היריבות בין ליברפול לבין מנצ'סטר יונייטד
היריבות בין ליברפול לבין מנצ'סטר יונייטד (ידועה גם בשם הדרבי של צפון-מערב אנגליה, באנגלית: North-West Derby) היא אחת מהיריבויות הגדולות ביותר בכדורגל העולמי, יחד עם יריבויות כמו הקלאסיקו, הסופר קלאסיקו והאולד פירם.[1] על אף שלשתי הקבוצות ישנם גם מפגשי דרבי עירוניים בדמותם של דרבי המרזיסייד והדרבי של מנצ'סטר, היריבות בין שני המועדונים הללו חשובה יותר לאוהדיהם ושחקניהם.[2][3]
שתי קבוצות אלו הן המצליחות ביותר באנגליה, גם בזירה המקומית וגם בזירה האירופית. הן חולקות ביניהן 126 תארים מקומיים ויבשתיים: 39 אליפויות אנגליה, 9 אליפויות אירופה, 4 זכיות במפעל השני בחשיבותו באירופה, 5 זכיות בסופרקאפ האירופי ועוד תארים רבים.[4]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
היריבות בין הקבוצות היא על רקע קרבה בין שתי הערים הגדולות של צפון-מערב אנגליה, שהתחרו ביניהן במשך שנים על שליטה כלכלית ותעשייתית באזור. העיר מנצ'סטר הייתה מאוכלסת יותר במאה ה-18, והיוותה את העיר המרכזית במחוז. לקראת סוף המאה העיר ליברפול נהייתה מרכזית יותר, עקב הנמל העירוני שהתפתח בעיר. במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ליברפול עברה את מנצ'סטר בכמות האוכלוסייה.
כשהוקמה תעלת מנצ'סטר (אנ'), שחיברה בין מנצ'סטר לים האירי, היריבות בין עובדי הנמל מליברפול לבין מקביליהם החדשים במנצ'סטר התעצמה, והרקע של נישול ליברפול ממעמדה הבלעדי כעיר הנמל והמסחר של האזור גרם להתעצמות השנאה בין שתי הערים. אירועים אלו קרו כשלושה חודשים לפני המפגש הראשון בין קבוצות הכדורגל שהפכו לקבוצות הבכירות של שתי ערים אלו.
לאחר מלחמת העולם השנייה השינויים בדפוסי המסחר הטרנס אטלנטי, ההסתמכות הגוברת על פחם מקומי (במקום על כזה מיובא) והצמיחה בסחר עם אסיה, כמו גם שינויים בקשרי המסחר עקב המלחמה, העבירו באמצע המאה ה-20 את מרכז הכובד של המסחר הימי לערי נמל דרומיות יותר. דבר זה גרם לצניחה במסחר בליברפול, בניגוד למנצ'סטר, שהושפעה בצורה פחותה מההתפתחויות. בהמשך המאה המשיכה מגמת התחרות, והושפעה גם מאירועים מכוננים בתרבות ובפוליטיקה בממלכה המאוחדת של אותה תקופה, כמו הצלחתם של הביטלס ומגמות פוליטיות שונות.
גם במאה ה-21 המשיכו הערים להתחרות על הבכורה - בעוד מנצ'סטר אירחה את משחקי חבר העמים הבריטי בשנת 2002, ליברפול נבחרה להיות בירת התרבות של אירופה לשנת 2008. בהמשך המאה יוזמות עסקיות הובילו לשיתוף פעולה מסחרי בין הערים לאורך תעלת מנצ'סטר.
יריבוּת ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנצ'סטר יונייטד הייתה הראשונה להיווסד, כניוטון הית', בשנת 1878. ליברפול הוקמה בשנת 1893 בליגה השנייה של הפוטבול ליג, וניצחה את כל משחקיה בעונתה הראשונה, כשהיא מסיימת במקום הראשון בליגה. כדי לעלות לליגה הראשונה של הפוטבול ליג, היה עליה לשחק במשחק מבחן נגד ניוטון הית', שאותו ניצחה בתוצאה 0–2 ועלתה לליגה הראשונה על חשבונה של הקבוצה ממנצ'סטר.
