הטיית לב (סדרה, 1971)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטיית לב
Persuasion
מבוסס על "הטיית לב" מאת ג'יין אוסטן
סוגה סדרה המבוססת על ספר עריכת הנתון בוויקינתונים
כותבים ג'וליאן מיטשל
בימוי הווארד בייקר
שחקנים אן פירבנק
בריאן מרשל
פסקול סטיבן הנקוק
ארץ מקור הממלכה המאוחדת
שפות אנגלית
מספר עונות 1
מספר פרקים 5
הפקה
מפיק הווארד בייקר
הפצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 50 דקות
שידור
רשת שידור ITV
תקופת שידור מקורית 18 באפריל 1971 – 16 במאי 1971
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטיית לבאנגלית: Persuasion) היא סדרת טלוויזיה משנת 1971 עיבוד לרומן באותו שם מאת ג'יין אוסטן. טלוויזיית גרנדה ורשת ITV הפיקו את הסדרה, והבמאי היה הווארד בייקר. בתפקידים הראשיים מככבים אן פירבנק בדמות אן אליוט ובריאן מרשל בדמות קפטן ונטוורת'. הסדרה בת חמישה פרקים שודרה לראשונה באפריל ומאי 1971.

בישראל שודרה הסדרה בשם "השפעות" בטלוויזיה הישראלית ביוני ויולי 1980.[1][2]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן אליוט היא הבת השנייה משלוש בנותיו של הברונט האלמן סר וולטר אליוט. שלא כמו אביה ואחיותיה אן היא צנועה, נבונה ואינה גאוותנית. המשפחה דנה בקשיים הכספיים שלהם, שנקלעו בהם בעיקר עקב פזרנותו של סר וולטר. מוצעים רעיונות אחדים לחיסכון, אבל סר וולטר ובתו אליזבת (הדומה מאוד לאביה) דוחים אותם לחלוטין. לבסוף מר שפרד, עורך הדין של סר וולטר, בעזרת אן וליידי ראסל מצליחים לשכנע אותו להשכיר את אחוזתו הגדולה, קלינץ' הול, ולעבור לגור בעיר באת'. מר שפרד מפציר בסר אליוט לעשות זאת מיד, מכיוון שכעת עם סיום המלחמות הנפוליאוניות יחזרו לאנגליה קציני ים עשירים ותהיה דרישה לבתים מפוארים כגון קלינץ' הול. עד מהרה מוצא מר שפרד דייר מתאים, אדמירל קרופט ואשתו גברת קרופט. היא אחותו של קפטן ונטוורת', שכבר הכיר בעבר את אן ואת משפחתה.

קפטן ונטוורת' היה מאורס בעבר לאן אליוט, לפני שמונה וחצי שנים. מתברר שליידי ראסל, האפוטרופוס של אן, שכנעה אותה להפר את האירוסים, ולא להתחתן איתו בגלל היותו חסר ממון וחסר קשרי משפחה מכובדים. עם זאת, מאז ונטוורת', שהיה קצין בחיל הים המלכותי, קיבל ספינה לפקד עליה, וצבר רכוש רב. הוא חוזר כעת לסומרסט למצוא לו כלה.

סר וולטר ואליזבת עוזבים את קלינץ' הול ועוברים לגור בבאת'. אן נשארת ומתארחת אצל אחותה, מרי מאסגרוב, הנשואה לצ'ארלס מאסגרוב. שבע שנים לפני כן צ'ארלס הציע נישואים לאן אבל היא דחתה אותו, והוא מפנה את אהבתו לאחותה הצעירה מרי, והם מתחתנים. לבני הזוג נולדו שני ילדים שאותם הם מפנקים. קפטן ונטוורת' מגיע להתארח אצל משפחת מאסגרוב והוא מבקר בביתה של מרי שם הוא פוגש לראשונה את אן. השניים כמעט אינם מדברים ביניהם. ונטוורת' מחזר אחרי אחיותיו הצעירות של צ'ארלס, לואיזה והנרייטה. עד מהרה חוזרת הנרייטה להביע את חיבתה לבן דודה צ'ארלס הייטר, הכומר הצעיר. הכל סבורים שוונטוורת' ישא לאישה את לואיזה. אבל דבר אינו מוסכם ביניהם. ונטוורת' אומר שהוא רוצה לנסוע לעיר הנמל ליים לבקר את חבריו בני הזוג הארוויל. לואיזה מציעה שכל בני המשפחה יצאו לטיול יחד איתו.

