המקומות האסורים שלנו
 | |
| בימוי |
לילא כילאני  |
|---|---|
| הופק בידי |
אינה סוקו צ'יקו |
| עריכה |
לילא כילאני טינה בז |
| צילום |
אריק דווין בנוט צ'אמילארד |
| מדינה |
צרפת, מרוקו |
| חברה מפיצה |
נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
2008 |
| משך הקרנה |
105 דק' |
| שפת הסרט |
ערבית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
|
noslieuxinterdits | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המקומות האסורים שלנו (בצרפתית: Nos lieux interdits) הוא סרט תיעודי משנת 2008.[1] הסרט בוים על ידי לילא כילאני.[1] כמו כן, הסרט הוא על סיפור המתרחש בשנות ה-70 על שלטונו של המלך המרוקאי חסן השני, המספר את סיפורי המשפחות בתקופת שלטונו.[1]
הסרט זכה בפרס במסגרת פסטיבל הטלוויזיה והקולנוע הפאן-אפריקאי, בשנת 2009.
תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2004 מלך מרוקו השיק ועדת שוויון ופיוס לחקירת אלימות ממלכתית במהלך שנות העופרת. במשך שלוש שנים, הסרט עוקב אחר ארבע משפחות בחיפושיהן אחר האמת: פעיל חברתי, חייל, מורד צעיר ואזרח פשוט. כל אחד מהם מנסה למצוא תשובות כביכול.
בהמשך, לאחר ארבעים שנה, נחשף הסוד המדובר. בעקבות כך, ישנה כמיהה עזה לשנות את אשר קרה ולמצוא תשובות נוספות.[2]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2009: פפסקו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המקומות האסורים שלנו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המקומות האסורים שלנו", באתר נטפליקס
"המקומות האסורים שלנו", באתר AllMovie (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Nos lieux interdits, נבדק ב-2020-05-09
- ^ Mandelbaum, Jacques (29 בספטמבר 2009). ""Nos lieux interdits" : enquête autour de disparus sous la dictature d'Hassan II". Le Monde (בצרפתית). נבדק ב-12 במרץ 2012.
{{cite news}}: (עזרה)