ליברפול הספיקה לזכות בשני תוארי אליפות עד שב-1906 עלתה ניוטון הית', שבינתיים שינתה את שמה למנצ'סטר יונייטד, בחזרה לליגה הראשונה. יונייטד זכתה עד מלחמת העולם הראשונה בשתי אליפויות ובגביע. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ליברפול נשארה בליגה הראשונה ואף זכתה בשתי אליפויות, בעוד מנצ'סטר יונייטד ירדה ועלתה שלוש פעמים מהליגה השנייה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, תינוקות באזבי של מנצ'סטר יונייטד הפכה לקבוצה המובילה בין השתיים, כשהיא זוכה בגביע ובשלוש אליפויות תחת שרביטו של מאט באזבי, ששימש בעבר כקפטן ליברפול. המרזיסיידס, לעומת זאת, ירדו לליגה השנייה, ועלו ממנה רק בשנת 1962 תחת המנג'ר ביל שאנקלי. בשנות השישים של המאה ה-20 היריבות הייתה ישירה, כאשר שני המועדונים חולקים ביניהם את תואר האליפות במשך ארבע שנים רצופות, בין 1964 ל-1967.
תואר האליפות שבו זכתה מנצ'סטר יונייטד ב-1967 היה האחרון שלה למשך 26 שנים. ליברפול זכתה בתקופה זו ב-11 אליפויות, 19 גביעי FA וגביעי ליגה ו-7 תארים אירופיים. המפגשים בעלי המשמעות בין הקבוצות בשנים אלו היו במפעלי הגביע, ומנצ'סטר יונייטד התעלתה על ליברפול בחלק מהם, כולל ניצחון בגמר הגביע ב-1977 על ליברפול. היריבות העכשווית בין המועדונים התעצמה סביב תקופה זו - סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20.
מאז 1990 ועד 2020 (לא כולל) לא זכתה ליברפול באליפות, משך זמן ארוך יותר מ"תקופת הבצורת" של מנצ'סטר יונייטד - 26 השנים שבין 1967 לבין 1993. בתקופה זו זכו השדים האדומים ב-13 אליפויות, 22 גביעים ו-7 תארים אירופיים, לעומת יבול דל יחסית של תארים אצל המרזיסיידס בתקופה זו - 7 גביעים ו-4 תארים אירופיים בלבד. במניין התארים הנוכחי כל קבוצה מציגה את עצמה כמועדון האנגלי המוצלח ביותר - ליברפול עם 41 זכיות באליפויות, גביעים וגביעים אירופיים בלבד, ומנצ'סטר יונייטד עם 65 זכיות בתארים האמורים וגם בתחרויות "קטנות" יותר, כתחרויות סופר קאפ למיניהן (מגן הקהילה, הסופר קאפ האירופי ועוד), אליפות העולם בכדורגל לקבוצות והגביע הביניבשתי.[5]
היותן של שתי הקבוצות המעוטרות ביותר בכדורגל האנגלי עם 133 תארים יחד בסך הכל (ליברפול - 67, מנצ'סטר יונייטד - 66) מעצימה את התחרות בין המועדונים. העיר לונדון, לה מספר רב של קבוצות שזכו בתארים (ארסנל, צ'לסי, טוטנהאם הוטספר, קווינס פארק ריינג'רס, וסטהאם יונייטד, צ'רלטון אתלטיק ופולהאם) זכתה ב-104 תארים מ-7 מועדונים שונים (בהשוואה, כאמור, ל-125 כאלו בארונותיהם של שני מועדונים בלבד). פער זה ממחיש את התבדלות יריבות זו מיריבויות עם קבוצות מקומיות אחרות.
