המלחמה האנגלו-צרפתית (1294–1303)
 | ||||||||||
| צרפת ב-1328 | ||||||||||
| תאריכים | 1294–1303 (כ־9 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | פלנדריה, אקוויטניה וגסקוניה | |||||||||
| תוצאה |
ניצחון צרפתי אולם חזרה לסטטוס קוו הסכם פריז | |||||||||
| ||||||||||
המלחמה האנגלו-צרפתית (בצרפתית: Guerre de Guyenne) הייתה סכסוך בין השנים 1294–1298 ו-1300–1303 סביב גסקוניה. הסכם פריז (1303) סיים את הסכסוך.
אקוויטניה וגסקוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סכסוך רציני התעורר בשנת 1293, כאשר התנגשויות בין מלחים צרפתים ואנגלים גרמו לפיליפ הרביעי, מלך צרפת לזמן את הווסאל שלו לפרלמנט. כאשר טירות גסקוניה שנכבשו על ידי הצרפתים כחלק מההסכם לא הוחזרו לאנגלים לפי לוח הזמנים, אדוארד הראשון, מלך אנגליה ויתר על שבועת האמונים שלו והתכונן להילחם למען אקוויטניה. המלחמה שהתפתחה (1294–1303) נטתה לטובת פיליפ הרביעי, שצבאותיו חדרו עמוק לתוך גסקוניה.
פלנדריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד חידש ברית עם פלנדריה ונסיכים צפוניים אחרים. הוא פתח במערכה בשיתוף עם רוזן פלנדריה באוגוסט 1297, אך נתקל בתבוסה מצד כוח צרפתי בראשות רובר השני, רוזן ארטואה, ובמהלך שביתת נשק מאוקטובר 1297 עד 1303 קבעו המלכים היריבים את הסטטוס קוו.[1] השלום של 1303 המשיך להוות פוטנציאל לסכסוך, על ידי החזרת הדוכסות לאדוארד בתמורה לשבועת אמונים.[2]
תוצאה של מלחמה ראשונה זו הייתה חוסר כפיפות כרוני של פלנדריה. לאחר כניעתו וכליאתו של הרוזן, העירוניים הפלמיים מרדו בחיל המצב הצרפתי, והאבירים הצרפתים ספגו תבוסה איומה בקרב דורבנות הזהב ביולי 1302. לאחר מכן התהפך המצב. אך רק בשנת 1305 ניתן היה להגיע להסדר המספק את המלך.[1]
לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה שבה הלחימה הטילה עומס חסר תקדים על משאבי המלוכה, גסקוניה סיפקה גם כוח אדם. אף מלך אנגלי, לפיכך, לא יכול היה להרשות לעצמו להסתכן בכיבוש צרפתי של גסקוניה, כי יותר מדי עמד על כף המאזניים.[2]
המלכים האנגלים כדוכסי אקוויטניה היו חייבים נאמנות פיאודלית למלך הצרפתי והטענות הסותרות של ריבונות וצדק היו מקור תדיר למחלוקות.[3] בהתחשב באי הנוחות של מערכת היחסים הפיאודלית, זה עשוי להיראות מפתיע ששום סכסוך רחב יותר לא צמח ממצב גסקוניה לפני שנות ה-30 של המאה ה-14. אולם עד לאותו עשור המתיחויות שנבעו מהעמדה האנגלית בגסקוניה הוכלו ולא יצאו מכלל שליטה.[2] המלחמה סימנה קו פרשת מים ביחסים בין שתי המעצמות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Encyclopædia Britannica, France – Foreign relations
- ^ 1 2 3 The Origins of the Hundred Years War, History Today, John Maddicott, Published in Volume: 36 Issue: 5, 1986
- ^ Ginger M. Lee, "French War of 1294–1303", in Ronald H. Fritze and William Baxter Robison (eds.), Historical Dictionary of Late Medieval England, 1272–1485 (Greenwood, 2002), pp. 215–16 מסת"ב 9780313291241.