הוויוודה של סרביה ובאנאט טמשוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוויוודה של סרביה ובאנאט טמשוואר
Woiwodschaft Serbien und Temescher Banat
דגלסמל
היסטוריה
הקמה איחוד הוויוודה של סרביה עם באנאט טמשוואר
הקמה 18 בנובמבר 1849
פירוק פירוק המחוז
פירוק 27 בדצמבר 1860
ישות קודמת הוויוודה של סרביה
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית ממלכת הונגריה (1526–1867)
ישות יורשת האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
מפת המחוז

הוויוודה של סרביה ובאנאט טמשווארגרמנית: Woiwodschaft Serbien und Temeser Banat, בסרבית: Војводство Србија и Тамишки Банат, ברומנית: Voivodina sârbească și Banatul timișan, בהונגרית: Szerb Vajdaság és Temesi Bánság), המכונה בפשטות מחוז סרביה (Serbische Woiwodschaft), הייתה ארץ כתר של האימפריה האוסטרית שהתקיימה בין 1849 ל-1860.

זו הייתה ארץ כתר נפרדת שנקראה על שם שני מחוזות לשעבר: וויבודינה הסרבית ובאנאט טמשוואר. האזור הקודם שלה מחולק כיום בין סרביה, רומניה והונגריה. הוויוודה נתנה את שמה לוויבודינה הסרבית הנוכחית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויוודה הוקמה על פי החלטה של הקיסר האוסטרי בנובמבר 1849, לאחר המהפכות של 1848/1849. היא הוקמה בהתאם לפריבילגיה שניתנה לסרבים על ידי הקיסר ההבסבורגי ב-1691, תוך הכרה בזכותם של סרבים לאוטונומיה טריטוריאלית בתוך המלוכה ההבסבורגית.

האזור כלל את האזורים של בנאט, באצ'קה והעיריות אילוק ורומה בצפון סרם. מושל אוסטרי שישב בטמשוואר שלט באזור, והתואר של הווייבוד היה שייך לקיסר עצמו. התואר המלא של הקיסר היה "הווייבוד הגדול של מחוז סרביה" (בגרמנית: Großwoiwode der Woiwodschaft Serbien). גם לאחר ביטול הוויוודה, הקיסר שמר על התואר הזה עד סוף האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1918.

מפה משנת 1853

בשנת 1860 בוטלה הוויוודה של סרביה ובאנאט טמשוואר ורוב שטחה (בנאט ובאצ'קה) שולבה בממלכת הונגריה ההבסבורגית, אם כי שלטון הונגרי ישיר החל רק ב-1867, לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית. בניגוד לבנאט ובאצ'קה, בשנת 1860 שולבה סרם בממלכת סלאבוניה, עוד ארץ כתר הבסבורגית נפרדת. ממלכת סלאבוניה התמזגה לאחר מכן עם ממלכת קרואטיה, ויצרה את הממלכה החדשה של קרואטיה-סלבוניה, אשר סיכמה על הסכם עם ממלכת הונגריה בשנת 1868, והפכה לאזור אוטונומי של ממלכת הונגריה בתוך אוסטריה-הונגריה.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי השפות הרשמיות של המחוז היו גרמנית ו"אילירית" (סרבית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]