יריבוּת אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעברי שחקנים בין הקבוצות לא קרו מאז 1964, אז הועבר פיל צ'יסנול ממנצ'סטר לליברפול. מעברים כאלו הם בגדר טאבו, וגם בין השחקנים ישנה יריבות אישית - סטיבן ג'רארד, למשל, אמר כי הוא ”לעולם לא יחליף חולצה לאחר משחק עם שחקן ממנצ'סטר יונייטד”. שוער ליברפול בעבר, דייוויד ג'יימס, אמר כי ”במסעות של נבחרת אנגליה אף פעם לא היית רואה שחקני ליברפול ויונייטד יושבים יחד, היה מין מתח ביניהם”. גארי נוויל, קפטן יונייטד בעבר, אמר כך: ”אני לא יכול לסבול את ליברפול, אני לא יכול לסבול את אנשיה, אני לא יכול לסבול שום דבר שקשור אליהם”.
בעונת 2007 הודיע גבריאל היינצה, ששיחק אז ביונייטד, על רצונו לעבור לליברפול, אך בקשתו נדחתה ולבסוף הפכה פומבית. המעבר לא התאפשר על ידי הנהלת יונייטד, במיוחד על ידי המאמן אלכס פרגוסון,[6] והיינצה עבר בסופו של דבר לריאל מדריד.
להלן רשימה של כל ההעברות בין הקבוצות:
| תאריך[7] | שם | עזב | הצטרף | סכום העברה[8] |
|---|---|---|---|---|
| אוגוסט 1912 | טום צ'ורלטון | ליברפול | מנצ'סטר יונייטד | |
| נובמבר 1913 | ג'קי שלדון | מנצ'סטר יונייטד | ליברפול | |
| ספטמבר 1920 | טום מילר | ליברפול | מנצ'סטר יונייטד | £2,000 |
| מאי 1921 | פרד הופקין | מנצ'סטר יונייטד | ליברפול | |
| פברואר 1929 | טומי רייד | ליברפול | מנצ'סטר יונייטד | |
| ינואר 1938 | טד סוואג' | ליברפול | מנצ'סטר יונייטד | |
| נובמבר 1938 | אלנבי צ'ילטון | ליברפול | מנצ'סטר יונייטד | |
| פברואר 1954 | תומאס מק'נולטי | מנצ'סטר יונייטד | ליברפול | £7,000 |
| אפריל 1964 | פיל צ'יסנול | מנצ'סטר יונייטד | ליברפול | £25,000 |
מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמני הקבוצות הבולטים לאורך השנים, כמו ביל שאנקלי, בוב פייזלי וקני דלגליש ממערב וארנסט מנגנול, מאט באזבי ואלכס פרגוסון ממזרח, היו ידועים בנאמנותם לקבוצתם במובן של יריבות עם הקבוצה היריבה. האתוס של "ליברפול נגד מנצ'סטר יונייטד" ליווה את המאמנים גם מעבר למטרותיהם הרגילות. פרגוסון, בציטוט שהתפרסם כמייצג את היריבות בתקופתו במנצ'סטר,[9] אמר כך:
.My greatest challenge was knocking Liverpool right off their fucking perch, and you can print that
האתגר הכי גדול שלי היה להפיל את ליברפול מהעמדה[10] המזדיינת שלהם, ואתם יכולים להדפיס את זה.
שאנקלי, שהרבה להתעלם מיונייטד, אמר כך:
!He couldn't play anyway. I only wanted him for the reserve team
הוא ממילא לא היה יכול לשחק. רציתי אותו רק לקבוצת המילואים!
