החברה לפיתוח יפו העתיקה
 | |
.jpg) | |
| פסל בדמות נפוליאון בכניסה למרכז המבקרים של החברה לפיתוח יפו העתיקה בכיכר קדומים | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה עירונית |
| תקופת הפעילות |
1961–הווה (כ־63 שנים)  |
| חברת אם | אתרים |
| קואורדינטות | 32°03′12″N 34°45′10″E / 32.053305555556°N 34.752666666667°E |
| בעלות | עיריית תל אביב |
|
www | |
 | |
  | |
החברה לפיתוח יפו העתיקה היא חברה עירונית, בבעלות עיריית תל אביב-יפו, האחראית לשיקום וניהול אזור יפו העתיקה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה הוקמה בשנת 1961 על ידי ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, במטרה לשקם את אזור יפו העתיקה, שבאותה עת כונה "השטח הגדול" והיו בו מבנים רבים במצב תחזוקה גרועה, רבים מהם היו הרוסים חלקית והייתה בו פעילות עבריינית[1]. אחזקת מניות החברה התחלקה באופן שווה בין העירייה ובין הממשלה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל והחברה הממשלתית לתיירות[2].
על פינוי ושיקום אזור "השטח הגדול" הוכרז כבר בשנת 1950[3][4], ובעת הקמת החברה כבר פונו רוב התושבים[5], והחלו עבודות השיקום כולל הקמת גן הפסגה וגן המדרון[6]. במהלך השיקום הוחלט לא להרוס לחלוטין את כל המבנים באזור, אלא לשקם אותו כרובע אמנים ואומנים[7]. בשנת 1956, רוב בתיה של יפו העתיקה הוכרזו כרכוש נטוש, ועברו לחזקת רשות הפיתוח ואחר כך למינהל מקרקעי ישראל[8]
בינואר 1960 נעצרו לחקירה פקידים בכירים ב"מינהל יפו" שהיה אחראי על פינוי ושיקום "השטח הגדול"[9]. והוחלט להקים חברה ממשלתית שתהיה אחראית להמשך שיקום ופיתוח יפו העתיקה על בסיס כלכלי ומנהל תקין[2].
החברה יזמה תוכנית בניין עיר חדשה ליפו העתיקה (תוכנית 606), שתוכננה על ידי צוות אדריכלים שעליו נמנו יעקב יער, סעדיה מנדל, יונה פיטלסון ואליעזר פרנקל, ואשר עבדו יחדיו על תוכנית השימור והפיתוח בין השנים 1961–1962. הזכויות ברוב המבנים ביפו העתיקה הועברו לרשות החברה או נמסרו לה בחכירה. התל עליו שוכנת יפו העתיקה הוגדר כ"שמורה ארכיטקטונית" שמבניה ונופה ישומרו וישוחזרו, תוך כדי פיתוח גנים וכיכרות בשטחים הפתוחים. המטרה הייתה להפוך את האזור למרכז בילוי, אומנות ותיירות, ולמשוך אליו אוכלוסייה חדשה[10]. בשנת 1963 החל אכלוס הבתים הראשונים, והם החכרו בעיקר לאמנים, סופרים ואומנים[11]. החברה לפיתוח יפו העתיקה הייתה גם אחראית לפריסת התשתיות העירוניות: קווי מים, ביוב, חשמל וטלפון[12]. בנוסף הכשירה והחכירה החברה מבנים לטובת הקמת גלריות לאמנות, מסעדות ומועדוני לילה[13]. עם זאת לרוב החוכרים נאלצו לשאת בעלות השיפוץ הפנימי של המבנים[14], ומספר אמנים שזכו בחוזי חכירה ויתרו עליהם עקב העלות הגבוהה[15].
בשנת 1969 פרסם מבקר המדינה דו"ח חיובי ברובו על פעילות החברה, וציין שהיא הצליחה במשימתה לשקם את יפו העתיקה[16]. בשנת 1977 פרסם מבקר המדינה דו"ח נוסף על החברה, וציין שהיא סיימה למעשה את רוב תפקידה בשיקום יפו העתיקה, ושיש לשקול את המשך פעילותה[17].
