הטבח באיילה ויסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטבח באיילה ויסטה
תאריך 23 במאי 2014
מקום איילה ויסטה (אנ'), קליפורניה, ארצות הברית
קואורדינטות 34°24′43″N 119°51′32″W / 34.412°N 119.859°W / 34.412; -119.859
סוג רצח המוני
פיגוע דקירה
פיגוע דריסה
נשק שני סכינים
אקדח גלוק 34
שני אקדחי זיג זאואר P226
רכב ב.מ.וו. סדרה שלוש קופה 328i
הרוגים 6
פצועים 14
מבצע אליוט רוג'ר
מספר מפגעים 1
מפגעים הרוגים 1
מניע מיזוגיניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטבח באיילה ויסטה (באנגלית: The Isla Vista Massacre) היה אירוע רצח המוני מסוג טרור מיזוגיני שהתרחש בקהילת איילה ויסטה (אנ'), קליפורניה, ארצות הברית, ב-23 במאי 2014, במהלכו אליוט רוג'ר בן העשרים ושתיים רצח שישה בני אדם ופצע ארבעה עשר נוספים באמצעות ירי מנשק חם, דקירות סכין ודריסה, בטרם התאבד[1]. את המניע למעשיו תיאר במנשר בן מאה ושלושים ושבעה עמודים שהפיץ באופן מקוון במהלך המתקפה, בנוסף לסרטונים רבים שהעלה לערוץ היוטיוב שלו, בהם הביע את כוונתו להעניש את המין הנשי על העוול וחוסר הצדק המשווע שלטענתו נגרמו לו בשל אי קבלתו כשווה בין שווים בחברה האנושית, וכן בעקבות חוסר יכולתו למצוא בת זוג בדומה לשאר האנשים הסובבים אותו[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפגע, אליוט רוג'ר, עבר להתגורר באזור הגלילי הידוע בשם איילה ויסטה (אנ') שבקליפורניה ב-4 ביוני 2011 בגיל תשע עשרה, בניסיון להתחיל דרך חדשה בחייו כסטודנט, לאחר שבמשך תקופה ארוכה חווה קשיים חברתיים ולימודיים במקומות מגוריו הקודמים בוודלנד הילס (אנ') ומורפארק (אנ'). על אף שמעולם לא אובחן באופן רשמי כלוקה בהפרעה נפשית, מספר גורמים וביניהם עדויות אודות אופיו וכן כתביו האוטוביוגרפיים, מציעים כי סבל מחרדה חברתית חמורה אשר מנעה ממנו להכיר אנשים חדשים, להשתלב בחברה כראוי ולפתח קשרים בין אישיים. הבעיה שהעיקה עליו בצורה הקשה ביותר, עם זאת, הייתה חוסר יכולתו להתקרב לנשים ולפיכך למצוא זוגיות או לקיים יחסי מין[3].

בראשית דרכו באיילה ויסטה חווה רוג'ר התדרדרות הדרגתית במצבו הנפשי לאחר שלא הצליח להכיר חברים חדשים או נשים בנות גילו בעקבות תחושות המבוכה והחרדות שחש בכל פעם שנקלע לאינטראקציות חברתיות. מזג רוחו החל לנוד במהירות ובחוסר יציבות בין ייאוש מוחלט מהמצב אליו הגיע, לבין התקפי זעם שהתעוררו בכל פעם שראה זוגות צעירים המבלים יחדיו בפרהסיה. באותה העת אימץ לעצמו מנהג לעבור לידם עם רכבו, ב.מ.וו. קופה שקנתה עבורו אמו, ולשפוך עליהם כוס קפה או משקה אחר, בטרם נמלט מהמקום בנסיעה במהירות מופרזת. בנוסף, הוא נקלע למריבות עם שותפיו לדירה, שני סטודנטים ממוצא היספני אותם כינה בשם ”חלאות ירודות”, ונאלץ למצוא פתרונות לינה אחרים[4]. לקראת סוף שנתו הראשונה הפסיק להגיע לשיעוריו באוניברסיטה, וציוניו צנחו בחדות.

