיטה וכוחותיו תוקפים את מחנה הצאר. בזמן היריות, אולגה נורתה למוות. בסוף, מעל גופתה, איוון מגלה לאנשיו שהוא, למעשה, אביה של אולגה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המשרתת מפסקוב בוויקישיתוף

האופרה המלאה בהפקת תיאטרון מריאינסקי.