המדרשה החסידית

המדרשה החסידית
ישיבה תיכונית
מוטו	לצמוח להחכים ולהתעלות
השתייכות	כלל חסידי
תקופת הפעילות	א' באלול ה'תשע"ד – הווה
מייסדים	הרב מנחם בומבך
בעלי תפקידים
ראש הישיבה התיכונית	הרב מנחם בומבך
מיקום
מיקום	רחוב רבי עקיבא 100 ביתר עילית
	אתר המדרשה: https://www.mcl.org.il/home-c17y3

המדרשה החסידית לצעירים (בקיצור: המדרשה החסידית) היא ישיבה תיכונית, כלל חסידית, השוכנת בביתר עילית. בישיבה לומדים כ-90 בחורים. זוהי הישיבה התיכונית הראשונה במגזר החסידי.^[1] המייסד וראש הישיבה הוא הרב מנחם בומבך.

תולדות המדרשה וקווים לדמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בא' באלול תשע"ד, עבור בחורים בגילאי 13–18. קודם לכן נכנסו המייסדים אל מנהיגים חרדים כדי להיוועץ בהם ולקבל את ברכתם. מנהיג המגזר הליטאי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ביקש מן המייסדים שימנעו מלקרוא לו "ישיבה". מכאן שמה הייחודי.^[1]

נושאי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המדרשה הוא הרב מנחם בומבך. מנהל החינוכי: הרב מתתיהו דייטש. מנהל תיכון: משה מלמוד. מנהל הפנימיה: הלל רוזנברג.

שיטת וסדרי הלימוד במדרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הלימודים במדרשה כוללת לצד לימודי הגמרא תנ"ך, הלכה, סוגיות בפרשיות השבוע, סוגיות יסוד במחשבת ישראל ועיון בתורת ובתולדות החסידות. במדרשה גם לימודי חול (מתמטיקה, מדעי המחשב, אנגלית, ועוד), מתוך מטרה שלתלמידים תהיה הכשרה מעשית לחיים. כדי להתמודד עם העובדה שרוב התלמידים מגיעים למדרשה מתלמודי התורה וללא ידיעות רחבות במקצועות חול פיתח צוות המדרשה תוכנית השלמת פערים התלמידים עוברים מבדקים ובהתאם לתוצאות נבנית עבור כל תלמיד תוכנית להשלמת הפערים.

בתשע"ח זכתה המדרשה ל^[2]תעודת הערכה ממשרד החינוך עבור "קידום אקלים חינוכי מיטבי"

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת ישיבה תיכונית הפונה לבחורים מהמיינסטרים החרדי עוררה התנגדות בציבור החרדי. מול ביתו של מנחם בומבך התקיימו מספר הפגנות,^[3] והופצו פשקווילים בשכונות החרדיות שבהם נכתב "חילוני מתחזה, הברנש מנחם בומבך, חזור לחבריך החילונים בתל אביב". ב-23 בנובמבר 2016 שפכו שני קיצוניים זפת על דלתו של בומבך וסתמו בדבק מגע את מנעול ביתו.^[4] קודם לכן השחיתו את דלתו ואת דלתו של איש צוות אחר בישיבה כמה פעמים.^[5] ב-29 באוגוסט 2017 כתב עורך יתד נאמן ישראל פרידמן מאמר מערכת שבו האשים את המייסד ואת שותפיו בכך שהם "רוצחים רוחניים" ושכל מטרתו לשנות את היהדות החרדית ואת צביונה, ו"לחפור תחת אושיות קיומה, לערער ולהרהר אחרי כל בנינה, לחלץ בצבת את כל מסמרותיה, לסלול דרך חדשה וליצור בידיים מציאות של "עוון". "סולל-הורס", בניין נערים סתירה!"^[6]