מנטליות האימון הייתה שונה גם היא. לאורך שנותיהם של המאמנים המשמעותיים של מנצ'סטר יונייטד, לא היה מאמן בסדר גודל היסטורי דומה על הקווים בליברפול, וכן להפך, למעט תקופתם החופפת של באזבי ושאנקלי בשנות ה-60 של המאה ה-20. שרשרת המאמנים של ליברפול מאז שאנקלי ועד רוני מוראן הייתה מיודדת בשנותיו של שאנקלי, ופעלה על פי פילוסופיה משותפת. דרכי קבלת ההחלטות של חבורה זו בראשית דרכה כללו ישיבה בחדר שנקרא "Anfield Boot Room" (מחסן הנעליים של אנפילד), שבו הייתה חבורה זו מתייעצת על טקטיקות ודרכי פעולה לקראת משחקים.[13]
הצלחה מתמשכת של כל אחת מהקבוצות התרחשה בדרך כלל, כאמור, כאשר בצד השני לא היה מנג'ר משמעותי. פרגוסון זכה בתארים רבים במהלך תקופת היובש של ליברפול, ופייזלי, ג'ו פייגן ודלגליש עשו זאת במהלך התקופה המקבילה במנצ'סטר.
משחקים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים משחקים בולטים בין הקבוצות סייעו לבניית היריבוּת. להלן כמה מהבולטים ביותר:[14]
גמר גביע ה-FA 1977[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק זה היה המשחק הראשון בו הקבוצות התמודדו על תואר במשחק בודד, גמר גביע. הוא התרחש ב-21 במאי 1977, באצטדיון ומבלי הישן, כמו כל גמרי גביע ה-FA לפניו מאז גמר הסוס הלבן בשנת 1923 וגם אלו שאחריו, עד שנת 2003, בה נהרס המגרש לטובת הקמת אצטדיון ומבלי החדש. ליברפול הגיעה למשחק זה כאלופת אנגליה, וכשגמר גביע אירופה לפניה, עם אפשרות לזכות בטרבל. המשחק נגמר בתוצאה 1–2 לטובת מנצ'סטר יונייטד, כשכל שלושת השערים מובקעים בתוך חמש דקות. שער הניצחון הובקע על ידי ג'ימי גרינהוף.
גמר גביע הליגה 1983[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפגש השני שממנו לא הייתה דרך חזרה היה גמר גביע הליגה האנגלית ב-1983, שהתקיים באצטדיון ומבלי הישן למול 99,304 צופים. המשחק הסתיים בניצחונה של ליברפול בתוצאה 1–2 אחרי יתרון מוקדם שנכבש ברגלי נורמן וייטסייד ממנצ'סטר. עבור ליברפול הבקיעו אלן קנדי ורוני וילן. הייתה זו הזכייה השלישית מתוך רצף של ארבע זכיות רצופות של ליברפול במפעל זה, והמשחק שחתם את תקופתו של בוב פייזלי כמאמן הקבוצה, לאחר 9 שנים בתפקיד.
גמר גביע ה-FA 1996[עריכת קוד מקור | עריכה]
ימים אחדים לפני המשחק חגגה מנצ'סטר יונייטד אליפות, והיה זה הגמר השלישי ברציפות בו שיחקה הקבוצה, שזכתה בגביע שנתיים קודם לכן נגד צ'לסי, והפסידה לאברטון בעונה הקודמת. ליברפול זכתה בגביע הליגה בעונה הקודמת, אך לא זכתה באליפות או בגביע מאז 1992. המשחק עצמו היה אגרסיבי והגנתי, כשמרכז השדה נשלט על ידי רוי קין מיונייטד. אריק קאנטונה, קפטן יונייטד, הבקיע את השער היחיד במשחק. היה זה המשחק האחרון במדי ליברפול של אחד מכובשי השערים הגדולים ביותר שלה בכל הזמנים, איאן ראש. לאחר המשחק, בעת חלוקת המדליות, ירק אוהד ליברפול על קאנטונה, ואוהד אחר ניסה לתת אגרוף למאמן יונייטד, אלכס פרגוסון.[15] המשחק מכונה גם "גמר החליפות הבהירות", עקב צבע החליפות אותן לבשו שחקני ליברפול לפני המשחק. באותן שנים הייתה קבוצה של שחקני ליברפול שכונתה ה"ספייס בויז" (אנגלית: Spice boys), שהתאפיינה בסגנון אופנתי ייחודי, שכלל גם את החליפות שלבשו לפני משחק זה. אלכס פרגוסון, מאמן מנצ'סטר, כינה את התלבושת יוצאת הדופן מבית אמפוריו ארמני "שחצנית", "משדרת ביטחון עצמי עודף" ו"מגוחכת", וטען באוזני עוזרו לפני המשחק כי קבוצתם תנצח בשל כך.[16][17]
משחקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן רשימה של משחקים בולטים נוספים בין הקבוצות לאורך השנים:
- אפריל 1894: המשחק הראשון בין הקבוצות. במסגרת משחקי ההעפלה לליגה הבכירה, כשליברפול הייתה צריכה לנצח כדי לעלות ליגה וניוטון הית' כדי לא לרדת. ליברפול ניצחה את ניוטון הית' בתוצאה 0–2.
