היסטוריה קצרה של האנושות

היסטוריה קצרה של האנושות
Humans: A brief history of how we f**ked it all up
מידע כללי
מאת	טום פיליפס
שפת המקור	אנגלית
סוגה	היסטוריה-פסיכולוגיה
הוצאה
הוצאה בשפת המקור	Wildfire
תאריך הוצאה	2018
עורך	נעה סמלסון
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת משכל
תאריך	2019
תרגום	נעה בן פורת
סדרה
מספר ספרים	215
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 9789655648386
הספרייה הלאומית	005054536

היסטוריה קצרה של האנושות: או איך הצלחנו לדפוק את כל העסק (בשפת המקור: Humans: A brief history of how we f**ked it all up) הוא ספר מאת טום פיליפס המתאר באופן הומוריסטי למחצה כיצד "האנשים הבולטים בהיסטוריה של האנושות עשו שגיאות פטליות, שבמקרה הטוב גרמו לאובדנם האישי, ובמקרה הגרוע עלו במחיר חיי מיליונים".

פיליפס מתאר מספר הטיות קוגגינטביות אופיינויות כדי להסביר כיצד אנו שוגים פעמים רבות בהבנת המציאות, וכיצד שגיאות אלה עלולות לגרום למלחמות, אסונות סביבתיים, מקרי רעב המוניים ועוד.

הספר יצא לאור באנגלית בשנת 2018 בהוצאת Wildfire. התרגום לעברית מאת נעה בן פורת יצא לאור בשנת 2019 בהוצאת משכל.

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מורכב מעשרה פרקים:

"למה המוח שלכם כזה מטומטם"
"סביבה נחמדה יש לכם כאן"
"החיים תמיד ימצאו דרך"
"שלום אדוני המלך"
"שלטון העם"
"מלחמה, בשביל מה זה טוב?"
"מסיבת קולוניאליזם עליזה ומהנה במיוחד"
"המדריך לדיפלומטיה לגלמים או לנשיא הנוכחי"
"הלהט הדפוק של הטכנולוגיה"
"היסטוריה קצרה של אי־ראיית הנולד"

אחרית דבר - "לדפוק את העתיד"

לפי המחבר, הטעויות הנוראיות שאירעו בהיסטוריה מספקות סוג של נחמה:

סביר להניח שמתישהו בזמן האחרון - בלי קשר לדעותיכם האישיות או לעמדות הפוליטיות שלכם - הבטתם סביבכם על מצב העולם וחשבתם לעצמכם: אוי, שיט, מה עשינו? הספר הזה בא לספק לכם גרעין קטנטן וחלול של נחמה: אל תדאגו, תמיד היינו ככה. והיי, אנחנו עוד כאן!

לצד האירוניה וההומור, הספר מספק הסברים פסיכולוגיים לטעויות נפוצות של המין האנושי. על האירועים הבולטים בספר נמנים "המסע נגד ארבעת המזיקים" – מלחמת החורמה שהכריז מאו דזה-דונג נגד יתושים וחיות נוספות, המלך סינגוד שאויבו הרג אותו כמה שעות לאחר שסינגוד ערף את ראשו, אגן האבק, צבא שתקף את עצמו ובחירת כוכב תוכנית ריאליטי לנשיא.

למה המוח שלכם כזה מטומטם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הראשון מתאר הספר תכונות של החשיבה האנושית שגורמות לשגיאות נפוצות. פיליפס מציין כי המוח האנושי הוא תוצר של אבולוציה וכי זו עוסקת בעיקר בהשרדות בטווח הקצר ולא ביצירת מוח מתוכנן היטב. משום כך יש בו "קיצורי דרך" ואלתורים שיכולים לעזור במקרים מסויימים ובמקרים אחרים ליצור בעיות. בעיה אחת היא שהמוח האנושי מחפש דפוסים, ועלול למצוא דפוסים שגויים - לדוגמה הוא מציין כיצד דפוס מדומיין בזמן הפצצת לונדון גרם לתושבים לחשוד כי שכונות מסויימות הן בטוחות יותר לעומת אחרות. לפי הספר דבר זה גורם לאנשים לאמץ הסברים שגויים בתחומים שונים החל באמונות תפלות ועד אימוץ תאוריות מדעיות מוטעות, פייק ניוז או תעמולה. הנזק הגדול ביותר לפי פיליפס מתקיים כאשר מישהו מצליח לשכנע ב"תאוריית המחמד" שלו מספר גדול של אנשים כמו במקרים של דת ואידואלוגיות.

