המשלחת הכלל-גרמנית

המשלחת הכלל-גרמנית במשחקים האולימפיים

הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג	GER או EUA
מדליות קיץ
דירוג: 36 זהב 28 כסף 54 ארד 36 סה"כ 118
מדליות חורף
דירוג: 23 זהב 8 כסף 6 ארד 5 סה"כ 19
השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020
השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022

המשלחת הכלל-גרמנית (גרמנית: Gesamtdeutsche Mannschaft) ייצגה הן את גרמניה המזרחית והן את גרמניה המערבית במשחקים האולימפיים שנערכו בין 1956 ל-1964. באולימפיאדת מלבורן (1956) נכללו במשלחת גם ספורטאים מחבל הסאר, שהיה באותה עת אזור אוטונומי בצרפת.

רקע

לאחר מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה, וב-1949 הוקמו גרמניה המזרחית באזור הכיבוש הסובייטי וגרמניה המערבית באזורי הכיבוש של ארצות הברית, בריטניה וצרפת. לאחר הקמתן הקימה כל אחת מהן ועד אולימפי משלה, אך הוועד האולימפי הבינלאומי הכיר רק בזה של גרמניה המערבית. לפני אולימפיאדת אוסלו (1952) ואולימפיאדת הלסינקי (1952) דרש הוועד האולימפי הבינלאומי כי שתי המדינות ייוצגו במשלחת אחת. גרמניה המזרחית סירבה לכך, ובמשחקים השתתפו ספורטאים מגרמניה המערבית בלבד, תחת השם "גרמניה".

לקראת המשחקים שנערכו ב-1956, אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו ואולימפיאדת מלבורן, סיכמו שתי המדינות על משלחת משותפת, היא המשלחת הכלל-גרמנית. כך התנהלו הדברים עד 1964. ב-1968 הכיר הוועד האולימפי הבינלאומי בוועד האולימפי של גרמניה המזרחית, והחל מאולימפיאדת גרנובל (1968), הן יוצגו במשלחות נפרדות. במשחקים אלה ובאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) שתיהן השתמשו באותו ההמנון ובאותו הדגל, המשלחת המערב-גרמנית בשם "גרמניה" והמשלחת המזרח-גרמנית בשם "גרמניה המזרחית". הפילוג הושלם ב-1972.

מאז איחוד גרמניה ב-1990 מייצגת את גרמניה משלחת אחת.

סמלים

מאחר שלשתי המדינות היו המנונים שונים, כאשר זכה ספורטאי מהמשלחת במדליה, נוגנה האודה לשמחה, מתוך הפרק הרביעי והאחרון של הסימפוניה התשיעית של בטהובן.

ב-1956 לשתי המדינות היה דגל זהה (טריקולור שחור-אדום-זהוב), אך גרמניה המזרחית הוסיפה לדגלה את הסמל שלה ב-1959, ולכן החל מאולימפיאדת רומא (1960) היה צורך במציאת דגל חדש. הדגל שנבחר כלל את הטריקולור הבסיסי, ועליו 5 הטבעות האולימפיות בלבן.

קוד המדינה שניתן למשלחת בידי הוועד האולימפי היה GER, למעט באולימפיאדת אינסברוק (1964), שבה המארחים האוסטרים השתמשו באות D, כקיצור ל-Deutschland. עם זאת, ברישומים של הוועד האולימפי הבינלאומי מופיע הקוד EUA (ראשי התיבות של המשלחת בצרפתית: Équipe Unifiée d'Allemagne).

הישגים ספורטיביים

המשלחת הכלל-גרמנית הגיעה להישגים גבוהים באולימפיאדות בהן השתתפה, ובסך הכל צברה 118 מדליות, מהן 28 מדליות זהב. אף שהשתתפה ב-3 אולימפיאדות בלבד, היא עדיין מדורגת במקום ה-34 בטבלת המדליות האולימפיות של כל הזמנים. הענפים הבולטים ביותר היו אתלטיקה (30 מדליות, מהן 4 מדליות זהב), רכיבה (14 מדליות, מהן 5 מדליות זהב) וקאנו/קיאק (11 מדליות, מהן 4 מדליות זהב).

