המינבר במערת המכפלה

המינבר במערת המכפלה הוא מינבר (דוכן תפילה) שנבנה במאה ה-11 ונמצא במסגד אל-ג'וואלי שבמערת המכפלה בחברון. המינבר הוזמן בשנת 1091 על ידי באדר אל-ג'מאלי, וזיר בכיר בשושלת הפאטמית, עבור מסגד שיעי באשקלון. בשנת 1191 העביר אותו צלאח א-דין מאשקלון למסגד אל-ג'וואלי בחברון.

תיאור המינבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינבר עשוי מפיסות עץ רבות שהוצמדו זו לזו ויוצרות עיטור גאומטרי, והוא נחשב ליצירת מופת באמנות האסלאמית. זהו המינבר העתיק ביותר שנותר בסגנון זה ועדיין משמש לתפילה^[1]. המינבר במסגד אל-אקצא בירושלים, שאף הוא הועבר לירושלים מחלב על ידי צלאח א-דין, עוצב בסגנון דומה.

המינבר כולל גרם מדרגות שבתחתיתו פתח כניסה ובראשו כיפה, והוא מקושט בעיטורי מוקרנס מוזהבים. דלתות המינבר מורכבות משני לוחות ועליהם מגולפים הדפסי כוכבים גאומטריים. מעל לדלתות ועל המשקופים מותקנים לוחות עם כתובות בערבית בכתב כופי, המתעדות את בניית המינבר והמסגד המקורי באשקלון. צלעות המינבר מעוטרות בערבסקות המבוססות על צורות גאומטריות דמויות משושים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת המוסלמית, המינבר הראשון נבנה על ידי מוחמד במדינה בשנת 629, ולאחר מכן הפך המינבר לסמל דתי ופוליטי. המינבר הוא מקום מושבו של האימאם במסגד, ומשמש כבמה לדרשות דת בימי שישי, הנושאות לעיתים גם אופי פוליטי.

המינבר במערת המכפלה הוזמן במקור בשנת 1091 או 1092 על ידי באדר אל-ג'מאלי, וזיר בכיר בשושלת הפאטמית, שכבשה זמן קצר לפני כן את שטחי מערב סוריה וארץ ישראל. באותה עת אשקלון נחשבה לעיר קדושה עבור השיעים, שהאמינו כי באחד הקברים בעיר נמצא ראשו של חוסיין (בן עלי). אל-ג'מאלי ציווה לבנות מסגד גדול באשקלון, בסמוך לקבר, והזמין מינבר מיוחד עבור המסגד.

מאוחר יותר, בשנת 1153, החליטו שליטי השושלת הפאטמית להעביר את קברו של חוסיין בן עלי למסגד חדש בקהיר, הנקרא כיום מסגד אל-חוסיין (אנ'), והמינבר שהוזמן על ידי אל-ג'מאלי נותר באשקלון. בשנת 1187 כבש צלאח א-דין, מנהיג השושלת האיובית, את ירושלים מידי הצלבנים. הוא חשש שאשקלון תהיה חשופה להתקפות נגד מצד הצלבנים ובשנת 1191 החליט להרוס את העיר, אך לפני כן הוא העביר את המינבר הפאטמי למסגד במערת המכפלה בחברון, שם הוא נמצא עד היום.

המינבר הוא אחד משלושת דוכני תפילה שנתרמו על ידי צלאח א-דין. האחרים מוצבים במכה ובמסגד אל-אקצא.