בשנתיים הבאות החל לפתח פנטזיות אלימות כלפי נשים, ולראשונה בחייו רכש מספר כלי נשק. כמו כן הוציא כסף רב על קניית כרטיסי לוטו, מתוך מחשבה שאם יזכה בפרס הכספי הגדול ייפתרו כל בעיותיו החברתיות, מאחר שעושרו הרב ימשוך נשים נאות. כאשר גילה שהפסיד בהגרלה שתה לשכרה ושפך בטעות יין על המחשב הנייד שלו. למחרת היום לקח אותו לתיקון, ובדרך עצר במטווח והתאמן לראשונה בירי. במקרה מסוים, ב-20 ביולי 2013, יצא ערב אחד מביתו בניסיון לאבד את בתוליו לפני יום הולדתו העשרים ושניים, אולם נקלע למריבה עם קבוצת מבלים לאחר שניסה לדחוף כמה מהם מעבר למעקה בניין, אך במקום זאת נדחף בעצמו, התרסק ארצה ושבר את קרסולו. חוויה זו הפכה לאירוע מכונן בחייו, ולאחר שצלע חזרה לחדרו שבמעונות הסטודנטים שמעו אותו מספר עדים בעודו נוהם בכעס, ”אני הולך לרצוח אותם, אני הולך להתאבד!”[5].

בזמן החלמתו תבע רוג'ר לראשונה את הביטוי ”יום הגמול”, אשר בא לתאר את היום העתידי בו תכנן לבצע טבח המוני ברחבי איילה ויסטה, כעונש לחברה האנושית בגין מה שתפש כעוול אישי וחסר הצדקה שנעשה לו, קרי הנידוי החברתי ממנו סבל, אשר הוביל לבדידותו הרבה ולהחמרה הקיצונית של מצבו הנפשי.

תקרית אחת שכמעט והובילה לתפיסתו התרחשה ב-30 באפריל 2014. לאחר שאמו צפתה במקרה במספר סרטונים שהעלה לאתר האינטרנט יוטיוב, בהם תיאר את מצבו האומלל ואת השנאה הרבה שרחש לנשים, היא פנתה בבהלה לאנשי מרכז הבריאות הנפשית של מחוז סנטה ברברה, אשר דיווחו למשטרה המקומית אודות העניין. שישה שוטרים הגיעו במהרה לדירתו של אליוט, אך דעתם נרגעה לאחר שהלה הפגין מזג רוח נינוח וביישני. הוא טען בפניהם שאמו דאגה יתר על המידה, וכי הסרטונים המדוברים היו הלכה למעשה דרכו הייחודית לבטא את עצמו, מאחר שהיה בודד וחסר חברים[6].

רוג'ר לא הרחיב אודות התקופה שקדמה לטבח אך כתב כי, ”במהלך השבועות האחרונים בחיי המשכתי בהרפתקאותיי ברחבי העיר בניסיון לחוות כמה שיותר מהעולם הזה לפני שאמות”[7]. את ימיו האחרונים בילה במקומות מרוחקים אשר הסבו לו רוגע ושלווה, בהם חש מוגן מפני הסכנה כי ייתקל בזוגות שמחים או בנשים יפות מראה. הוא יצא להליכות ארוכות, שוטט בפארקים ציבוריים, פסע לאורך חוף הים, וצפה בשקיעות.

הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקפה החלה בערב ה-23 במאי 2014 במעונות הסטודנטים בהם התגורר רוג'ר ב"דרך סוויל" מספר שבע באיילה ויסטה, כאשר דקר למוות את שני שותפיו לדירה, ויהאן "דייוויד" ואנג וצ'נגיואן "ג'יימס" הונג בני העשרים, סטודנטים להנדסת מחשבים[8]. הראיות שנמצאו בזירה העידו כי השניים הגיעו למקום בנפרד, דבר שהעניק לרוג'ר הזדמנות טובה יותר להתנפל עליהם בהפתעה[9]. בנוסף, נמצאה מגבת ספוגה בדם אשר הצביעה על כך שניסה לנקות את שלוליות דמם מהרצפה[10]. על גופתו של ואנג נמצאו חמישה עשר סימני דקירה ועשרים ושלושה חתכים עמוקים באזורי הראש, הצוואר, בית החזה, הגב, והגפיים. על גופתו של הונג נמצאו עשרים וחמישה סימני דקירה ושנים עשר חתכים עמוקים באותם האזורים. זמן-מה לאחר מכן הגיע לדירה ג'ורג' צ'ן בן התשע עשרה, חברם הקרוב של שני הנרצחים, סטודנט למדעי המחשב, ופגש ברוג'ר, אשר דקר למוות גם אותו[8]. על גופתו נמצאו תשעים וארבעה פצעי דקירה ואחד עשר חתכים עמוקים.