- משחק מגן הקהילה של שנת 1977 נגמר בתוצאה 0-0, ושתי הקבוצות חלקו את התואר. דבר דומה קרה בשנת 1990, כשמשחק מגן הקהילה בין הקבוצות הסתיים בתוצאה 1-1.
- חצי גמר הגביע האנגלי בשנת 1979 הוכרע לטובת מנצ'סטר יונייטד בתוצאה 0–1 במשחק גומלין משער של ג'ימי גרינהוף, אחרי משחק ראשון שהסתיים בתוצאה 2-2.
- יונייטד זכתה במגן הקהילה לשנת 1983 אחרי ניצחון 0–2 על ליברפול.
- משחק מגן הקהילה של 2001 וגמר גביע הליגה של 2003 שוחקו שניהם באצטדיון המילניום בקארדיף בין הקבוצות. ליברפול ניצחה בתוצאות 1–2 ו-0–2 בהתאמה, וזכתה בשני התארים.
- שמינית גמר הליגה האירופית 2015/16 הפגישה בין שתי הקבוצות. ליברפול עלתה לשלב הבא אחרי ניצחון 0–2 במשחק הראשון ותוצאת תיקו 1-1 במשחק הגומלין, והפסידה לסביליה בגמר המפעל באותה עונה. משחקים אלו היו ונותרו המפגשים היחידים של הקבוצות במסגרת יבשתית.
- במהלך עונת 2021/2022 ניצחה ליברפול את יונייטד בתוצאה 0–5 באולד טראפורד כאשר 4 מתוך 5 השערים נכבשו כבר במחצית הראשונה. מוחמד סלאח, שכבש שלושער בהתמודדות, היה לראשון שכובש שלושער כשחקן יריב באצטדיונה של מנצ'סטר יונייטד במסגרת הפרמייר ליג.
- ב-5 במרץ 2023 גברה ליברפול באנפילד 0–7 על מנצ'סטר יונייטד במסגרת הפרמייר ליג.
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-24 באוקטובר 2021:[18]
תוצאות במפגשים ישירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מאזן המשחקים |
|---|
|
| מפעל | ניצחונות למנצ'סטר יונייטד | תיקו | ניצחונות לליברפול |
|---|---|---|---|
| הליגה האנגלית | 68 | 50 | 60 |
| הגביע האנגלי | 10 | 4 | 4 |
| גביע הליגה | 2 | 0 | 3 |
| הליגה האירופית | 0 | 1 | 1 |
| אחר | 1 | 3 | 2 |
| סה"כ | 81 | 58 | 70 |
הניצחונות הגדולים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מסגרת | מנצחת | תוצאה | מפסידה | תאריך | אצטדיון |
|---|---|---|---|---|---|
| הפרמייר ליג | ליברפול | 0-7 | מנצ׳סטר יונייטד | 5 במרץ 2023 | אנפילד |
| הליגה השנייה של הפוטבול ליג |
ליברפול | 1-7 | ניוטון הית' | 12 באוקטובר 1895 | אנפילד |
| הפוטבול ליג | מנצ'סטר יונייטד | 1-6 | ליברפול | 5 במאי 1928 | אולד טראפורד |
| הפוטבול ליג | ליברפול | 0-5 | מנצ'סטר יונייטד | 19 בספטמבר 1925 | אנפילד |
| הפוטבול ליג | מנצ'סטר יונייטד | 0-5 | ליברפול | 11 בספטמבר 1946 | מיין רואד |
| הפרמייר ליג | ליברפול | 0-5 | מנצ'סטר יונייטד | 24 באוקטובר 2021 | אולד טראפורד |
התוצאות הגבוהות ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מסגרת | מנצחת | תוצאה | מפסידה | תאריך | אצטדיון |
|---|---|---|---|---|---|
| הליגה השנייה של הפוטבול ליג |
ליברפול | 4-7 | מנצ'סטר יונייטד | 25 במרץ 1908 | אנפילד |
| הפוטבול ליג | ליברפול | 1-7 | ניוטון הית' | 12 באוקטובר 1895 | אנפילד |
| הפוטבול ליג | ליברפול | 4-4 | מנצ'סטר יונייטד | 22 באוגוסט 1953 | אנפילד |
