החברה לפיתוח קיסריה
 | |
| תחום |
תכנון ערים ואזורים  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מטה הארגון |
קיסריה |
| תקופת הפעילות |
1953–הווה (כ־71 שנים) |
|
www | |
  | |
החברה לפיתוח קיסריה היא הזרוע המבצעת של קרן רוטשילד קיסריה, ממשיכת דרכה הפילנתרופית של משפחת רוטשילד. זו החברה היחידה במדינת ישראל האמונה בין היתר גם על ניהול יישוב. ההכנסות מדמי הארנונה של תושבי קיסריה מתחלקות בין המועצה האזורית חוף הכרמל לחברה לפיתוח קיסריה, זהו מודל ייחודי של חברה כלכלית המנהלת יישוב שאין לו תקדים במדינת ישראל.
הייעוד והחזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייעוד החברה לפיתוח קיסריה הוא לפעול להשבחת אדמות קיסריה, לפתח את פארק התעשייה ואת תחום התיירות והנופש. כזרוע הביצועית של קרן רוטשילד קיסריה מופקדת החברה על משימת צמצום הפערים החברתיים, באמצעות תמיכה משאבית בהשכלה הגבוהה ובפיתוח האחריות החברתית.
ערכי הליבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היותה של החברה מודל ייחודי של חברה האמונה על ניהול יישוב חייב את החברה לפיתוח קיסריה לשרטט ולקבוע את ערכי הליבה. באתר החברה מפורטים ערכי הליבה של החברה: מחויבות להיסטוריה ולחזון קרן רוטשילד קיסריה חתירה ממוקדת לצמיחה ויעילות, יצירת תרבות של איכות ומצוינות ויצירת מחויבות העובדים לחזון החברה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1952 הקימה פיק"א את החברה לפיתוח קיסריה. מטרות החברה העיקריות היו לרכוש ולהקנות זכויות בשטחי קיסריה ולפתח את אדמותיה. באוקטובר 1958 חתמו ממשלת ישראל והברון אדמונד ליאופולד דה רוטשילד על זיכרון דברים במסגרתו סוכם על פיתוח משותף של אדמות קיסריה באמצעות החברה. בזיכרון הדברים נקבעה תקופת ניסיון של שלוש שנים להפעלת משותפת של המקום שאחריה יחליטו הצדדים באם ברצונם להאריך את ההסכם. בינואר 1962, בתום תקופת הניסיון חתמו שר האוצר דאז, לוי אשכול (בשם ממשלת ישראל) והברון רוטשילד על הסכם לשיתוף פעולה. סוכם כי התשואות מפעילותה הכלכלית של החברה ישמשו לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל. עוד סוכם כי 15 שנים ממועד החתימה על ההסכם יבחן מצב פיתוח קרקעות קיסריה והצדדים יחליטו באם להמשיך או להפסיק את פעילות החברה. ההסכם לשיתוף פעולה מינואר 1962 הוארך פעמיים נוספות: בשנת 1976 הוארך ההסכם ב-15 שנים נוספות וב־1989 האריך שמעון פרס שר האוצר דאז, את ההסכם בשלושים שנים נוספות עד לשנת 2022.
מבנה משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה מוגדרת כ"חברה מעורבת", כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה 1975 .משמעות ההגדרה היא כי מדובר ב"חברה שאינה חברה ממשלתית ואשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה". בראש החברה לפיתוח קיסריה מכהן מאז שנת 2009 מר מיכאל כרסטני כמנכ"ל החברה. החברה נתונה לביקורת ולפיקוח של מועצת נגידים שבה מכהנים 14 נציגים.
תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח, בנייה, שימור ושחזור נמל קיסריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה לפיתוח קיסריה במשותף עם משרד התיירות עסקו בשחזור ובהקמת הגן הלאומי בקיסריה. הגן הלאומי ישנה מצודה צלבנית, רחוב ביזנטי משוחזר, היפודרום רומי, בית כנסת עתיק, עשרות פסיפסים צבעונים, שובר גלים עתיק ותיאטרון. הנמל משלב תרבות, בילוי ופנאי ומתקיימים בו מיצגים אורקוליים, גלריות לאמנות בתי קפה ומסעדות. הנמל הוא מוקד תיירותי בינלאומי אותו פוקדים מאות אלפי מבקרים בשנה.
מועדון הגולף קיסריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון הגולף הבינלאומי היחיד בישראל הוקם בשנת 1961 על ידי משפחת רוטשילד וב-2007 נבנה מחדש על ידי החברה לפיתוח קיסריה והותאם לסטנדרטים בינ"ל. את תכנון וחידוש מועדון הגולף עיצב פיט דאי, מגדולי אדריכלי הגולף כיום בעולם עם צוות מומחים מכל העולם שיצר מגרש בן 18 גומות, המארח תחרויות מקומיות ובינלאומיות. תוך שמירה קפדנית על ערכי הטבע והנוף.
קהילה ותושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיסריה מתגוררים היום כ-1,700 בתי אב מתוכם כ-1,500 ילדים. במודל ייחודי, יוצא דופן וחסר תקדים של יישוב היחידי בארץ המנוהל על ידי חברה כלכלית - החברה לפיתוח קיסריה האמונה על מתן שירותים קהילתיים, על הפעלת מערכת החינוך, התרבות והספורט ביישוב ובתוכה על המרכז הקהילתי המשרת אוכלוסייה מגוונת ורב גילאית וממוקם בלב היישוב.
פארק התעשייה והעסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארק קיסריה לעסקים מתפרס על פני כ-3,500 דונם ממוקם סמוך לצירי תחבורה מרכזיים לחיפה ולת”א ומהווה את אזור התעשייה של היישוב קיסריה. בפארק פועלות היום מעל ל-200 חברות מתחומי ה-היי-טק, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, טכנולוגיות מים, תעשייה מסורתית, ומרכזים לוגיסטיים מתקדמים.
פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה לפיתוח קיסריה מובילה בשנים האחרונות מספר פרויקטים מרכזיים:
פרויקט אור ים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קידום תוכנית בניין עיר ותוכניות לפיתוח שטח לרובע מגורים חדש (בנייה רוויה, צמודת קרקע ומסחר) בהיקף של 3,500 יחידות מגורים באור עקיבא. החברה לפיתוח קיסריה צפויה להשקיע סך כולל של 500 מיליון ₪ בפיתוח מה שנראה כאחד ממתחמי המגורים הגדולים בישראל. הרובע יבנה על קרקעות בהיקף של 1060 דונם בדרום העיר אור עקיבא. לפי התכנון נפח השטחים הציבוריים יהווה לא פחות מ-60% מהרובע החדש.
פרויקט שכונה 12[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח שטח, מיתוג שיווק ומכירת מגרשים לבניה עצמית באחת משכונות המגורים צמודות הקרקע בתוך קיסריה עצמה. "שכונה 12" הסמוכה לשכונת הגולף, יושבת על רכס כורכר גבוה המשקיף לים ובליבה מחצבה ארכאולוגית עתיקה שהפכה לפארק ירוק המוסיף מימד של איכות חיים וסביבה. השכונה מתוכננת על פי אמות מידה סביבתיות ומיושמים בה אלמנטים אקולוגיים בשכונה 240 מגרשים לבנייה עצמית בשטח כולל של 465 דונם.
פרויקט קמרונות הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך התקופות השונות, נחשבה קיסריה לעיר נמל פעילה. חשיבותה ועושרה האדריכלי הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. בחפירות הארכאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות על ידי קרן אדמונד רוטשילד בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון ₪ ובשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, נגלו שרידים ארכאולוגיים חשובים מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית. ביניהם נכללת חשיפתה של מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "בימת המקדש" שכללה שני אולמות שצידם המערבי צפה אל הים וכל אחד מהם היה מחולק לארבעה קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת קמרונות קטנים יותר ומעליה גרם מדרגות מונומנטלי שממנו עלו באי הנמל בעת העתיקה אל עבר המתחם המקודש.
לצד החפירות הארכאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל. בתום הבנייה יקימו החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים מרכז מבקרים מתקדם ובו מתקנים לרווחת המבקרים, פארק ארכאולוגי וטיילת שתוביל מאמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ועד לחיבור עם טיילת החומות והביצורים של קיסריה העתיקה.
פעילות פילנתרופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק ניכר מהרווחים הכספיים של החברה לפיתוח קיסריה עוברים לקרן רוטשילד קיסריה הדואגת להעברת תרומות לגופים ולמוסדות המקדמים את החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. הקרן פועלת על פי תפיסה של קרן אקטיבית ומעורבת בכל מגוון הפרויקטים בהם היא שותפה. חלק ניכר מהתרומות הן מלגות לסטודנטים ומענקים עבור מחקרים. החברה גם תורמת לנושאים הקשורים לטיפול בבני נוער ולתחום התרבות. עשרות אלפי צעירים וילדים, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, ילידי הארץ ועולים חדשים, זכו להגיע להשכלה גבוהה, להצטיין ולהוביל באמצעות מגוון רחב של תוכניות בהן תמכה הקרן. לצד תוכניות מלגות, תוכנית להנגשת השכלה גבוהה ותוכניות חדשניות לצעירים בסיכון, קידמה הקרן גם את המצוינות האקדמית תוך תמיכה במחקר חדשני, במדענים חוזרים והקמת מרכזי מחקר באוניברסיטאות ובמכללות בין השנים 2005 ל־2010 תרמה הקרן סך של 167 מיליון ₪.
פיתוח קיסריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין יתר תפקידיה החברה מכשירה שטחים, מוכרת אותם, מחכירה אותם למשתכנים למטרות בנייה עצמית וכן מכשירה שטחים ליזמים באזור התעשייה של קיסריה ולהקמת מבני תעשייה. בשנת 2001 הוקמה החברה לנכסי קיסריה על מנת להעצים את הפעילות הנוגעת לתחום הנדל"ן.
השקעת כספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות הקרן הן המקרקעין באזור קיסריה שאותם מפתחת ומשביחה החברה לפיתוח קיסריה. את הכנסותיה מפיתוח היישוב והשבחת נכסיו מעבירה החברה לקרן רוטשילד קיסריה וזו תורמת את רווחיה למוסדות חינוך והשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ. הכנסות החפ"ק נובעות בעיקר מעסקאות נדל"ן: מכירת זכויות על קרקעות למטרת בנייה למגורים, לתעשייה, לתיירות, לנופש וכן להשכרת מבנים. וכן מדמי השירותים שמשלמים התושבים ובעלי עסקים הפועלים במקום.
הקשר עם היישובים הסמוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לפעילות בתחומי ההשכלה הגבוהה, תורמת קרן רוטשילד קיסריה, מדי שנה, לרשויות המקומיות בסביבתה של קיסריה, לקידום מגוון רחב של פרויקטים בתחום החינוך לארבעת היישובים הנמצאים מסביבה. מאז שנת 2009 תורמת החברה מדי שנה סך של 3.5 מיליון דולר בשנה, בעיקר לטובת נושאי חינוך ורווחה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של החברה לפיתוח קיסריה- אתר החברה לנכסי קיסריה
- אתר קרן רוטשילד קיסריה
החברה לפיתוח קיסריה, דף שער בספרייה הלאומית
