הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
|---|---|
| ייסוד הוועדה | 18 בינואר 2016 |
| פירוק הוועדה | 27 ביוני 2016 |
| יו"ר | רועי פולקמן (כולנו) |
| תחומי שיפוט | ישראל |
| חברים | |
| |
  | |
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה היא ועדה מיוחדת, שהוקמה בכנסת העשרים על מנת לבחון את יישום הרפורמה בשירות המדינה. הוועדה הוקמה ב-18 בינואר 2016 ופעילותה הסתיימה ב-27 ביוני 2016.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי החלטת ממשלה 3993 מנובמבר 2011, על הנציבות לשירות המדינה הוטל ליישם את הרפורמה בתחום ההון האנושי בשירות המדינה[1]. הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה ובמסגרתה בין היתר שונו הדברים הבאים: ניהול זמני הגיוס, טיפול מותאם בסגל בכיר, הקצבת מספר הכהונות של אנשים העובדים בשירות המדינה, חידוש המבחנים לעובדים אשר מתקבלים לעבודה, הקלה על כניסתם של מועמדים חדשים לשירות הציבורי ומניעת עיכובים הנגרמים מצד משרדי הממשלה. כמו כן, יש צורך הייתה בה התייחסות למניעת מינויים פוליטיים, קליטת סטודנטים במכרזים ציבוריים ואף שיפור השירות לאזרח.
פעילות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטעם נציבות שירות המדינה, דיווח בפני הוועדה ראש מטה יישום הרפורמה בשירות המדינה רון צור, ואליו צורפו מעת לעת בעלי תפקידים שונים בהתאם לנושא הדיווח.
במסגרת פעילות הוועדה התקיימו דיונים שונים אשר הובילו לשינוי או תיקון של נהלים בשירות המדינה[דרושה הבהרה], בין היתר, מתן האפשרות לסטודנטים אשר עובדים בשירות המדינה להתמודד על תפקידים קבועים במכרזים פנימיים במקום עבודתם. לפני כן, לא היו משתלבים הסטודנטים בשוק העבודה עם סיום העסקתם ב"תקן סטודנט", והם נאלצו לעזוב את מקום עבודתם חרף הידע והניסיון שצברו בדרך[2].
מלבד זאת, דובר בוועדה על קידום פיילוט שיקודם על ידי נציבות שירות המדינה עד סוף 2016 ובמהלכו יתקיימו וישופרו מבחני המיון בהתאם לצורכי המשרד הספציפי[3], בישיבה נוספת דובר על פערי השכר בין נשים לגברים העובדים בשירות המדינה, חוסר הייצוג של עובדים יוצאי אתיופיה ועוד[4]. דיון אחר נערך בוועדה בנושא מתווה שגיבשה הממשלה לגבי מינויי משרות אמון ופיטורים של בכירים בשירות המדינה. על פי המתווה, בכל משרד ממשלתי המונה מעל 150 עובדים, יכהן משנה למנכ"ל כמשרת אמון מקצועית, וסיום העסקתו יהיה לפי שיקול דעת מנכ"ל אותו המשרד. מנכ"ל המשרד גם יוכל למנות לתפקיד המשנה למנכ"ל עובדים מקרב משרדו ובתום הכהונה הם יוכלו לחזור לתפקידם או לתפקיד אחר בשירות המדינה[5]. בישיבה נוספת דובר על החלטת הממשלה בעניין מינוי סמנכ"לים על ידי שרי המשרד, דבר אשר גורר מינויים פוליטיים ואף מערער את אמון האזרחים בעובדי השירות הציבורי[6].
תוצאות והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יושבי ראש הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| כנסת | יושב ראש | תמונה | סיעה |
|---|---|---|---|
| הכנסת העשרים | רועי פולקמן | 
|
כולנו |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טלי חרותי-סובר, הרפורמה שמנסה לפרק את מועדון החברים של עובדי שירות המדינה, באתר הארץ, 7 באפריל 2014
- ^ בשורה לסטודנטים: יוכלו לגשת למכרזים פנימיים בשירות הציבורי עד כה, לא היו רשאים להגיש מועמדות, גם אם עבדו באותו גוף לאורך זמן, באתר הכנסת, 9 בפברואר 2016
- ^ פיילוט: משרדי ממשלה יקבעו בעצמם תנאי סף ומבחנים למועמדים לתפקיד, באתר הכנסת, 24 בפברואר 2016
- ^ יו"ר הוועדה ח"כ רועי פולקמן: "לא ייתכן שב-14 השנים האחרונות פערי השכר בין נשים לגברים בשירות המדינה צומצמו ב-11% בלבד", באתר הכנסת, 9 במרץ 2016
- ^ יו"ר הוועדה ח"כ פולקמן על הכוונה למנות משנה למנכ"ל במשרת אמון: "זו פשרה מאוזנת"; נציב שירות המדינה: "לא לקבל בכיר שאינו מקצועי", באתר הכנסת, 2 במרץ 2016
- ^ יו"ר הוועדה ח"כ פולקמן: "אי אפשר להגן על השירות הציבורי ובו בזמן לנטרל אותו כדי שהדרג הנבחר יוכל לנוע באין מפריע", באתר הכנסת, 30 במרץ 2016