כעבור זמן מה עזב רוג'ר את הדירה והגיע לסניף סטארבקס ברחוב אמברקאדרו דל נורטה מספר שמונה מאות שמונים ושמונה, בו קנה משקה. הוא נצפה במצלמת האבטחה אשר תיעדה את הגעתו למקום בסביבות השעה 19:38 באותו הערב. לאחר מכן שב לרכבו, בו שהה מספר שעות ועבד על המחשב הנייד שלו. בשעה 21:18 שלח הודעות אימייל מרובות שהכילו מנשר אוטוביוגרפי בן כמאה ושלושים ושבעה עמודים אותו כינה בשם ”עולמי המעוות” לשלושים וארבעה אישים שונים, ביניהם הוריו, יועצו האישי, ומספר מכרים ופרופסורים. בה בעת, העלה סרטון נוסף ליוטיוב אותו כינה בשם ”הגמול של אליוט רוג'ר”, אותו צילם כיום או כמספר ימים קודם לכן ברכבו, ובו הוא משוחח אודות כוונתו לבצע את הטבח, ועל הסיבות שהובילו אותו לכך[11].

לאחר שסיים את עבודתו נסע לכיוון בית האחווה לסטודנטיות, אלפא פאי (אנ'). כאשר הגיע למקום הקיש בדלת במשך מספר דקות, אך משלא נענה שב חזרה לרכבו ונסע לעברן של שלוש עוברות אורח שחלפו במקום, והחל לירות לעברן. שתיים מהן, ורוניקה אליזבת וייס בת התשע עשרה וקתרין בראן קופר בת העשרים ושתיים, נהרגו במקום, והשלישית נפצעה באורח קשה.

שיחת הטלפון הראשונה למרכזיית המשטרה המקומית התקבלה בערך באותה העת, וכוח פטרול רגלי הגיע לזירת הירי בשעה 21:27. רוג'ר כבר יצא לדרכו, עם זאת, והחל לנסוע ברחבי איילה ויסטה תוך כדי שהוא טוען את אקדחיו שוב ושוב ויורה עשרות קליעים מתוך חלון רכבו. אחד מפרצי הירי כוונו לעבר בית קפה ומעדנייה שנמצאו על דרך פרדל[12], מהם נהרג בכריסטופר רוס מייקלז מרטינז בן העשרים.

רוג'ר המשיך לנסוע ברחבי האזור בפראות, מעת לעת נגד כיוון התנועה, וגם דרס מספר הולכי רגל בכוונה תחילה. הוא ירה לעבר זוג שיצא מפיצרייה מקומית, וכן לעבר רוכבת אופניים שחלפה במקום. לאחר מכן המשיך מזרחה על רחוב דל פלאיה דרייב וביצע פניית פרסה חזרה לכיוון מערב, שם נתקל בשוטר של משרד השריף האזורי אשר הגיב לדיווח טלפוני אודות הירי. קרב יריות קצר פרץ בין השניים, אולם רוג'ר יצא ממנו ללא פגע והמשיך בדרכו תוך כדי שהוא דורס שני עוברי אורח נוספים.

משם המשיך צפונה על רחוב קמינו דל סור וירה בשלושה אנשים בהם נתקל לאורך המדרכה, בטרם דרס שני רוכבי אופניים נוספים ואדם שנסע על סקייטבורד. כאשר פנה לרחוב סאבאדו טרייד פגע ברוכב סקייטבורד נוסף, וירה לעבר שני אנשים שחצו את הצומת לרחוב קמינו פסקאדרו.

מיד לאחר מכן נתקל בשלושה שוטרים נוספים אשר חיפשו אחריו, ושני הצדדים החלו לירות זה לעבר זה. רוג'ר נורה בירכו, אך הצליח להימלט מהמקום תוך כדי שכוחות המשטרה דולקים בעקבותיו, בטרם פגע ברוכב אופניים והתרסק לתוך המדרכה לא רחוק מצומת דל פלאיה וקמינו פסקאדרו. כוחות המשטרה מצאו את גופתו נחה על כיסא הנהג שברכבו בשעה 21:35, לאחר שהתאבד בירייה בראשו. בחיפוש שערכו ברכב נמצאו שלושה אקדחים, מספר סכינים, שש מחסניות ריקות, ומאות כדורי תחמושת.

הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל ששת הקורבנות היו סטודנטים באוניברסיטת קליפורניה, בגילאים שבין תשע עשרה לעשרים ושתיים. שלושת הקורבנות הראשונים נרצחו על ידי רוג'ר בדירתו, שניים מהם היו שותפיו למעונות והשלישי היה מכר שהגיע לבקרם[13]. שלושת הקורבנות הנוספים נהרגו מיריות שירה רוג'ר מתוך רכבו בזמן שנסע ברחבי איילה ויסטה[14]. שמותיהם הם כדלהלן:

  • ויהאן "דייוויד" ואנג – בן עשרים, שותפו לדירה של רוג'ר.
  • צ'נגיואן "ג'יימס" הונג – בן עשרים, שותפו לדירה של רוג'ר.
  • ג'ורג' צ'ן – בן תשע עשרה, חברם הקרוב של שותפיו של רוג'ר לדירה, ויהאן ואנג וצ'ן הונג שהגיע לבקרם במגוריהם.
  • קתרין בראן קופר – בת עשרים ושתיים, נורתה למוות בידי רוג'ר בזמן שהלכה ברחוב אמברקאדרו דל נורטה.
  • ורוניקה אליזבת וייס – בת תשע עשרה, נורתה למוות בידי רוג'ר בזמן שהלכה ברחוב אמברקאדרו דל נורטה.
  • כריסטופר רוס מייקלז מרטינז – בן עשרים, נורה למוות בידי רוג'ר בסמוך למעדנייה הנמצאת ברחוב דרך פארדל.

בנוסף לששת הנרצחים נפצעו כארבעה עשר אנשים נוספים, שבעה מתוכם מפציעות ירי ושבעה נוספים מחבלות גופניות שונות לאחר שנדרסו בידי רוג'ר. אחד עשר מהפצועים נזקקו לטיפול רפואי בבית החולים בדרגות חומרה שונות, כאשר שבעה מביניהם אושפזו בבית החולים סנטה ברברה קוטג' (אנ'), וארבעה נוספים נלקחו לבית החולים גולטה ואלי קוטג'.

המפגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר נולד בלונדון, אנגליה. כאשר היה בן חמש עבר יחד עם משפחתו להתגורר בלוס אנג'לס, ארצות הברית. אביו, פיטר רוג'ר (אנ'), הוא במאי קולנוע ידוע, וסבו, ג'ורג' רוג'ר (אנ'), היה צלם מפורסם. אמו, לי צ'ין רוג'ר, גדלה במלזיה והגיעה משושלת סינית. היא עברה לאנגליה בגיל צעיר שם עבדה כאחות מוסמכת במספר סטים קולנועיים, בטרם הכירה את אביו של רוג'ר. לזוג בת נוספת צעירה מרוג'ר. הוריו התגרשו ואביו נישא בשנית לשחקנית המרוקאית ואמו החורגת של רוג'ר, סומאיה אקאבון (אנ'), ב-1999, ולשניים נולד בן[15].

במהלך ילדותו עבר רוג'ר בין בתי ספר רבים, ביניהם המוסד הקתולי בית הספר התיכון קרספי קרמלייט (אנ') באנסינו ובית הספר העצמאי על שם ויליאם הווארד טאפט (אנ') בוודלנד הילס (אנ'), בטרם סיים את חוק לימודיו במוסד לחינוך מיוחד בלייק בלבואה (אנ') ב-2009. ידוע כי במהלך תקופות אלו סבל מעת לעת מבריונות. הוא החל את לימודיו האקדמיים בקולג' לוס אנג'לס פירס (אנ') וקולג' מורפארק (אנ') בטרם עבר באופן סופי לקולג' העירוני של סנטה ברברה (אנ'), ובאותה העת גם מצא מקום מגורים במעונות הסטודנטים של קהילת איילה ויסטה יחד עם מספר שותפים.

מעגל האנשים הקרובים לרוג'ר, וביניהם בני משפחתו, חבריהם וכן עורך הדין שעבד עמם העידו כי לרוג'ר היסטוריה ארוכה של הפרעות נפשיות, ושטופל אצל יועצים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים מאז שהיה בן שמונה. ב-2007 אובחן בהפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת הנמצאת על הקשת האוטיסטית. במהלך ילדותו סבל מבריונות ולא הצליח לרכוש חברים רבים, דבר שהוביל אותו לפתח אובססיה למשחק וורלד אוף וורקראפט בו מצא חוף מבטחים לאורך שנותיו המוקדמות. בנוסף, ניהל חשבון ביוטיוב אליו נהג להעלות סרטונים מעת לעת, ובלוג בו נהג לכתוב אודות תחושות הבדידות והדחייה מהן סבל. בתום לימודיו התיכוניים איבד את עניינו במערכת הבריאות המסורתית, ובהמשך אף סירב לקבל תרופה אנטי-פסיכוטית בשם ריספרידון אשר נרשמה לו בידי פסיכיאטר[16].

לאורך השנים התדרדר מצבו הנפשי של רוג'ר יותר ויותר, והוא החל לסבול מחרדה חברתית חמורה שמנעה ממנו להכיר אנשים חדשים, לסיים את לימודיו האקדמיים, ולהכיר את בנות המין הנשי. בכתביו טען כי הסיבה האחרונה, קרי דחייתו המוחלטת בידי נשים נאות בנות גילו אשר העדיפו להסתובב בקרבם של אנשים אותם ראה כנחותים ממנו, הייתה המניע העיקרי לדיכאונו, ולטבח שתכנן לבצע.