פיליפס מתבסס על מחקריו של דניאל כהנמן, לחשוב מהר, לחשוב לאט ומתאר שתי הטיות קווגטינביות נפוצות: הטיית העיגון - שגורמת לכך שמידע לא רלוונטי שמושמע סמוך לבחירה גורם להשפעה עליה והטיית האישוש הגורמת למתן משקל יתר למידע המאשש אמונות קודמות. הוא מציין כיצד הטיית אישוש גורמת לאנשים רבים לפחד מתאונות מטוסים או מעשי טרור, בעוד שסיבות מוות קטלניות יותר אבל משעממות יותר זוכות להתעלמות.

בעיות הנובעות מהטיות אלה מוחרפות על ידי שתי הטיות קווגטינביות נוספות - הטיה תומכת בחירה וחשיבה קבוצתית. הטיה תומכת בחירה פרושה שבני אדם נוטים להצדיק בדיעבד בחירות שהם ביצעו. לפי פיליפס יש ראיות לכך שבנסיבות מסויימות אם אומרים לאנשים שהם טעו הדבר גורם להם לתמוך אפילו ביתר שאת בטענה המקורית שלהם. חשיבה קבוצתית גורמת לנו לאמץ רעיונות שהפכו דומיננטיים ללא הבעת ביקורת כלפיהם ותוך חשדנות כלפי רעיונות המבקרים אותם.

בעיה מרכזית נוספת נגרמת בגלל עודף בטחוון עצמי, או היבריס. פיליפס מציין את אפקט דאנינג-קרוגר הגורם לכך שאנשים מבריקים נוטים להמעיט בערך עצמם, ומצד שני תכופות מי שכן מגיעים לעמדות כוח הם אנשים בעלי עודף בטחון עצמי אבל לאו דווקא יכולת חשיבה מדהימה.

בעיות נוספות נובעות מהקושי הקיים בהערכת סיכונים, חיזוי ותכנון מראש. דבר זה מוחרף על ידי תאוות בצע, או רצון ברווח אישי. הסיכוי להתעשרות מהירה הוא גורם נפוץ לכך שאנשים שוכחים מההגיון. בעיה דומה נוספת היא הטרגדיה של נחלת הכלל - דבר שעוזר לכל אחד מחברי הקבוצה אבל הרסני לקבוצה כולה - שמשולבת לפעמים בהשפעה חיצונית - פעולה שמשרתת מישהו אחד או קבוצה עלולה לגרור תוצאות חמורות להרבה אנשים אחרים. בעיות נוספות נוגעות לקיום של דעות קדומות, גזענות או אימוץ אופנות. לדוגמא פיליפס מציין את בועת הים הדרומי משנת 1720 שבה אנשים השקיעו במיזמים מפוקפקים (הידוע בהם היא חברה שתוארה כ"חברה לביצוע משימות שיש להם יתרונות גדולים אבל איש לא יודע מה הם"), כדוגמה לבועה פיננסית הנובעת בחלקה מכך שאנשים נופלים לאופנה או חשיבה קבוצתית ובחלקה מכך שיש אנשים שלאו דווקא משוכנעים בקיומה של הדמנות עסקית אמיתית - די שהם חושבים שאנשים אחרים חושבים כך, ומנסים להצטרף כדי לנצל את המצב.

סביבה נחמדה יש לכם כאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השני בספר מתאר מקרים של אסונות סביבתיים כמו אגן האבק בארצות הברית בשנות ה-30, הייבוש של ימת אראל, נהרות מזוהמים ובוערים בארצות הברית עד שנות ה-30 בארצות הברית, והאסון של התמוטטות הציבליזציה ששכנה באי הפסחא.

החיים תמיד ימצאו דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השלישי בספר מתאר אסונות סביבתיים שנגרמו עקב הנסיון של בני האדם לשלוט במינים אחרים ולכך שלדברים אלה עלולות להיות השפעות אקולוגיות לא צפויות. הפרק מתאר את הבאת הארנבונים לאוסטרליה - דבר שהחל במספר קטן של ארנבים שהובאו למטרות ציד, ותרם לבעיה עצומה של הרס צמחיה והכחדת מינים בכל היבשת.

בעיה בלתי צפויה נוספת היתה בהכלאת מינים שונים של דבורים , דבר שיצר את הדבורים הקטלניות. בעיה נוספת נגרמה על ידי התעקשות של פקידים בריטים להכניס את דג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה במטרה להשיג יבול דיג משובח יותר - דבר שגרם להכחדת מינים רבים של בעלי חיים באגם.

הספר מתאר שני מקרים של אסונות שנגרמו עקב יחס מוטעה כלפי ציפורים. האחד הוא ההוראה להלחם בציפורי הדרורים בסין, דבר שתרם לבעיית ארבה ותרם לרעב המוני במדינה. בעיה אחרת היתה של חובב ספרות של שייקספיר שבשל דבר זה הכניס ציפורי זרזיר לארצות הברית, אך אלו התרבו מאד ויצרו להקות ענק שיצרו נזקים לחקלאות, היו מעורבות בתאונת מטוסים וגרמו נזקים נוספים לסביבה.