היחסים הצבאיים בין ארצות הברית לישראל
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
.jpg)
.jpg)
היחסים הצבאיים בין ארצות הברית לישראל היו קרובים באופן עקבי לכל אורך שנות קיומה של מדינת ישראל,[1] והם משקפים את האינטרסים הביטחוניים המשותפים של שתי המדינות במזרח התיכון הבלתי יציב[2][3] וכמו גם את השפעת הלובי הפרו-ישראלי החזק בארצות הברית. משנת 1976 ואילך ישראל היא המדינה שמקבלת מארצות הברית את הסיוע הכלכלי והצבאי הגדול ביותר מדי שנה. ישראל, אשר רוכשת ומשתמשת כיום בעיקר בציוד צבאי אמריקני, מעורבת גם בפיתוח של טכנולוגיה צבאית בשיתוף עם ארצות הברית, וכמו כן לוקחת חלק באופן תדיר בתרגילים צבאיים בשיתוף עם ארצות הברית, וכמו גם בעלות ברית אחרות.[2][3] היחסים הצבאיים בין ארצות הברית לישראל העמיקו בהדרגה עם הזמן, אם כי, כפי שהגדיר זאת ההיסטוריון אלן דאוטי, זה היה "לא תהליך ליניארי פשוט של שיתוף פעולה הולך וגדל, אלא סדרה של מצבי מיקוח מגמתיים עם מרכיבים אסטרטגיים ופוליטיים שונים בכל אחד מהם."[4]
מזכיר ההגנה לשעבר של ממשל אובמה, רוברט גייטס, סיווג את היחסים הצבאיים בין ארצות הברית לישראל באופן הבא: "אני לא זוכר תקופה במהלך חיי הציבוריים בה היו בין שתי המדינות יחסי הדוקים יותר בתחום הביטחון. ארצות הברית וישראל משתפות פעולה מקרוב. בתחומים כמו טכנולוגיית הגנה מפני טילים, תוכנית Joint Strike Fighter, ובתרגילי אימון כמו Juniper Stallion... היחסים הדו-צדדיים שלנו והדיאלוג הזה הם כה קריטיים מכיוון שישראל חיה במוקד של כמה מהאתגרים הביטחוניים הגדולים ביותר העומדים בפני העולם החופשי - הקצנה אלימה, התפשטות הטכנולוגיות הגרעינית, והדילמות שמציבות מדינות יריבות כושלות. ואני חושב שחשוב, במיוחד בתקופה של שינוי כה דרמטי באזור, להדגיש שוב את מחויבותה הבלתי מעורערת של אמריקה לביטחון ישראל."[5][6]
פעילות צבאית משותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצבת כוחות אמריקאיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מלחמת המפרץ הציבה ארצות הברית בישראל סוללות פטריוט, שהיא מערכת טילי קרקע-אוויר שתוכננה נגד מטוסים והוסבה ליירוט טילים. סוללות אלו לא הצליחו למנוע פגיעת טילי סקאד עיראקיים בישראל, בין היתר עקב התפרקות חלק ניכר מהטילים (שהורכבו בעיראק מחלקי טילים אחרים) במהלך מעופם. במקרים רבים, הפטריוט פגע בסקאד, אך לא הצליח לפוצץ אותו. בנוסף לכך, כישלון הירוט בעזרת טילי הפטריוט התבטא בחלק מהמקרים גם בנפילתם באזורים עירוניים, ולנזק נוסף.
מתקן המכ"ם בדימונה הוא מכ"ם מסוג AN/TPY-2 המהווה חלק ממיזם צבאי אמריקאי לגילוי ויירוט כלי טיס וטילים בליסטיים בטווח של 2,000 ק"מ. המתקן ממוקם על שני מגדלים נפרדים בגובה 400 מטרים (1,300 רגל) כל אחד בסמוך לדימונה. המתקן נמצא בבעלות אמריקאית ומופעל על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית. ישראל רשאית על פי ההסכם לקבל חלק מהמודיעין המשני שמופק ממנו.
רכישות צבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציוד צבאי אמריקאי בשימוש ישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות ה-60 החלה ארצות הברית למכור נשק לישראל, תחילה נשק הגנתי (כמו טילי הוק שנקנו בשנת 1962) ולאחר מכן גם נשק התקפי (טנקי פטון שנקנו בשנת 1965). האמברגו הצרפתי על מכירת נשק בישראל בשנת 1967 הביא את ארצות הברית למכירת מטוסי F-4 פנטום לישראל בשנת 1968, והמשלוח הראשון שלהם הגיע לישראל בספטמבר 1969.