תגובות לטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסי זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחרת יום הטבח, בערב ה-24 במאי, התאספו תושבי הקהילה וביניהם סטודנטים רבים, בפארק אניסקאויו שבאיילה ויסטה לאירוע אזכרה שנערך לכבוד קורבנות הטבח[17]. אירוע נוסף התקיים ב-27 במאי באיצטדיון הארדר (אנ') במסגרת יום אבל, בו השתתפו כעשרים אלף אנשים[18]. ביום השנה הראשון לטבח, ב-23 במאי 2015, התאספו מאות אנשים באוניברסיטת קליפורניה לטקס אזכרה נוסף, בו השתתפה גם אמו של ג'ורג' צ'ן, אחד מקורבנותיו של רוג'ר[19].

נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבח הוביל להתעוררות מחדש של קריאות כנגד חוקי הנשק בארצות הברית המאפשרים למרבית האוכלוסייה לרכוש ולשאת כלי נשק לאחר בדיקת רקע קלה. דיאן פיינסטיין, הסנאטורית מטעם מדינת קליפורניה דאז, נקפה אצבע מאשימה כנגד איגוד הרובאים הלאומי בשל ”אחיזת החנק” שתפס, לדבריה, מסביב לחוקי הנשק, ואף אמרה בפני הקונגרס כי ”עלינו להתבייש” על כך הכישלון לעשות דבר-מה בנוגע לכך[20].

תגובות נוספות הגיעו גם מנציגי מדינות אחרות בארצות הברית. ריצ'רד בלומנטל, הסנאטור מטעם מדינת קונטיקט דאז, מסר כי ”לפני כשנה וחצי המצב נראה כאילו עמדנו על סף חקיקה שיעצור את חוסר השפיות וישים סוף לטירוף שהוביל למותם של כה הרבה אנשים צעירים, אלפים, רבבות, מאז סנדי הוק. אני מקווה, אני באמת ובתמים מקווה, כי הטרגדיה הזו שלא ניתן לתארה או לדמיינה, תספק לנו את התנופה הנחוצה על מנת להשיב את האמצעים שימנעו מאנשים מסוכנים הלוקים בנפשם באופן חמור, בדומה לאיש הצעיר הזה, להחזיק בכלי נשק”[21].

ריצ'רד מרטינז, אביו של אחד מקורבנות הטבח, כריסטופר רוס מייקלז מרטינז, נאם מחוץ למשרד השריף בסנטה ברברה לאחר הטבח, והאשים את איגוד הרובאים הלאומי ואת ”הפוליטיקאים הפחדנים וחסרי האחריות” במותו של בנו[22]. מאוחר יותר הפציר בציבור להצטרף אליו על מנת ”לדרוש פעולה מידית” מידי הקונגרס בנוגע לשינוי בחוקי הנשק. בנוסף הביע את צערו והזדהותו עם הוריו של המפגע[23].

מספר אנשי חוק בקליפורניה קראו לפתוח בחקירה כנגד השוטרים שהגיעו לביתו של רוג'ר ב-30 באפריל 2014, כשבועיים לפני הטבח, כאשר באותה העת בסיס המידע ארצי של אחזקות הנשק כלל תיעוד כי רוג'ר רכש לפחות שני אקדחים. השוטרים לא בדקו את המאגר וגם לא צפו בסרטונים שהעלה ליוטיוב, אשר מלכתחילה היו הגורם שהוביל את הוריו של ליצור קשר עם רשויות החוק בנוגע למסוכנותו של בנם[24].

בריאות הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוריס א. פולר מארגון מרכז ההסברה הטיפולי (אנ') מסרה כי החוק במדינת קליפורניה מאפשר קיום של הערכות פסיכיאטריות לשעת חירום עבור אישים בעלי פוטנציאל סיכוני גבוה, על אף שלא נעשה שימוש באמצעים מסוג זה בשלבי החקירה המוקדמים של רוג'ר. כמו כן הוסיפה כי ”פעם נוספת, אנו מבכים על האבידות וההרס שנגרמו בידי אדם צעיר שהתנהגותו הצביעה על דגלים אדומים רבים של סכנה, אשר נכשלו לעורר התערבות מתאימה שהייתה יכולה למנוע את הטרגדיה שהתרחשה. במקרה הזה, הדגלים האדומים היו כה גדולים עד כדי כך שהוריו של הרוצח פנו למשטרה.. ועדיין המערכת נכשלה בעבודתה”[25].

מיזוגיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקפה עוררה דיון נרחב בעניין בעיות המיזוגיניה והאלימות נגד נשים כפי שהן קיימות בארצות הברית[26]. רוג'ר נהג לגלוש בפורומים המקוונים PUAHate ו-ForeverAlone הידועים כמקום מפגש פורה עבור גברים המשתייכים לאוכלוסיית האינסלים, שם שוחח עם משתמשים אחרים אשר סבלו מבדידות ונדחו בידי נשים כמוהו, ופרסם הודעות שונות בעלות אופי מיזוגיני. לאחר שרכש את כלי הנשק הראשון שלו, למשל, כתב רוג'ר כי, ”הרגשתי מעין תחושה חדשה של עוצמה. הייתי חמוש. "מי הגבר-אלפא עכשיו, זונות?", אמרתי לעצמי, תוך כדי שחשבתי על כל הבנות שלא הסתכלו לכיוון שלי בעבר”[27]. כמו כן תיאר את תוכניתו לפרוץ לתוך בית אחווה של סטודנטיות, ”אני אשחט כל בלונדינית יהירה ומפונקת שאראה בפנים. כל הנשים הללו בהן חשקתי כל כך. כולן דחו אותי והתעלמו ממני כאילו הייתי איזשהו אדם נחות”. לדברי המרכז הבין-לאומי למלחמה בטרור (אנ') הנמצא בהאג, הטבח נחשב לאירוע מסוג טרור מיזוגיני.

מספר דמויות נשיות המוכרות היטב בתקשורת הגיבו לאירועי הטבח. הכתבת מארי אליזבת ויליאמס (אנ') התנגדה לתיוגו של רוג'ר בתור ”הרוצח הבתול”, מאחר שכינוי זה מרמז, לדבריה, כי אחת הסיבות האפשריות לאגרסיביות גברית היא היעדרות קשר מיני עם נשים[28]. הכתבת המגזין האינטרנטי סלייט, אמנדה הייס, טענה כי אף על פי שרוג'ר רצח יותר גברים מאשר נשים, מניעיו היו מיזוגיניים מטבעם מאחר שהסיבה מאחורי שנאתו כלפי אותם גברים הייתה דרך המחשבה שלו, אשר גרסה כי הם גנבו את הנשים שהגיעו לו בזכות[29]. להבדיל, קת'י יאנג (אנ') ממגזין ריזן טענה כי ההתייחסות לפשעיו של רוג'ר כמיזוגיניים היא ”דוגמה טובה למתיחת המושג לכדי חוסר משמעות”, מאחר שהלה רחש שנאה רבה גם כלפי המין הגברי[30].

בספרה הלוגיקה של מיזוגיניה (אנ') הגיבה הפמיניסטית קייט מאן (אנ') לאמירות הרבות שהופיעו בתקשורת בטענה כי רוג'ר אינו יכל להיות מיזוגיני משום שנמשך לנשים, מפני שאופי מחשבתו עתיר הכעס נבע מהחולי הנפש ממנו סבל, מכיוון שאהב את אמו ולפיכך לא רחש שנאה כלפי כל הנשים באשר הן, וכיוצא בזאת. לדבריה של מאן, טיפוסים מיזוגינים נוהגים לבחור נשים ספציפיות כמטרות מתוך התבססות על הפרות דמיוניות או אמיתיות של נורמות פטריארכיות. כמו כן טענה כי הגדרתו הצרה של מושג המיזוגיניה מחייבת שנאה כללית כלפי נשים עם מקרים מעטים של יוצאי דופן, בדומה לצורה בה אנטישמיות נתפשה בגרמניה הנאצית, לדוגמה, אולם המשך הצרתו של המושג עשויה ”לשלול מנשים את השם המתאים לבעיה הניצבת בפניהם”[31].

צנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר גופי תקשורת הגבילו את השימוש בסרטון שהעלה רוג'ר לאתר האינטרנט יוטיוב במהלך ביצוע הטבח, בו תיאר את הסיבות שהובילו למצבו ואת כוונותיו העתידיות בנוגע למקרי הרצח הבאים שתכנן לבצע, מחשש כי הדבר יספק השראה לפשעי חקיינות (אנ')[32]. בשבועון ניו סטייטסמן נכתב כי מנשרו של רוג'ר עתיד להשפיע רבות על ”דור חדש של אינסלים”[33].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאן, קייט; הלוגיקה של מיזוגיניה; הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2017 (מסת"ב 0190604980, מסת"ב 978-0190604981, מסת"ב 0141990724, מסת"ב 978-0141990729) Manne, Kate; Down Girl: The Logic Of Misogyny; Oxford University Press, 2017 (ISBN 0190604980, ISBN 978-0190604981, ISBN 0141990724, ISBN 978-0141990729)
ויטני, בריאן; רוצח "הג'נטלמן העליון": סיפורו האמיתי של האינסל רוצח ההמונים; הוצאת וילדבלו, 2020 (מסת"ב 1948239698, מסת"ב 978-1948239691) Whitney, Brian; The "Supreme Gentleman" Killer: The True Story Of An Incel Mass Murderer; Wildblue Press, 2020 (ISBN 1948239698, ISBN 978-1948239691)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכים משטרתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המשטרה זיהתה חשוד כמפגע מקליפורניה בשם אליוט רוג'ר, ארצות הברית היום, אורן דורל, ויליאם מ. ולץ', פורסם במקור ב-24 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-25 במאי 2014. (באנגלית)
  2. ^ אליוט רוג'ר פרס את תוכניותיו לטבח בסנטה ברברה במנשרו, סידני מורנינג הראלד (אנ'), פורסם במקור ב-25 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-27 במאי 2014. (באנגלית)
  3. ^ אליוט רוג'ר: כיצד הרוצח המיזוגיני הפך לגיבור האינסלים, תאגיד השידור הבריטי, פורסם במקור ב-26 באפריל 2018, אורכב מהמקור ב-30 במאי 2022. (באנגלית)
  4. ^ וייט, השנים באיילה ויסטה: גילאי 19–22, השנה הראשונה (גילאי 19 ו-20), עמוד 27.
  5. ^ וייט, השנים באיילה ויסטה: גילאי 19–22, השנה השלישית, עמודים 29–30.
  6. ^ המשטרה שוחחה עם אליוט רוג'ר שלוש פעמים לפני הטבח ההמוני בסנטה ברברה אך לא ידעה כי החזיק בנשק, ניו יורק דיילי ניוז, לארי מקשיין, פורסם במקור ב-31 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-30 במאי 2022. (באנגלית)
  7. ^ רוג'ר, חלק ו': סנטה ברברה: סוף המשחק (גילאי 19–22), גיל עשרים ושתיים, עמוד 135.
  8. ^ 1 2 המפגע מסנטה ברברה התחיל את הטבח ברצח שלושה אנשים בדירתו, חברת השידור האמריקנית, בן קנדיה, ג'יליאן מוני, פורסם במקור ב-24 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-24 במאי 2014. (באנגלית)
  9. ^ משרד השריף מפרסם דוח המתאר את האירועים והחקירה של הטבח ההמוני ב-2014, דיילי נקסוס (אנ'), מייגן מיינירו, סופריה ילימלי, פורסם במקור ב-20 בפברואר 2015, אורכב מהמקור ב-22 בפברואר 2015. (באנגלית)
  10. ^ משרד השריף של מחוז סנטה ברברה, תקציר, עמוד 1.
  11. ^ דיבורים בסרטון וידאו קודם לטבח קטלני בעיירה בקליפורניה, הניו יורק טיימס, אדם נאגורני, איאן לובט, פורסם במקור ב-24 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-5 בספטמבר 2014. (באנגלית)
  12. ^ אחד העדים: המפגע ירה לתוך מעדנייה מלאה באנשים מתוך רכבו, חברת השידור הלאומית, ג'ונתן לויד, ג'יין יאמאמוטו, פורסם במקור ב-24 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-1 ביולי 2023. (באנגלית)
  13. ^ שלושה קורבנות מהטבח בסנטה ברברה הגיעו מאזור המפרץ, ספגייט (אנ'), איוון סרנופסקי, פורסם במקור ב-25 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-27 במאי 2014. (באנגלית)
  14. ^ לזיכרון הנרצחים, דיילי נקסוס, פורסם במקור ב-29 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-29 ביוני 2014. (באנגלית)
  15. ^ אליוט רוג'ר: המפגע מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה תכנן לרצוח את אחיו בן השש – המנשר המלא, הוליווד לייף (אנ'), אנדרו גרוטאדארו, פורסם במקור ב-27 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-2 ביולי 2023. (באנגלית)
