היצירה (עיתון צרפתי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היצירה
L'Œuvre
כותרת ה-L'Œuvre ב-24 בספטמבר 1915 עם הסיסמא: 'האימבצילים לא קוראים L'Œuvre' (Les imbéciles ne lisent pas L'Œuvre)
כותרת ה-L'Œuvre ב-24 בספטמבר 1915 עם הסיסמא: 'האימבצילים לא קוראים L'Œuvre' (Les imbéciles ne lisent pas L'Œuvre)
כותרת ה-L'Œuvre ב-24 בספטמבר 1915 עם הסיסמא: 'האימבצילים לא קוראים L'Œuvre' (Les imbéciles ne lisent pas L'Œuvre)
תדירות

ירחון (עד 1910)

שבועון (1910 - 1915)

יומון (1915 - 1946)
מייסד Gustave Téry עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1904מאי 1946 (כ־42 שנים)
שפה צרפתית
מדינה צרפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היצירהצרפתית: L'Œuvre) היה כתב עת צרפתי בעל אג'נדה שמאלית, במקור, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-20 . L'Œuvre נוסד כירחון ב-13 במאי 1904 על ידי גוסטב טרי (Gustave Téry), עורכו לשעבר של העיתון היומי Le Matin (אנ') יחד עם העיתונאי האנטישמי אורבן גוהייר (Urbain Gohier) (אנ'), מהמוציאים לאור של הפרוטוקולים של זקני ציון. ב-1910 הוא הפך לכתב עת שבועי, וב-1915 לעיתון יומי. טרי וגוהייר, פרסמו תכנים אנטישמיים ארסיים, כמו הקובץ "יהודים בתיאטרון" שהתפרסם ב-4 בינואר 1911. תפוצתו של העיתון גדלה עם השנים, בשנת 1915 הוא הופץ בכ-55,000 עותקים, ובשנת 1936 בכ-210,000 עותקים ובשנת 1939 הגיע לשיא תפוצתו עם כ-275,000 עותקים.[1]

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במאי 1939 פרסם מרסל דיאט, חבר במערכת היומון ומי שהיה שר האויריה לשעבר, את המאמר שהפך לסיסמה פייסנית - אנטי מלחמתית "מדוע למות עבור דנציג?", ובו טען שאין להלחם לצד פולין ונגד גרמניה הנאצית אם תחליט האחרונה לכבוש את דנציג. לעומת זאת, העיתון פרסם בקביעות גם מאמרים בגנות גרמניה הנאצית מאת הכותב ז'נב טאבוי (Geneviève Tabouis) ועוד. בין מלחמות העולם, L'Œuvre היה העיתון בין היחידים בעיתוני השמאל הפוליטי בצרפת שלא היה עיתון תלוי מפלגתי.

תחת הכיבוש הנאצי בצרפת, ניהל את העיתון מרסל דיאט, והיומון היה לתומך נלהב באידאולוגיה הנאצית ובמשטר וישי. בינואר 1943 תפוצת העיתון הגיעה ל-131,000 עותקים.[2]

בעקבות תמיכת כתב העת בנאצים, ב-11 במאי 1946 סגרה הממשלה את העיתון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היצירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ François Dubasque, "Les derniers combats d’un homme politique dépassé ?", dans Jean Hennessy (1874-1944) : Argent et réseaux au service d'une nouvelle république, Rennes, Presses universitaires de Rennes, 2008 (lire en ligne), chap.11.
  2. ^ D’après les Archives de la Préfecture de police, citées par Pascal Ory, Les Collaborateurs 1940-1945, Seuil, coll. Points Histoire, 1976, p. 283.
ערך זה הוא קצרמר בנושא עיתונים ובנושא צרפת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.