הכתרת זמרי-לים
 | |
| ציור הקיר במוזיאון הלובר | |
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| סוג | ציור קיר או תמשיח |
| חומרים | טיח, טמפרה, צבעי פרסקו |
| אורך |
250 ס״מ  |
| רוחב | 2.5 מטרים |
| גובה | 1.7 מטרים |
| יצירת הממצא | |
| תאריך יצירה | המאה ה־18 לפנה"ס |
| הוזמן על ידי | זמרי־לים, מלך מָרי |
| תרבות | אמורית |
| פרטי האתר והחפירה | |
| תאריך גילוי | 1935–1936 |
| התגלה בידי | אנדרה פארו (אנ') |
| שם אתר | הארמון המלכותי (אנ') במָרי |
| פרטי הממצא כיום | |
| מיקום נוכחי | מוזיאון הלובר |
| מזהה קטלוגי | AO 19826 |
  | |
הכתרת זמרי־לים הוא ציור קיר צבעוני גדול שהתגלה בארמון המלכותי (אנ') בעיר העתיקה מָרי שעל הפרת. התמשיח, שראשיתו במאה ה־18 לפנה"ס, מתאר את זמרי־לים, מלך מָרי, המקבל טבעת ומטה (אנ'), סמלי השלטון, מהאלה אשתר (/עשתרת).[1]
הציור התגלה באתרו על הקיר המקורי הממוקם מול הפתח הגדול אל הפודיום המוביל לחדר הכס של הארמון. הוא התגלה על ידי הארכאולוג הצרפתי אנדרה פארו (אנ') במהלך חפירות במָרי בשנים 1935–1936. הציור מוצג כעת במוזיאון הלובר.[1]
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור מורכב משלושה לוחות אנכיים המסודרים בסימטריה, כאשר שני החלקים החיצוניים ממסגרים את המרכזי.[2] הלוח האמצעי מחולק אופקית לשני חדרים מלבניים הממוסגרים בשישה קווים מקבילים בצבעים שונים.[3] הסימטריה בציור מקלה על שחזור החלק הפגוע בלוח השמאלי.[2]
החדר העליון בלוח האמצעי הוא מרכז ציור הקיר ומתאר את זירת האינווסטיטורה, ההמלכה. הוא מכיל חמישה אנשים העומדים על רקע ריק. אישתר עטורת הקובע האלוהי שלה, כשכלי נשק בולטים מאחורי כתפיה וחרב מגל בידה השמאלית, מציגה בפני המלך את טבעת ומטה (אנ'), סמלי שלטון. המלך מושיט את ידו השמאלית אל האלה, ואילו ידו הימנית מתוארת כנגד פניו בתנוחת כבוד או תפילה. משני צדי המלך ואישתר עומדת האלה לַמַה, אלת התפילה לשלום המלך (אנ') הזוטרה במסופוטמיה, חובשת קובע עם קרניים. מימין ניצב נינשובור (אנ'), הסוּכַּל (אנ') (המשרת) של אישתר.[3]
החדר התחתון הוא סימטרי. בחדר נראית האלה לַמַה נוסכת מים מכד עגול. צמחים נובטים מהאגרטל, ודגים שוחים בנהר הננסך וזורם מהכד.[4]
שני הלוחות החיצוניים מתארים גן של עצי תמר ועץ מיתולוגי נוסף עם גזע אדום ועלים כחולים. האלה לַמַה עומדת בגן, משני צדי הסצנה המרכזית, ומרימה את ידיה בתפילה. שלוש חיות מיתיות, אריה, כרוב, ושור עם ראש אדם, מתוארות כל אחת על קו מקביל לקרקע. החיות ממוקמות באופן סימטרי מכל צד, ופונות לעבר הסצנה המרכזית בציור. יונים מעופפות מופיעות מעל עצי התמר.[3]
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור ככל הנראה משקף את המבנה האמיתי של הארמון שבו נמצא ציור הקיר. החדר התחתון בלוח האמצעי משקף את חדר הפודיום שבו התגלה גוף פסל של אֵלה הדומה לאלה לַמַה המתוארת בציור הקיר. הפסל החזיק אגרטל שממנו זרמו מים ממש. חדר הפודיום נפתח לחדר הכס, שם מתרחשת החקירה. עצי התמר המתוארים בלוחות הצדדיים מייצגים עצים ממשיים שנשתלו בחצר הארמון.[1][5]
החדר התחתון בלוח האמצעי מסמל את מסמל את הפריון והשגשוג של שלטונו של זמרי־לים, כפי שמבטאים המים, הצמחים הנובטים והדגים.[4] היונים בגינה מסמלות את היבט השלום של אישתר, ומאזנות את האריה המסמל את התוקפנות של אותה אלה.[3]