אולימפיאדת מלבורן (1956)

הרוכב הנס גינתר וינקלר, שזכה בשתי מדליות זהב במלבורן, ובשבע מדליות אולימפיות בין 1956 ל-1976

נושא הדגל באולימפיאדת מלבורן היה האתלט המערב-גרמני קארל פרידריך האס, שאף זכה בהמשך במדליית הכסף בריצת 400 מטר. המשלחת זכתה ב-26 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, ודורגה במקום השביעי בטבלת המדליות.

הרוכבים הגרמנים זכו בשש מדליות. הנס גינטר וינקלר, רוכב הסוסים המעוטר ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים בתחרויות הקפיצות שזכה במדליית זהב הן בתחרות האישית והן בתחרות הקבוצתית. אאוגוסט ליטקה-וסטהואס זכה במדליות כסף בתחרויות האיוונטינג, האישית והקבוצתית, ובדרסאז' זכתה ליזלוט ליזנהוף במדליית ארד אישית ובמדליית כסף עם הנבחרת בתחרות הקבוצתית.

הקיאקיסטים מיכאל שוייר ומיינרד מילטנברגר זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-1,000 מטר, ושוייר זכה גם במדליית ארד במקצה היחידים ל-10,000 מטר. פריץ בריל ותאודור קליינה זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-10,000 מטר, ותרזה צנץ זכתה במדליית כסף במקצה היחידות ל-500 מטר. המתאגרף וולפגנג ברנדט זכה במדליית זהב, והארי קורשאט זכה במדליית כסף. בשחייה קבעה אורסולה האפה שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר חזה, ואווה-מריה טן אלזן זכתה במדליית ארד. במדליית הזהב השישית זכה המתעמל הלמוט באנץ בתרגיל הקפיצות, והוא חלק את ניצחונו עם הסובייטי ולנטין מורטוב.

באתלטיקה זכו הגרמנים ב-7 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. כריסטה שטובניק זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר. גיזלה בירקמאייר זכתה במדליית כסף בריצת 80 מטר משוכות, קארל-פרידריך האס זכה במדליית כסף בריצת 400 מטר, ובמדליית כסף נוספת זכה קלאוס ריכצנהיין, בריצת 1500 מטר. נבחרת השליחים בריצת 100X4 מטר זכתה במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכתה מריאנה ורנר, בהדיפת כדור ברזל.

ההיאבקות וילפריד דיטריך זכה במדליית כסף, וכך גם צמד החותרים עם הגאי. הנבחרת הגרמנית במרוץ אופני כביש זכתה במדליית ארד. בענפי הכדור, בלטה נבחרת ההוקי שדה, שזכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 1-0 להודו, וגברה 1-3 על בריטניה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורמים העפילה לבית הגמר, אך דורגה במקום השישי והאחרון.

אולימפיאדת רומא (1960)

נבחרת השליחים הגרמנית שזכתה במרוץ השליחים ל-100X4 מטר ברומא. משמאל: ארמין הארי, שניצח גם בריצת 100 מטר

הקופצת למים אינגריד קרמר (במרכז) עם אחת ממדליות הזהב בהן זכתה ברומא

באולימפיאדת רומא חל שיפור ניכר בהישגי המשלחת הכלל-גרמנית. ספורטאיה זכו ב-42 מדליות, מהן 12 מדליות זהב, והיא דורגה במקום הרביעי מבין כלל המשלחות, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית והמארחת איטליה. נושא הדגל היה רוכב הסוסים המערב-גרמני פריץ טידמן, שהיה שותף לזכייה במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית.