בשנות ה-80 יזמה החברה פסטיבל מוזיקה ים תיכונית בשם "לילות יפו", שהיה נערך באמפיתיאטרון בגן הפסגה וסביבתו[18].
בסוף שנות ה-90 הגמישה החברה את מדיניות האכלוס והחכירה של המבנים ביפו העתיקה, והתירה ליזמים פרטיים להקים פרויקטים של מגורי יוקרה, כחלק מהתהליך הג'נטריפיקציה של האזור[19]. בין השאר יזם האדריכל אילן פיבקו מספר פרויקטים ביפו העתיקה[20], נבנה פרויקט מגורי יוקרה במבנה ששימש את מרכז המבקרים "החוויה הישראלית"[21], ובמתחם המנזר הארמני (השוכן בין נמל יפו, רציף העלייה השנייה וסמטת נתיב המזלות), שהיה בחלקו נטוש, הוקמו 25 דירות יוקרה[22], למרות התנגדויות רבות שהוגשו לפרויקט[23].
בשנת 2002 החליטה ועדת השרים להפרטה, לכלול את החברה ברשימת חברות ממשלתיות המיועדות להפרטה[24].
בשנת 2003 החלה החברה לקדם תוכנית בניין עיר חדשה במטרה, בין היתר, לאפשר הגדלת נפחים ותוספות בנייה, במסגרת המרקם הקיים. בנוסף החלה לקדם תוכניות למלונות, לבתי קפה, ולחנויות אופנה בתחומי המתחם[25]. בפברואר 2003 אושרה הקמתו של בית מלון במבנה בית החולים הצרפתי, כולל בניית מבנה חדש בן שש קומות בצמוד לו[26].
בשנת 2013 החלו לפוג חוזי החכירה של כ-280 הבתים, שהוחכרו במקור ל-49 שנים, החל משנות ה-60. תחילה סירבה החברה לדון בחידוש חוזי החכירה[27]. בדצמבר 2014 אישר לבסוף דירקטוריון החברה פה אחד, החלטה על חידוש חכירות הנכסים למגורים ולמסחר ביפו העתיקה ל-49 שנים נוספות[28].
בשנת 2015 עברה החברה לבעלותה המלאה של עיריית תל אביב[29], ופעילותה אחודה עם חברת אתרים העירונית, שהפכה לחברת האם שלה[30].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של החברה לפיתוח יפו העתיקה- רות בונדי, מזל חדש ליפו העתיקה, דבר, 27 באוקטובר 1967
- מתן ברניר, חכרה מבנה לפני יותר מ-5 עשורים: מאז שווי זינק ל-15 מיליון שקל, וכעת עיריית ת"א רוצה אותו בחזרה, באתר גלובס, 24 במרץ 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיריית־ת"א מבטיחה לחסל את "השטח הגדול', קול העם, 12 ביוני 1960
- ^ 1 2 אושרה הקמת החברה לפיתוח יפו העתיקה - כמקום תיירות ובידור, הארץ, 14 בנובמבר 1960
- ^ מתקרב פינוי "השטח הגדול"' ביפו, הארץ, 31 בדצמבר 1950
- ^ מחנה המעבר לתושבי.השטח הגדול" הולך ומוקם בקצב מזורז, הַבֹּקֶר, 3 בדצמבר 1950
גלגול מחילות ביפו, מעריב, 29 בינואר 1951 - ^ בקרוב ־ חברה לחיסול משכנות העוני בת"א-יפו, על המשמר, 19 באוגוסט 1960
- ^ פרטים על תכנית לשיפור יפו, דבר, 18 בינואר 1956
גן עירוני יוקם בשטח הגדול ביפו, הארץ, 9 ביולי 1957 - ^ יפו העתיקה ־ בית לאמנים, הארץ, 18 בדצמבר 1959
מ. נחתומי, "השטח הגדול" מושך ציירים, מעריב, 17 במאי 1960 - ^ תמונות יפואיות בבתי המשפט, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
- ^ פקידים בכירים במינהל יפו נעצרו לחקירה, למרחב, 8 בינואר 1960
