המסעדה הקואופרטיבית (ירושלים)
_-_Cinema_Tel-Or.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מסעדה  |
| כתובת |
ההסתדרות 3 |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – העשור של 1940 |
| תאריך פתיחה רשמי |
שנות ה־40 של המאה ה־20 |
| תאריך פירוק |
שנות ה־70 של המאה ה־20 |
| קואורדינטות | 31°46′55″N 35°13′01″E / 31.781857868892°N 35.217052435608°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   המסעדה הקואופרטיבית | |
  | |
המסעדה הקואופרטיבית הייתה מסעדת פועלים שנמצאה ברחוב ההסתדרות 3 (במפגש רחוב ההסתדרות עם רחוב קינג ג'ורג' בירושלים המסעדה פעלה בין שנות ה-40 לשנות ה-70 של המאה העשרים, והייתה מקום מפגש מרכזי לתושבי ירושלים. החל משנת 1964 נקראה המסעדה בשם "מסעדת שובע". במקום גם נחגגו בריתות, מסיבות בר-מצווה ומסיבות חתונה של רבים מתושבי העיר, וכאולם-שמחות הייתה למסעדה חשיבות מרכזית בחיים החברתיים של האזור הקרוי המשולש הירושלמי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין בו שכנה המסעדה נבנה בתקופת המנדט ושימש את ההסתדרות הכללית בירושלים. הבניין שהוקם בשנת 1932, בתכנונו של דב ק'וצ'נסקי, נבנה על ידי פועלים חברי הסתדרות מאנשי העלייה השלישית. הבניין הכיל את משרדי ההסתדרות ובקומה ראשונה שלו שכנה מסעדת פועלים – המסעדה הקואופרטיבית. המסעדה נוהלה על ידי מועצת פועלי ירושלים, וההגשה הייתה ב"שירות עצמי". התפריט הבסיסי כלל פירה, כדורי לחם עם בשר ומנה אחרונה – פודינג ג'לי אדום.
אביבה גלי, בספרה האוטוביוגרפי "העיר שאיננה עוד", כותבת: "את המסעדה ניהלה קבוצת חברות-פועלות שהאמינו בעבודה שיתופית על בסיס של שוויון (כולן היו סוציאליסטיות) ומילאו אחר השקפותיהן במסירות ובנאמנות אין קץ".[1]
בשנת 1937 נוספו לבניין שתי קומות נוספות שהכילו אולם-כינוסים, ובשנת 1941 נפתח באולם הכינוסים גם בית קולנוע, שנקרא "קולנוע תל-אור".
בשנות ה-40 וה-50 המקום שימש לא רק כמסעדת פועלים, אלא גם כמקום מפגש של פועלים, פעילי מפא"י וסטודנטים של האוניברסיטה העברית. אריה ליפשיץ מציין בספרו כי "רבים הם הפועלים בירושלים, אשר המסעדה הקואופרטיבית משמשת להם בית מועד ומקום לפגישת רעים. רבים מהחברים המזדמנים ירושלימה מכל רחבי הארץ לרגל ענייניהם הציבוריים והמשקיים, נועדים במסעדה הקואופרטיבית לסעודה, לשיחה ולסידור ענייניהם".[2]
במלחמת העצמאות שימשה המסעדה כ"חדר אוכל לחיילים" שקיבלו "תלושים לארוחות" (ואוצ'רים). נוהג זה המשיך גם לגבי עובדי ממשלה ועובדי ציבור שונים שעבדו במרכז העיר בשנות המדינה הראשונות.
חיים ברעם, שכתב ספר ובו הוא מעלה זיכרונות כנער ירושלמי בשנות ה-50, כתב על המסעדה: "בקומת קרקע הפעילה ההסתדרות את המסעדה הקואופרטיבית…אפילו בגיל 12 הבחנתי שהמלצריות לא היו מלכות היופי, אבל עצם החוויה, לאכול במסעדה, הייתה מהממת…אז התבוננו בהערצה בכדור הבשר הגדול, הלא מתובל, ששחה בתוך רוטב אדמדם עם קצת פפריקה. גם הפירה היה מוצף באותו רוטב, שטעמו עדיין מדגדג בחיכי. הקינוח, פודינג שוקולד שהיה צהבהב יותר מאשר חום ומעוטר בתלתל לבן דמוי קצפת, נראה בעיני כמילה האחרונה בעולם הבישול".[3]
יואל שר, מבכירי משרד החוץ, כתב בספרו האוטוביוגרפי, על המקומות שבהם נהג לאכול כתלמיד תיכון בירושלים, בתחילת שנות ה-50: "ארוחות צהרים, נקניקיות, 'כבד צמחוני', ומרק פירות אכלתי במטבח הפועלים שבבניין קולנוע תל-אור במרכז העיר".[4]
ב-1 בדצמבר 1964, לאחר שיפוץ המקום נפתחה מסעדה חדשה בשם מסעדת שובע. מסעדת שובע כללה מסעדה בשירות עצמי, מסעדה בהגשה, מסעדה צמחונית, בית קפה ומגדניה.[5]
לאחר סגירת מסעדת שובע, שכנו במקומה בתי עסק שונים.
בשנת 1999 התפרסמה ידיעה בעיתון גלובס על מכירת הבניין כולו לקבוצת משקיעי חוץ.[6]
כיום (2023), שוכן במקום שבו פעלה המסעדה, סניף סופר-פארם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד קרויאנקר, המשולש הירושלמי – ביוגרפיה אורבנית, ירושלים, הוצאת כתר, 2011 (במיוחד הפרקים: "בתי קפה ומסעדות – מגוון תרבויות חברתיות וקולינריות", עמ' 53–60, ו"בית ההסתדרות וקולנוע תל-אור (לשעבר)", עמ' 150).
- אביבה גלי, העיר שאיננה עוד: ירושלים שלי 1920-1940, ירושלים, הוצאת אריאל, 2005 (במיוחד הפרק "המסעדה הקואופרטיבית 1932-1939", עמ' 64–68).
- חיים ברעם, אדום צהוב שחור, מעריב – הד ארצי, 2004.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים ברעם, ירושלים של פעם: טור מיוחד של חיים ברעם, כל העיר (ירושלים), 30 במאי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביבה גלי, המסעדה הקואופרטיבית 1932-1939, העיר שאיננה עוד: ירושלים שלי 1920–1940, ירושלים: הוצאת אריאל, 2005, עמ' 64-68
- ^ אריה ליפשיץ (עורך), ההסתדרות בירושלים, 1933-1941, ירושלים: הוצאת מועצת פועלי ירושלים, 1941
- ^ חיים ברעם, אדום צהוב שחור, מעריב - הד ארצי, 2004
- ^ יואל שר, מסביב לעולם בתשעים שנה, ירושלים: הוצאה עצמית, 2022, עמ' 41
- ^ המערכת, מסעדת "שובע" הגדולה בבירה, למרחב, 30 בנובמבר 1964
- ^ בתאריך 1 בפברואר 1999 פורסם בעיתון "גלובס": "עו"ד עודד פלוס בת"א קנה מחברת העובדים של ההסתדרות את בנין קולנוע תל-אור לשעבר, ברחוב ההסתדרות 3, במרכז ירושלים. בבניין 1,100 מ"ר משרדים, המושכרים לשירות בתי הסוהר, ואולם קולנוע בן 400 מ"ר. פלוס ישלם 1.6 מיליון דולר. הוא קנה את הנכס בנאמנות בעבור קבוצת משקיעי חוץ".