באתלטיקה צברה המשלחת 13 מדליות. ארמין הארי השווה את השיא האולימפי בריצת 100 מטר (10.2 שניות), והשתתף גם במירוץ השליחים ל-100X4 מטר, שבו השוו הרצים הגרמנים את שיא העולם (39.5 שניות). בריצת 400 קבעו קארל קאופמן והאמריקני אוטיס דייוויס שיא עולם חדש (44.9 שניות). דייוויס נקבע כמנצח באמצעות פוטו פיניש, וקאופמן הסתפק במדליית הכסף. קאופמן זכה במדליית כסף נוספת, במרוץ השליחים ל-400X4 מטר. הנס גרודוצקי זכה בשתי מדליות כסף, בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר, ויוטה היינה זכתה אף היא בשתי מדליות כסף, בריצת 200 מטר ובריצת 100X4 מטר. במדליות כסף נוספות זכו ולטר קריגר (בהטלת כידון) ויוהנה ליטגה (בהדיפת כדור ברזל). גיזלה בירקמאייר זכתה במדליה אולימפית שנייה, מדליית ארד בריצת 80 מטר משוכות, ובמדליות ארד נוספות זכו אורסולה דונאת בריצת 800 מטר והילדרון קלאוס בקפיצה לרוחק.

שלושה צוותי חותרים גרמנים זכו במדליות זהב, צמד החותרים עם הגאי, רביעיית החותרים עם הגאי ושמיניית החותרים. אכים היל זכה במדליית כסף במקצה היחידים. אינגריד קרמר זכתה בשתי מדליות זהב בקפיצה למים, בקפיצה מ-3 ומ-10 מטר. המתאבק וילפריד דיטריך התחרה במשקל כבד הן בסגנון חופשי והן בסגנון יווני-רומי. בראשון זכה במדליית זהב ובשני במדליית כסף. שני מתאבקים נוספים זכו במדליות כסף, גינתר מריטשניג ולותר מץ. רביעיית הקיאקיסטים זכו במדליית זהב במקצה ל-500 מטר. תרזה צנץ זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות במקצה היחידות, ויחד עם אינגריד הרטמן זכתה גם במדליית כסף במקצה הזוגות. הסייפת היידי שמיד זכתה במדליית זהב ברומח, ונבחרת הגברים ברומח זכתה במדליית ארד. נבחרת הרכיבה זכתה במדליית זהב בקפיצות, ויוזף נקרמן זכה במדליית ארד בדרסאז'. גם בקליעה זכו הגרמנים במאזן מדליות דומה: פטר קונקה זכה במדליית זהב בירי בשכיבה וקלאוס צרינגר זכה במדליית ארד בירי בשלושה מצבים.

רוכבי האופניים זכו בארבע מדליות כסף: דיטר גיזלר במרוץ נגד השעון, יורגן זימון ולותר שטבר במרוץ אופני טנדם, הנבחרת במרוץ המרדף והנבחרת במרוץ אופני כביש. גם בשחייה זכו הגרמנים בארבע מדליות: במשחה ל-200 מטר חזה זכתה ויטרוד אורזלמן במדליית כסף וברברה גבל זכתה במדליית הארד. נבחרות השליחות במשחים ל-100X4 מטר חופשי ומעורב זכו במדליות ארד. המתאגרף גינתר זיגמונד זכה במדליית ארד, וכך גם שייטי ההולנדי המעופף אולף מולקה ואינגו פון ברדוב. נבחרת הכדורמים דורגה במקום השישי ונבחרת ההוקי שדה סיימה במקום השביעי.

אולימפיאדת טוקיו (1964)

חותר הקאנו יורגן אשרט (במרכז) על דוכן המדליות בטוקיו

האולימפיאדה האחרונה שבה השתתפה המשלחת הכלל-גרמנית, אולימפיאדת טוקיו (1964), הייתה אף היא מוצלחת מבחינתה. הספורטאים הגרמנים זכו ב-50 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, שדירגו אותה גם הפעם במקום הרביעי, אחרי ארצות הברית, ברית המועצות, והמארחת, יפן, שזכתה בפחות מדליות ממנה, אך ביותר מדליות זהב. אולימפיאדה זו הייתה היחידה שבה נושא הדגל היה ספורטאי מזרח-גרמני - הקופצת למים אינגריד קרמר.