פקידים בכירים במינהל יפו נעצרו כתשודים בשוחד, קול העם, 8 בינואר 1960 - ^ צבי אלגת, יפו העתיקה מתעוררת לחיים, מעריב, 3 בינואר 1963
- ^ פיתוח יפו העתיקה לשלב מעשי, דבר, 31 במאי 1963
- ^ רומן פריסטר, השטח הגדול, על המשמר, 23 באוקטובר 1964
- ^ גאלריה נוספת תפתח בשטח יפו העתיקה, מעריב, 26 במאי 1965
- ^ עמי שמיר, המוזות ב"שטח הגדול', למרחב, 14 במאי 1965
- ^ גבריאל בן שמחון, ציירים ש"התיישבו" ביפו העתיקה ־־ מקנאים בצפת ובעין־הוד..., מעריב, 28 בדצמבר 1966
שמעון עופר, הרוחות סוערות מאחורי הקלעים של קרית האמנים ביפו, דבר, 28 באפריל 1967 - ^ אברהם רותם, החברה לפיתוח יפו העתיקה "זכתה" לדו"ח חיובי בעיקרו, מעריב, 23 בינואר 1969
- ^ החברה לפיתוח יפו העתיקה סיימה למעשה רוב תפקידיה, מעריב, 18 בספטמבר 1977
- ^ גיורא פרבר, צפיפות נסבלת בלילות יפו, חדשות, 5 ביולי 1988
- ^ אלעזר לוין, אושרו 118 דירות ו-1,700 מ"ר מסחרי ביפו העתיקה, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
- ^ הארץ, משפחת קסטיאל תרכוש חלקו של פיבקו בפרויקט הצדף על הים ביפו, באתר TheMarker, 7 במרץ 2003
גיא ליברמן, כמה שילם זוג ישראלים לאילן פיבקו עבור דירת הדופלקס ביפו?, באתר TheMarker, 10 בפברואר 2010 - ^ אלעזר לוין, עוז השקעות חתמה על הסכם חכירה משופר בפרוייקט בית פסטר, באתר גלובס, 10 באפריל 2000
- ^ תמונות יפואיות בבתי המשפט, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
- ^ יצחק דנון, נדחתה עתירה מינהלית לביטול תוכנית למיתחם "המנזר הארמני" ובית הסטודיות ביפו, באתר גלובס, 23 באפריל 1997
יצחק דנון, ועדת אמנים-חוכרים: ההיתר לבנייה במנזר הארמני ביפו העתיקה - מחטף, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1999
יצחק דנון, נדחתה התנגדות ועד האמנים ביפו העתיקה לבנייה במתחם המנזר הארמני, באתר גלובס, 13 במאי 2001 - ^ זאב קליין ודרור מרום, ועדת השרים להפרטה החליטה להנפיק כל מניות אל-על בבורסה, באתר גלובס, 8 ביולי 2002
- ^ שרון קדמי, דיונים לקראת תב"ע חדשה ביפו העתיקה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003
- ^ שרון קדמי, יפו העתיקה: הוולנת"ע אישרה הקלות שיאפשרו הקמת בית מלון חדש, באתר גלובס, 23 בפברואר 2003
- ^ שלומית צור, סערה בעיר העתיקה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2013
"כל רוכש ידע שהחכירה מסתיימת. מונה צוות בדיקה", באתר גלובס, 3 בנובמבר 2013 - ^ שלומית צור, עיריית תל אביב: נחדש את החכירה לתושבי יפו העתיקה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2014
- ^
מוטי בסוק, חברות בבעלות משותפת למדינה ולעיריית ת"א יימכרו לעירייה, באתר TheMarker, 1 ביוני 2014
- ^ נמרוד בוסו, עסקה היסטורית: תל אביב רכשה את נמל תל אביב, נמל יפו ואת רצועת החוף, באתר TheMarker, 15 ביוני 2016