בטיול בליים לואיזה מתנהגת בפזיזות, קופצת כמה מדרגות כדי שוונטוורת' יתפוס אותה, אבל היא נופלת על המדרכה, מקבלת מכה בראשה שגורמת לזעזוע מוח. אן שומרת על קור רוחה ודואגת לקרוא לרופא ולהביא את לואיזה אל ביתם של משפחת הארוויל. הרופא חושש שמצבה של לואיזה חמור ביותר. מכיוון שהם בבית זר, צ'ארלס אומר שהוא יישאר לטפל בסידורים, אחר כך הם מחליטים שאן תישאר לטפל בלואיזה. מרי נוטרת על כך שחושבים שהיא אינה מספיק טובה, מתעקשת שהיא תישאר ולא אן. מכיוון שאין צורך בה בליים, אן עוזבת וחוזרת לבית משפחת מאסגרוב ואחר כך נוסעת לבית אביה בבאת'.

בבאת' שומעת אן שלואיזה החלימה, והיא אינה מעוניינת יותר בוונטוורת' אלא יש לה מחזר אחר קפטן בניק. אן מקווה להתפייס עם ונטוורת', והיא עושה מאמץ לפנות אליו ולדבר איתו. אבל כעת נמצא בעיר מר אליוט, בן דודה של אן והיורש של אחוזת אביה, שמחזר אחריה בעידודה של ליידי ראסל. גם אביה של אן סר וולטר ואחותה אליזבת מעריכים מאוד את מר אליוט.

בני משפחת מאסגרוב מגיעים לבאת' לקנות בגדים לנישואי בנותיהם, הנרייטה ולואיזה. אן פוגשת אותם בחדרם בבית המלון, שם היא פוגשת גם את קפטן הארוויל ידידו של ונטוורת'. אן והארוויל משוחחים על נאמנותם של נשים ושל גברים. קפטן ונטוורת' שומע את שיחתם, ונדהם מדבריה של אן. הוא משאיר לאן מכתב בו הוא מצהיר על אהבתו. בסצנת הסיום במסיבה אצל סר וולטר כולם מברכים את הזוג הצעיר. אליזבת ואביה מגלים שמר אליוט רימה אותם והוא ברח עם בת לווייתה של אליזבת, גברת קליי.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אן פירבנק – אן אליוט
  • בריאן מרשל – קפטן ונטוורת'
  • בזיל דיגנם – סר וולטר אליוט
  • ואלרי גירון – אליזבת אליוט
  • מריאן ספנסר – ליידי ראסל
  • ג'ורג'ין אנדרסון – גברת קרופט
  • ריצ'רד ורנון – אדמירל קרופט
  • מורג הוד – מרי מאסגרוב
  • רולנד דייוויס – צ'ארלס מאסגרוב
  • מל מרטין – הנרייטה מאסגרוב
  • זיבילה רוץ' – לואיזה מאסגרוב
  • נואל דייסון – גברת מאסגרוב
  • ויליאם קנדל – מר מאסגרוב
  • שארלוט מיטשל – גברת קליי
  • דייוויד סאביל – מר אליוט
  • גבריאל דאיי – גברת רוק
  • מייקל קאלבר – קפטן הארוויל
  • פול צ'פמן – קפטן בניק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שידורי הטלוויזיה, מעריב, 23 ביולי 1980
  2. ^ דני בלטמן, לקראת שידור, מעריב, 19 ביוני 1980