| הפוטבול ליג | ניוטון הית' | 2-5 | ליברפול | 2 בנובמבר 1895 | אולד טראפורד |
| הפוטבול ליג | ליברפול | 2-5 | מנצ'סטר יונייטד | 21 בנובמבר 1935 | אולד טראפורד |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יוכין, הדאבל של אלכס פרגוסון על קני דלגליש, באתר וואלה!, 10 בספטמבר 2015
- ניצן פלד, אדום לוהט: מסע לעבר שורשי השנאה בין מנצ'סטר לליברפול, באתר ערוץ הספורט, 22 בספטמבר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
Rob Bagchi, The 20 biggest rivalries in world football ranked, The Telegraph, 17 January 2016
- ^ Aldred, Tanya (22 בינואר 2004). "Rivals uncovered". The Guardian. נבדק ב-7 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Interview: Ryan Giggs". BBC. 22 במרץ 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Most Successful Clubs In English Football History (Only Major Trophies), באתר TotalSportek, 4 באפריל 2016
- ^ ראו Liverpool v Man United: which club's golden age is the best?, באתר TalkSPORT, 31 באוגוסט 2013
- ^ Mark Ogden, Liverpool's Gabriel Heinze bid rejected, The Telegraph, 20 July 2007
- ^ Mitten, Andy (2007). The Man Utd Miscellany. London: Vision Sports Publishing. p. 30. ISBN 978-1-905326-27-3.
- ^ Hinson, Paul (ביוני 2004). "United All-Time Transfer List". red11.org. נבדק ב-5 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ראו למשל בכותרת ספרו של מארק נלווין, Off The Perch: United's Rise and Liverpool's Fall in the Ferguson Era, או סיימון יוז How Liverpool managed to knock themselves off their perch to make way for Manchester United’s domination, באתר הגרדיאן, 14 בדצמבר 2018
- ^ מתורגם גם כ"מרפסת".
- ^ דניאל טיילור, The greatest challenge of Sir Alex Ferguson's career is almost over, באתר הגרדיאן, 9 בינואר 2011
- ^ LFC Quotes, באתר anfield-online.co.uk
- ^ סנג'יב שטי, The legacy of the boot room, באתר ה-BBC, 21 בדצמבר 2001
- ^ Rice, Simon (4 במרץ 2011). "Classic Liverpool v Manchester United encounters". The Independent. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Wembley to act over spitting". The Independent. London: Independent News and Media. 13 במאי 1996. נבדק ב-17 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ קרת'יק ארווינת', Manchester United: Sir Alex Ferguson pans Liverpool's 'arrogant' 1996 FA Cup final white suits, באתר Internationl Business Times, 6 באוקטובר 2015
- ^ רונן דורפן, במקום סנט אטיין. ידידותי קצרת הימים אבל המשמעותית מאוד עם שחקן ליברפול!, באתר דהבאזר, 22 בפברואר 2017
- ^ [ טבלה של המפגשים בין הקבוצות] באתר אוהדים של מנצ'סטר יונייטד