באתלטיקה זכו הגרמנים ב-10 מדליות. בקרב עשר זכה ויל הולדורף במדליית הזהב, והנס-יואכים ואלדה זכה במדליית הארד. גם בקפיצה במוט עמדו שני גרמנים על הפודיום: וולפגנג ריינהרדט זכה במדליית כסף וקלאוס להנרץ זכה במדליית ארד. הראלד נורפות זכה במדליית כסף בריצת 5000 מטר ודיטר לינדנר רשם הישג דומה בהליכה ל-20 ק"מ. ביידוי פטיש, זכה אווה באייר במדליית ארד. אצל הנשים בלטה קארין בלצר שזכתה במדליית זהב בריצת 80 מטר משוכות. רנטה צולמברגר זכתה במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל ואינגריד לוץ זכתה במדליית כסף בזריקת דיסקוס.

ברכיבה זכו הגרמנים בשתי מדליות מכל סוג. נבחרת הדרסאז' זכתה במדליית זהב, והארי בולדט זכה גם במדליית כסף בתחרות היחידים. נבחרת הקפיצות זכתה אף היא במדליית זהב, והרמן שרידה זכה גם במדליית כסף אישית. באיוונטינג, זכה פריץ ליגס בשתי מדליות ארד, אישית וקבוצתית. הקיאקיסטיות רוזוויטה אסר ואנמריה צימרמן זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-500 מטר. רביעיית החותרים זכתה במדליית כסף במקצה ל-1,000 מטר והיינת ביקר והולגר צנדר זכו במדליית ארד במקצה היחידים לאותו המרחק. חותר הקאנו יורגן אשרט זכה במדליית זהב במקצה היחידים ל-1,000 מטר. רביעיית החותרים עם הגאי זכתה במדליית זהב, אכים היל זכה במדליית כסף שנייה ברציפות במקצה היחידים, שמיניית החותרים זכתה אף היא במדליית כסף, והצמד וולפגנג הוטרנוט ומיכאל שוואן זכה במדליית ארד. אינגריד קרמר שמרה על תוארה בקפיצה למים מ-3 מטר, ובקפיצה מ-10 מטר איבדה את תוארה וזכתה במדליית כסף. השייט וילהלם קוויידה זכה במדליית זהב בדגם פין וצוות הדרגון זכה במדליית כסף. נבחרת רוכבי האופניים הגרמנית זכתה במדליית זהב במרוץ המרדף וצמד הרוכבים וילי פוגרר וקלאוס קובוש זכו במדליית ארד במרוץ אופני טנדם.

בשחייה זכו הגרמנים ב-6 מדליות. פרנק ויגנד זכה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי, הנס-יואכים קליין זכה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי וגרהרד הץ זכה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. בשלושת משחי השליחים זכו הגרמנים במדליות כסף. במשחה ל-100X4 מטר מעורב התחרה קליין, במשחה ל-100X4 מטר מעורב התחרה לצדו גם ויגנד, ובמשחה ל-200X4 מטר חופשי התחרו שלושתם.

המתאגרף הנס הובר זכה במדליית כסף, לאחר שנוצח בקרב הגמר בידי ג'ו פרייז'ר. אמיל שולץ זכה אף הוא במדליית כסף והיינץ שולץ זכה במדליית ארד. המתאבק קלאוס רוסט זכה במדליית כסף, ושלושה מתאבקים נוספים זכו במדליות ארד: לותר מץ, היינץ קיל ווילפריד דיטריך, לו הייתה זו מדליה אולימפית רביעית. סייפת הרומח הלגה מס זכתה במדליית כסף אישית ובמדליית ארד עם הנבחרת בתחרות הקבוצתית. המתעמלת בירגיט רדוכלה חלקה עם לאריסה לטינינה את מדליית הכסף בקפיצות, ונבחרת הגברים זכתה במדליית ארד. הג'ודוקא וולפגנג הופמן זכה במדליית כסף, וקלאוס גלאהן זכה במדליית ארד.

נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 2-1 לצ'כוסלובקיה, וגברה 1-3 על הרפובליקה הערבית המאוחדת במשחק על המקום השלישי. נבחרת ההוקי שדה סיימה במקום החמישי ונבחרת הכדורמים במקום השישי.

אולימפיאדות החורף

המחליקה המהירה הלגה האזה, שזכתה בשתי מדליות בסקוו ואלי

באולימפיאדות החורף זכתה המשלחת הכלל-גרמנית ב-19 מדליות, מהן 8 מדליות זהב. הישג זה ממקם אותה במקום ה-21 בטבלת המדליות האולימפיות של כל הזמנים.

באולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) רשמה המשלחת הישגים צנועים יחסית. גולשת הסקי האלפיני אוסי רייכרט זכתה במדליית זהב בסלאלום, וקופץ הסקי הארי גלאס זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה. בהוקי קרח, העפילה הנבחרת לבית הגמר, אך סיימה במקום השישי והאחרון.

באולימפיאדת סקוו ואלי (1960) השתפרו הישגיה של המשלחת באופן משמעותי, והסתכמו ב-8 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, שהקנו לה את המקום השני בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות. בסקי אלפיני זכתה היידי ביבל במדליית זהב בגלישה במורד, הנס-פטר לאניג זכה במדליית כסף בתחרות המקבילה לגברים, וברברה הנברגר זכתה במדליית ארד בסלאלום. בהחלקה מהירה זכתה הלגה האזה במדליית זהב במרוץ ל-500 מטר ובמדליית כסף במרוץ ל-1,000 מטר. הלמוט רקאנגל זכה במדליית זהב בקפיצות סקי וגאורג תומה זכה במדליית זהב בסקי נורדי משולב. צמד המחליקים האמנותיים מריקה קיליוס והנס-יורגן באומלר זכה במדליית כסף. נבחרת ההוקי קרח שוב סיימה במקום השישי.

באולימפיאדת אינסברוק (1964) זכו הגרמנים ב-9 מדליות, 3 מכל סוג, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות. גולשי הלוז' זכו בחמש מהמדליות. בתחרות הגברים כל זוכי המדליות היו גרמנים, תומאס קלר, קלאוס בונזאק והנס פלנק. בתחרות הנשים זכתה אורטרון אנדרליין במדליית הזהב, ואילזה גייסלר זכתה במדליית הכסף. מנפרד שנלדורפר זכה במדליית הזהב השלישית, בהחלקה אמנותית, ומריקה קיליוס והנס-יורגן באומלר זכו במדליית כסף שנייה ברציפות. גאורג תומה איבד את תוארו בסקי נורדי משולב וזכה במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת גולש הסקי האלפיני וולפגנג ברטלס, בגלישה במורד. נבחרת ההוקי קרח סיימה במקום השביעי.

מדליות

ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים

לפי אולימפיאדה

באולימפיאדות הקיץ: אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל אולימפיאדת מלבורן (1956) 6 13 7 26 אולימפיאדת רומא (1960) 12 19 11 42 אולימפיאדת טוקיו (1964) 10 22 18 50 סך הכל 28 54 36 118

באולימפיאדות החורף: אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) 1 0 1 2 אולימפיאדת סקוו ואלי (1960) 4 3 1 8 אולימפיאדת אינסברוק (1964) 3 3 3 9 סך הכל 8 6 5 19

לפי ענף

בענפי הקיץ: ענף זהב כסף ארד סך הכל רכיבה 5 5 4 14 אתלטיקה 4 18 8 30 קאנו/קיאק 4 5 2 11 חתירה 4 4 1 9 קפיצה למים 3 1 0 4 שחייה 1 5 6 12 היאבקות 1 5 3 9 אופניים 1 4 2 7 איגרוף 1 3 2 6 סיף 1 1 2 4 התעמלות מכשירים 1 1 1 3 שיט 1 1 1 3 קליעה 1 0 1 2 ג'ודו 0 1 1 2 הוקי שדה 0 0 1 1 כדורגל 0 0 1 1 סך הכל 28 54 36 118

בענפי החורף: ענף זהב כסף ארד סך הכל לוז' 2 2 1 5 סקי אלפיני 2 1 2 5 החלקה אמנותית 1 2 0 3 החלקה מהירה 1 1 0 2 סקי נורדי משולב 1 0 1 2 קפיצות סקי 1 0 1 2 סך הכל 8 6 5 19

ראו גם

• גרמניה במשחקים האולימפיים
• גרמניה המזרחית במשחקים האולימפיים
• גרמניה המערבית במשחקים האולימפיים