במלחמת יום הכיפורים הפעילה ארצות הברית רכבת אווירית (מבצע ניקל גראס) ורכבת ימית למשלוח אמצעי לחימה לישראל. אמצעי לחימה אלה שימשו את צה"ל כבר במלחמה עצמה (למשל רקטות "לאו") ובשיקומו לאחריה.
משנת 1985 נהנית ישראל מסיוע כספי אמריקאי לרכש צבאי, בסכום של 3 מיליארד דולר לשנה ואף יותר. בנוסף מימנה ארצות הברית פיתוח אמצעי לחימה בישראל, ובהם פרויקט הלביא, הטיל "חץ" ומערכת "כיפת ברזל".
הרשימה שלהלן איננה רשימה מקיפה של כל הציוד הצבאי האמריקני שנרכש על ידי ישראל. בנוסף לציוד הצבאי שפותח במקור בישראל לשימוש של כוחות צה"ל, ישראל לאורך השנים ישראל ביצעה מספר רכישות בולטות של ציוד צבאי מארצות הברית, כולל מערכות שנרכשו ישירות מיצרנים אמריקניים וכמו גם ציוד שהיה בעבר בשימוש כוחות צבא אמריקנים. צה"ל עושה גם שימוש במערכות צבאיות אמריקאיות שלא בהכרח נרכשו ישירות מארצות הברית. הרשימה שלהלן כוללת מערכות נשק מתוצרת ארצות הברית שנרכשו מארצות הברית או שנוצרו על בסיס שילוב של מקורות מימון מישראל ומארצות הברית. המקור של כל הנתונים המוצגים להלן הוא מ-"Jane's Sentinel Eastern Mediterranean 2007"[3] אלא אם כן צוין אחרת.
| הפריט | כמות | שנת רכישה | |
|---|---|---|---|
| מטוסי קרב | |||
| F-15 איגל | 25 | 1993 | |
| F-16C/D פייטינג פלקון | 60 | בין השנים 1991 עד 1993 | |
| F-16A/B פייטינג פלקון | 50 | בין השנים 1991 עד 1993 | |
| F15I Eagle | 25 | החל משנת 1997 | |
| F-16I פייטינג פלקון | 102 | החל משנת 2003 | |
| F-35 לייטנינג II | 5 | החל משנת 2016 | |
| מטוסי תעבורה | |||
| לוקהיד C-130 הרקולס E/H | 39 | החל משנת 1974 | |
| בואינג KC-707 | ?? | 1973 | |
| Gulfstream G550 | 5 | החל משנת 2003 | |
| מטוסי שירות | |||
| Cessna 206 | ?? | ?? | |
| מטוסי אימון | |||
| Northrop Grumman TA-4 | ?? | ?? | |
| מסוקי קרב | |||
| AH-1E קוברה | 14 | 1996 | |
| בואינג AH-64 אפאצ'י | 36 | 1990–91 | |
| בואינג AH-64D אפאצ'י | 9 | החל משנת 2004 | |
| מסוקי שירות, מטען וסיוע | |||
| סיקורסקי S-65/CH-53E סי סטליון | 10 | 1990–91 | |
| סיקורסקי S-65/CH-53D סי סטליון | 2 | 1994 | |
| בל 206 | ?? | ?? | |
| בל 212 | ?? | ?? | |
| סיקורסקי S-70A-50 (אנ') | 15 | בשנים 03–2002 | |
| סיקורסקי S-70/UH-60A בלקהוק | 10 | 1994 | |
| רכבי הגנה קרקעיים | |||
| נגמ"ש M-113 | 6,000 | ?? | |
| טנק M48 פטון | 1,000 | בשנים 1956 עד 1971 | |
| טנק M60 פטון | 1,500 | בשנים 1965 עד 1979 | |
| ארטילריה | |||
| תותח מתנייע M-109 | ?? | ?? | |
| משגר רקטות M-270 MLRS | 42 | החל משנת 1995 | |
| תחמושת | |||
| JDAM | 6,700[7] | 1999–2004 | |
| פצצת MK-84 | ?? | ?? | |
| טילים | |||
| FIM-92A סטינגר | 200 | בשנים 1993 עד 1994 | |
| MIM-104 פטריוט | 32 | 1991 | |
| MIM-72 צ'פרל | 500 | ?? | |
| M48A3 צ'פרלס | 36 | ?? | |
| AGM-114 הלפייר II | ?? | במהלך אמצע שנות ה-90 | |
| AGM-62 Walleye (אנ') | ?? | ?? | |
| AGM-65 מאבריק | ?? | ?? | |
| AGM-78 סטנדרד ארם | ?? | ?? | |
| AGM-142D | 41 | ?? | |
| AIM-120 אמראם | 64 | ?? | |
| AIM-7 ספארו | ?? | ?? | |
| AIM-9 סיידוויינדר | 200 | בשנים 1993 עד 1994 | |
| הרפון AGM-84 | ?? | ?? | |
| BGM-71 טאו-2A/B | ?? | במהלך אמצע שנות ה-90 | |
-
-
F-15I בשירות צה"ל -
בואינג AH-64 אפאצ'י בשירות צה"ל -
-
נגמ"ש M-113 בשירות צה"ל
.jpg)
.jpg)
ציוד צבאי ישראלי בשימוש אמריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מעט נתונים סטטיסטיים זמינים אודות מכירות נשק ישראליות לארצות הברית. כלי הנשק הבאים, אשר פותחו בישראל, משמשים כיום את הצבא האמריקני:
- ADM-141 TALD – מכשיר המשמש להגנה על מטוסי קרב מפני ירי.
