הילדה קסטן

הילדה קסטן
	קסטן, שנות הארבעים. מתוך ארכיונה בספרייה הלאומית
לידה	22 במאי 1917; מנהיים, הקיסרות הגרמנית
פטירה	8 בספטמבר 2002 (בגיל 85)
מדינה	ישראל

הילדה קסטן (22 במאי 1917 – 8 בספטמבר 2002) הייתה מחלוצות המחול בארץ ישראל, רקדנית וכוריאוגרפית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטן נולדה לאטי וגרשון במנהיים, גרמניה למשפחה בת ארבעה ילדים. בגיל 6, נכנסה לתחום המחול והחלה ללמוד ריקוד. היא איבדה את אביה בגיל צעיר מאוד בגרמניה. שנה לפני עלייתה ארצה ב-1933 נסעה לבד לאנגליה, שם שהתה אצל דודה, ולמדה טיפול בילדים. ב-1 במאי 1938 עלתה לישראל והתגוררה בשכונת בורוכוב בפאתי רמת גן, במעין קיבוץ ליד תל אביב, היכן שהתגורר אחיה.

הלכה ברגל לכיכר דיזנגוף ללמוד ריקוד אצל גרטרוד קראוס, אחת הדמויות המשפיעות ביותר על מחול ההבעה בישראל באותה תקופה. קראוס זיהתה את כישוריה והתיידדה איתה באופן אישי. קסטן ראתה בקראוס את אימה הרוחנית ונשארה איתה בקשר עד יום מותה. מיד עם הגעתה לארץ הצטרפה ללהקתה של קראוס, רקדה שם במהלך שנות ה-30 וה-40, והייתה הבולטת בלהקת הרקדניות של קראוס בקבוצה הבוגרת שהופיעה עם התזמורת הארצישראלית. בנה, מיכאל גורביץ', סיפר כי הקשר בין אמו לבין גרטרוד היה כמעט יומיומי. מאוחר יותר הצטרפה גם ללהקתה של קראוס ב"אופרה העממית". לאה גולדברג העידה על קסטן במופע בלט של קראוס ב"אופרה העממית": "הילדה קסטן, על אף שהיא רוקדת תפקיד גברי, אלא שהחן הילדותי כמעט שבתנועותיה, הגרציה הטבעית המלווה את קומתה הקטנה, וההומור שבהופעתה מצילים אותה משגיאות יתירות."

קסטן ליוותה את ריקודיה במוזיקה של שופן, דבורז'ק, דביוסי, שוסטוקוביץ' ומוזיקה ישראלית של יהודה ברנשטיין. לאחר מלחמת העולם השנייה, למדה קסטן אצל קורט יוס, תלמידה של מרי וויגמן, בלונדון, אך בעיקר למדה ורקדה אצל גרטרוד קראוס ואצל רודולף לאבאן, כולם מאמני ויוצרי מחול ההבעה הגרמני.

אחיה אברהם קסטן^[1], נהרג במלחמת השחרור בצפון, והדבר השפיע באופן משמעותי על חייה ויחסה למלחמות ישראל.

בגיל 20 הופיעה בערב ראשון משלה והעלתה לבמה שנים עשר ריקודי סולו. היא הייתה "הציפור הירוקה", עמדה בראש להקת הבלט ב"הכלה המכורה" באופרה הארצישראלית, האופרה הקומית של ב. סמטנה. היא רקדה ב"כלוב הזהב". בנוסף רקדה קסטן עם התזמורת הישראלית עם קרואסל, סוויטה קטנה של סטרווינסקי. היא ערכה רסיטלים עצמאיים רבים לריקוד. קסטן רקדה בלט קלאסי וגם מחול מודרני, הייתה חלק מלהקת האופרה הארצישראלית והצטרפה למקימי להקת הבלט הישראלי.

היא המשיכה להופיע בכל הארץ, למשל בתיאטרון הקאמרי, ואף הופיעה בלונדון, ובמקביל פתחה סטודיו משלה. בסטודיו היו שיעורים פעמיים בשבוע בליווי פסנתר. שיעור מחול מודרני של קסטן, ושיעור בלט קלאסי בהנחיית עליזה שדה. בסוף השנה הופיעו התלמידות באולם ברמת גן.

קסטן התגרשה מבעלה, ולימדה בסטודיו שלה, בקיבוצים כמו בן שמן ואחרים, והעלתה איתם הופעות לחגים. עד שנת 1985 היה לה סטודיו משלה, אולם בסביבות גיל החמישים נאלצה לעבור ניתוח במפרק הירך ולא יכלה להמשיך ללמד.

בין תלמידותיה היו: סיקי קול מבת דור, שרה בליץ' מלהקת המחול הקיבוצית, וכן השחקנית לאורה ריבלין. קסטן עשתה כוריאוגרפיות פנטומימה בתיאטרון עם מריאן רוטשילד, מילוא היה הבמאי וגרינבאום וחנה מרון היו השחקנים.

כישרונה התבלט באפיון גרוטסקי, ריקוד אופי וריקודים עממיים. היא הייתה פרודיסטית, התאפיינה בטכניקה טובה, השתמשה רבות בפנטומימה, הבעות פנים, עליזות, הומור, קלות ופרודיה טובת לב.