ניתן להשוות את המקדש בעל הקומות שמשני צדיו חיות קודש לכן פולחני מתענך בעל ארבע קומות (שאמנם מתפרש כמקדש, אך איננו תיאור אדריכלי טהור אלא מבטא את הסביבה הסמלית של המקדש) ובו סצינות מקודשות, ומשני צדדיו חיות קודש (כולל אריות וכרובים).[6]
הסמלים והאיקונוגרפיה בציור הקיר מושווים לעיתים קרובות לדמויות על גבי מצבת עמורפיא.[7]
תיאור המלך מקבל את סמלי המלוכה מהאלים במבנה באמצע גן עם חיות מיתולוגיות, ביניהן כרובים, וכן הדמויות המחזיקות כדים מהם בוקעים נהרות ב”אַרְבָּעָה רָאשִׁים” (בראשית, ב', י'), הושוו לסיפור גן עדן, ובעיקר לתיאור מלך צור בו בקינת יחזקאל על צור.[8]
האנשים המטפסים על עץ התמר בגינת המבנה, כנראה מקדש האלה, מקושרים לקדושת עץ התמר במזרח הקדום, ובפרט לפעולה הקדושה של הטיפוס על העץ והאחיזה באשכולות התמר, המשולים לעיתים שדי אישה.[9]
שחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרסקו השתמר בצורה גרועה בשל תנאי האזור והרס הארמון בשריפה כאשר חמורבי בזז את העיר ב־1760 לערך לפנה"ס. הציור עבר מספר שחזורים וצביעה מחדש, רובם נוקו לאחרונה על ידי הלובר. הניקוי חשף כמה פרטים שלא נראו עד כה, כולל הדגים במים שננסכו. הניקוי גם החזיר קצת ברק לצבעי הציור.[1]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
החדר המרכזי המתאר את האינווסטיטורה -
האריה המכונף מסמל את התקיפות של אישתר -
האלה לַמַה נוסכת מים מכד עגול -
הלוח השמאלי והאמצעי -
הלוח הימני והאמצעי
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- André Parrot, Les fouilles de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 54–84 doi: 10.3406/syria.1937.4032 – דו"ח החפירה בה התגלה ציור הקיר
- André Parrot, Peintures du Palais de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 325–354 doi: 10.3406/syria.1937.4006
- Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. ISBN 9780292713345.
- Kuhrt, Amélie (1997). Ancient Near East C. 3000–330 BC. London: Routledge. ISBN 978-0-415-16763-5.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Peinture de "l'Investiture" (ציור ה"הכתרה") – AO 19826, באתר מוזיאון הלובר
- ^ 1 2 Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. p. 55. ISBN 9780292713345.
- ^ 1 2 3 4 Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. p. 58. ISBN 9780292713345.
- ^ 1 2 Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. p. 59. ISBN 9780292713345.
- ^ André Parrot, Les fouilles de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 79–78 doi: 10.3406/syria.1937.4032
- ^ Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Academic Press Fribourg. p. 276. ISBN 978-3-7965-3879-7. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [1])
- ^ Kuhrt, Amélie (1997). Ancient Near East C. 3000–330 BC. London: Routledge. p. 102. ISBN 978-0-415-16763-5.
- ^ אליה שמואל הרטום, יחזקאל – צלומים ומפות מקוריים בצבעים, יבנה, 1989, תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 31
- ^ Othmar Keel, תרגום: Frederick J. Gaiser, The Song of Songs: A Continental Commentary, Fortress Press, 1994, עמ' 242; השוו מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוקים ז'–ט'