- טילי פופאי – טיל אוויר-קרקע שפותח על ידי חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות.
- סולתם M120 – מרגמה כבדה בקליבר 120 מ"מ תוצרת חברת סולתם מערכות.
- מטול B-300 שיפון – תותח ללא רתע נגד טנקים או מפצח בונקרים שפותח על ידי תעש מערכות.
- קשת – מרגמה 120 מ"מ מתנייעת המבוססת על מרגמת קרדום של חברת סולתם מערכות.
- גבריאל – טיל נגד ספינות.
- סיימון – רימונים המיועד לפריצת דלתות.
- לייטנינג – פוד המשמש לניווט מטוסי קרב, לאיתור מטרות והכוונת חימוש מונחה, פרי פיתוח של חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות.
- MaxxPro – רכב לחימה משוריין.
- קטלנית – עמדת כלי ירייה המותקנת על כלי רכב צבאיים או רכב קרבי משוריין ונשלטת מבפנים. הקטלנית פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפא"ל.
- כפיר – מטוס קרב רב-משימתי אשר שימש בעבר את הצי האמריקני למטרות אימונים.
- תצוגת הקסדה העילית DASH III – תצוגת הקסדה העילית המודרנית הראשונה עליה התבססה מערכת ה-JHMCS.
- עוזי – תת-מקלע קומפקטי פופולרי מתוצרת התעשייה הצבאית הישראלית אשר שימש בעבר בעיקר את השירות החשאי של ארצות הברית.
- כיפת ברזל – מערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות-טווח, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים.[8]
-
-
תת-המקלע עוזי -
מטוס הכפיר בשירות הצי האמריקני -
עמדת קטלנית -
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Austere Challenge 12 - תרגיל הגנה אמריקאי-ישראלי גדול שנערך בסוף אוקטובר 2012
- מבצע ניקל גראס - מבצע אמריקאי לסיוע באספקת נשק ותחמושת לישראל במלחמת יום הכיפורים שבוצע ברכבת אווירית
- יחסי ארצות הברית–ישראל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gregory S. Mahler, Israel After Begin, p. 45. SUNY Press, 1990. ISBN 0-7914-0367-X
- ^ 1 2 United States: External Affairs", in Jane's Sentinel: North America 2007. Jane's Information Group, 2007.
- ^ 1 2 3 "Israel: External Affairs", in Jane's Sentinel: Eastern Mediterranean 2007. Jane's Information Group, 2007.
- ^ Prof. Alan Dowty, foreword in Abraham Ben-Zvi, Lyndon B. Johnson and the Politics of Arms Sales to Israel: in the shadow of the hawk, p. vii. Routledge, 2004. ISBN 0-7146-5580-5
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2013-04-14. נבדק ב-2013-05-09.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kampeas, Ron. "Dennis Ross on U.S.-Israel—was he referring to ‘wartime joint task force’?" (אורכב 08.04.2011 בארכיון Wayback Machine) JTA, 4 April 2011.
- ^ "Israeli Air Force", globalsecurity.org. Retrieved 2007-05-13.
- ^ ניר דבורי, הישג למערכת הביטחון הישראלית: מהיום - מערכת כיפת ברזל גם בצבא ארצות הברית, באתר מאקו, 30 בספטמבר 2020