המרכז המזרחי לתקשורת חלל רחוקה

**המרכז המזרחי לתקשורת חלל רחוקה**
**Восточный центр дальней космической связи**
פרטים
מדינה	רוסיה
בסיס האם	כפר גליונקי, פרימוריה, רוסיה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1965–הווה (כ־59 שנים)

המרכז המזרחי לתקשורת חלל רחוקה (ברוסית: Восточный центр дальней космической связи, היחידה הצבאית 14038) הוקם בשנת 1965 כתוצאה מהעברת החלק הרדיו-אלקטרוני של כוחות החלל הצבאיים (שנוצרו שוב ב-1957) באזור הכפר גליונקי, פרימוריה, רוסיה, 30 ק"מ מערבית לעיר אוסוריסק.

מטרת הקמת המרכז הוא שימוש ברשת הבקרה של חלליות אזרחיות וצבאיות כחלק של רשת החלל העמוק הרוסית. בשנת 1971, על בסיס המתחם שהוקם עם רדיו-טלסקופ בקוטר 35 מטר, נוצר המרכז המזרחי לתקשורת חלל רחוקה. אנשי המרכז השתתפו בתוכניות חלל, כולל בחללית ווסטוק, ווסחוד, סויוז, קוסמוס, לונה, פרוב, לונוחוד ואחרים. המכשיר העיקרי של המרכז הוא טלסקופ רדיו מדגם P-2500, שהוזמן בשנת 1984. אנשי המרכז השתתפו בתוכניות חלל, כולל החללית ווסטוק, ווסחוד, סויוז, קוסמוס, לונה, פרוב, לונוחוד ופובוס-גרונט, המרכז היה אמון על העבודה על תוכנית Vega - תקשורת עם חלליות במסלוליה של ונוס. עבודה על התוכנית "ונוס".

בשנת 1991, במסגרת הסכם עם סוכנות החלל היפנית ונאס"א, בוצעה מבחן לקליטת מידע טלמטרי מהחללית המרוחקת ביותר וויאג'ר 1 ו-וויאג'ר 2.^[1]

לפני סיפוח קרים לרוסיה, טלסקופ רדיו זה היה הגדול ביותר ברוסיה.

בשנת 2001, באמצעות אנטנת P-30S, הועברה פקודה מתחנת Kvant-P לטביעה של תחנת החלל מיר באמצעות אנטנת P-30S‏.^[2] רדיו-טלסקופ דומה מדגם RT-70 ממוקם במרכז לתקשורת חלל רחוקה ליד יבפטוריה שבחצי האי קרים ובמצפה הרדיו האסטרונומי הבינלאומי סופא באוזבקיסטן.