המוח הערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המוח הערבי (The Arab Mind) הוא ספר פסיכולוגיה תרבותית מאת רפאל פטאי, אנתרופולוג תרבות יהודי ומזרחן. שכתב גם את המוח היהודי. הספר דוגל בהסבר הישרדות שבטי כגורם משפיע על התרבות הערבית.

הספר פורסם לראשונה ב-1973, ולאחר מכן במהדורה מתוקנת ב-1983. בשנת 2007 הופיעה מהדורה חדשה המעודכנת במידע דמוגרפי חדש על העולם הערבי.[1]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכיל 16 פרקים, כולל על שיטות גידול ילדים ערביות, שלושה פרקים על השפעות וערכים של הבדואים, שפה ערבית, אמנות ערבית, כבוד מיני/דיכוי, ההשפעה של האסלאם, אחדות וסכסוכים ופתרון סכסוכים, והתמערבות.

פרסום ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה לתשומת לב ציבורית ב-2004, לאחר שהעיתונאי סימור הרש, כתב בניו יורקר כי אקדמאי אמר לו שהספר הוא "התנ"ך של הניאוקוניים על התנהגות ערבים". הרש דיווח: "התפיסה שערבים פגיעים במיוחד להשפלה מינית הפכה לנקודת דיון בקרב השמרנים בוושינגטון התומכים במלחמה בחודשים שלפני הפלישה לעיראק במרץ 2003. ספר אחד שצוטט לעיתים קרובות היה המוח הערבי".[2]

ביקורת ותמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרחן מרדכי קידר טוען כי אקדמאים רבים משתמשים בספר בסתר, אך לא מצטטים ממנו בגלוי, כי הערבים לא אוהבים אותו.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Recovery Resources Press, מסת"ב 978-0-9672015-5-9.
  2. ^ Condé Nast, The Gray Zone, The New Yorker, ‏2004-05-17 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ מצחיק: 'פוליטיקלי קורקט' אקדמאי כדי שלא להרגיז את הערבים, באתר Hyehudi.org, ‏30 באפריל 2023
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.