המגן הקנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המגן הקנדי
Bouclier Canadien,Canadian Shield
השטח המכוסה על ידי המגן הקנדי בצפון אמריקה
מידע כללי
סוג מגן
מדינה קנדה קנדהקנדה, גרינלנד גרינלנדגרינלנד, ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
מידות
שטח 4.8 מיליון קמ"ר
גובה מעל פני הים 600 מטר
קואורדינטות 52°N 71°W / 52°N 71°W / 52; -71
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המגן הקנדי הוא מגן גאולוגי החופף לאזור גאוגרפי הממוקם בקנדה ובארצות הברית. הוא בנוי מסלע מותמר, המתוארך לעידן העל פרקמבריון (שנמשך החל מהיווצרות כדור הארץ לפני כ-4.54 מיליארד שנה ועד לפני 542 מיליון שנה). הוא ידוע גם בשמות: מגן פרקמברי קנדי, מגן לורנטיני (או לורנטין) או מישור לורנטיני.[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגן דומה בצורתו לאות G עם קצהו העליון באזור הארקטי. הוא משתרע על חלק גדול מנונאווט, לברדור, כל האזורים מצפון לנהר סנט לורנס בקוויבק, חלק גדול מאונטריו, פרט לחצי האי הדרומי בין האגמים הגדולים, מרכז וצפון מניטובה הרחק ממפרץ ההדסון והמישורים הגדולים של הדסון, צפון ססקצ'ואן, חלק קטן מצפון מזרח אלברטה והטריטוריות הצפון מערביות ומגיע מזרחה מקו דמיוני הממשיך צפונה את הגבול ססקצ'ואן/אלברטה. המגן הקנדי ממשיך דרומה לתוך מספר אזורים בארצות הברית: צפון מדינת ניו יורק מישיגן, ויסקונסין ומינסוטה .

המגן הקנדי מכסה שטח כולל של כ-4.8 מיליון קמ"ר.

אזורי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגן הקנדי מחולק לארבעה אזורי משנה:

  • אזור קזאן
  • אזור דייוויס
  • אזור ג'יימס
  • האזור הלורנטיני:

גיאומורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב הנוכחי של המגן הוא אדמה דקה מאוד המכסה שכבת סלע, עם מחשופים רבים. תופעה זאת נוצרה בתקופת הקרח האחרונה, כאשר הקרח שחק את הסלע ודחק את האדמה הרופפת. סבורים שריבוי הנהרות והאגמים באזור נובע מקושי בקביעת קו פרשת המים בין אגני מים בעת היווצרותם. בפרקמבריון, המגן היה אזור של הרים גבוהים מאוד ותלולים מאוד עם פעילות וולקנית אינטנסיבית. במהלך אלפי השנים ההרים נשחקו והעניקו לאזור את המראה הנוכחי השטוח.

בסיס ההרים נמצא בתחילה עמוק מתחת לקרום כדור הארץ ונשען על מעטפת בעלת צפיפות גבוהה יותר, בדומה לקרחון הצף על פני הים. ככל שההרים נשחקו, הבסיסים שלהם התרוממו ונשחקו גם כן. הסלעים שיוצרים כיום את המגן היו בימים הקדומים שקועים עמוק מתחת לפני השטח של כדור הארץ. הלחצים הגבוהים והטמפרטורות הגבוהות בעומקים אלה סיפקו תנאים אידיאליים ליצירת מינרלים.

הגובה הממוצע של המגן הקנדי הוא 300 עד 600 מטרים. עם זאת, קיימות גם מספר פסגות גבוהות יותר כגון פסגת איברוויל (mont D'Iberville) (1,652 מ') ברכס הרי טורנגאט, פסגת ראול בלנשרד (1,181 מ') ברכס ההרים הלורנטינים, ופסגת מרסי (1,629 מ') ברכס הרי אדירונדאק, המהווה את הקצה הדרומי של המגן הקנדי ואשר נוצר על ידי קימוט כתוצאה מפעילות טקטונית שהתרחשה לפני כמה מיליוני שנים.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף טיפוסי של המגן הקנדי, אונטריו .

המגן הוא אחד האזורים העשירים בעולם בעפרות ובמינרלים ובו מרבצים גדולים של ניקל, זהב, כסף ונחושת.[2] לצורך כריית העופרות הוקמו באזורים הצפוניים של קנדה עיירות כורים שהידועה מביניהן היא סדברי , אונטריו המכונה גם בירת הניקל. סבורים כי אגן סדברי הוא מכתש קדום שנוצר מפגיעת מטאורית.

באזור המגן הקנדי הנמצא בטריטוריות הצפון-מערביות התגלו לאחרונה מרבצים גדולים של קימברליט, סלע געשי אשלגני שנוצר במבנים אנכיים הנקראים "צינורות קימברליט". צינורות אלה הם מקור חשוב של יהלומי מכרה. צינורות הקימברליט דומים מאוד בהרכבם לקראטון אשר מספק את מעטפת הליתוספירית הנחוצה לשם ייצוב היהלום כמינרל. התפרצויות הקימברליט הביאו את היהלומים מעומק של קרוב ל־150 קילומטרים אל פני השטח.

המכרות אקאטי ודיאוויק מפיקות יהלומים באופן פעיל.[3]

המגן הקנדי מכוסה ביערות מחטניים המכונים טייגה או יער בוריאלי המספקים חומרי גלם לתעשיית העץ המאוד מפותחת.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המגן הקנדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]