  16. ^ חולי נפשי באור הזרקורים לאחר הטבח בסנטה ברברה, מערכת השידור קולומביה, ג'סיקה פירגר, פורסם במקור ב-26 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-28 במאי 2014. (באנגלית)
  17. ^ מאות התאספו בערב יום שבת כדי לזכור את קורבנות הטבח בסנטה ברברה, לוס אנג'לס דיילי ניוז (אנ'), תומאס היימס, פורסם במקור ב-25 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-2 ביולי 2023. (באנגלית)
  18. ^ יום אבל מתוכנן להתקיים בסנטה ברברה בעקבות הטבח, ארצות הברית היום, שאריס ג'ונס, פורסם במקור ב-26 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-2 ביולי 2023. (באנגלית)
  19. ^ זיכרון הקורבנות מהטבח באיילה ויסטה, לוס אנג'לס טיימס, אמילי אלפרט רייס, ג'ו מוזינגו, פורסם במקור ב-23 במאי 2015, אורכב מהמקור ב-2 ביולי 2023. (באנגלית)
  20. ^ הטבח של אליוט רוג'ר דוחף את פיינסטיין להאשים את ארגון הרובאים הלאומי באחיזת חנק על כלי הנשק, רול קול (אנ'), סטיבן דניס, פורסם במקור ב-25 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-26 במאי 2014. (באנגלית)
  21. ^ סנאטור: הטבח בקליפורניה צריך לקדם השקפה חדשה לגבי חוקי הנשק, מערכת השידור קולומביה, רבקה קפלן, פורסם במקור ב-25 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-27 במאי 2014. (באנגלית)
  22. ^ הרציחות בקליפורניה: אביו של אחד הקורבנות שנורה בידי אליוט רוג'ר מאשים "את הפוליטיקאים חסרי האחריות ואת איגוד הרובאים" עבור מותו של בנו, אינדפנדנט, לולה מיי אלפת'ריו סמית'. פורסם במקור ב-26 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-1 ביולי 2023. (באנגלית)
  23. ^ אביו של אחד הקורבנות בטבח בסנטה ברברה במסר לפוליטיקאים: "לא אכפת לי מהסימפתיה שלכם", וושינגטון פוסט, קימברלי קינדי, פורסם במקור ב-27 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-28 במאי 2014. (באנגלית)
  24. ^ בתום הטבח שוטרי משרד השריף עומדים בפני שאלות לגבי התנהלותם, הניו יורק טיימס, איאן לובט, פורסם במקור ב-31 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-5 בספטמבר 2014. (באנגלית)
  25. ^ משפחתו של אליוט רוג'ר ניסתה להתערב במצבו קודם לביצוע הטבח הקטלני, וושינגטון טיימס, מייקל ר. בלאד, מרתה מנדוזה, פורסם במקור ב-26 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-1 ביוני 2014. (באנגלית)
  26. ^ לורי פני על מיזוגיניה קיצונית: בואו נקרא לרציחות באיילה ויסטה בשמם, ניו סטייטסמן, לורי פני, פורסם במקור ב-25 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-1 ביולי 2023. (באנגלית)
  27. ^ שנה אחת לאחר הטבח באיילה ויסטה הפכה משימתו של האב בעניין חוקי הנשק לאישית, הגרדיאן, רבקה סולניט, פורסם במקור ב-23 במאי 2015, אורכב מהמקור ב-25 במאי 2015. (באנגלית)
  28. ^ התקשורת יוצרת שעירה לעזאזל מאהבת הילדות של רוג'ר, סלון (אנ'), מארי אליזבת ויליאמס, פורסם במקור ב-27 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-29 במאי 2014. (באנגלית)
  29. ^ "אם אני לא יכול לקבל אותן, אף אחד לא יקבל אותן": כיצד מיזוגיניה הורגת גברים, סלייט, אמנדה הס, פורסם במקור ב-29 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-1 ביולי 2023. (באנגלית)
  30. ^ מלחמתו של אליוט רוג'ר נגד נשים ולוחמה מגדרית רעילה, ריזן, קת'י יאנג, פורסם במקור ב-29 במאי 2014, אורכב מהמקור ב-7 במאי 2021. (באנגלית)
  31. ^ מאן, איומים על נשים, איזו מין שאלה זו "מה היא מיזוגיניה?", עמוד 49, "לאחר שהכל נאמר, הדבר גורם לי לחשוב בייאוש כי התפישה הנאיבית של מיזוגיניה אינה הולמת בכלל. זה בזבוז של המילה היחידה בשפה האנגלית, כפי שנראה בהמשך, אשר השימוש בה גדל וגובר בהתייחס לבעיה הניצבת בפנים נשים ושעבורה הן צריכות שם".
  32. ^ האם ערוצי טלוויזיה צריכים להציג את הסרטון של אליוט רוג'ר, דיילי ביסט (אנ'), לויד גרוב, פורסם במקור ב-12 ביולי 2017, אורכב מהמקור ב-1 ביולי 2023. (באנגלית)
  33. ^ מדוע עלינו להפסיק להשתמש בביטוי "זאב בודד", ניו סטייטסמן, אמיליה טייט, פורסם במקור ב-31 בינואר 2017, אורכב מהמקור ב-1 ביולי 2023. (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הטבח_באיילה_ויסטה&oldid=38048722"