ההפיכה הצבאית בגבון (2023)
.jpg) | ||||||||||||||
| נשיא גבון המודח, עלי בונגו | ||||||||||||||
| תאריכים | 30 באוגוסט 2023 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני |
2019 Gabonese coup d'etat attempt  | |||||||||||||
| מקום | גבון | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
ההפיכה הצבאית בגבון היא הפיכה צבאית שהתרחשה ב-30 באוגוסט 2023 בגבון שבמרכז אפריקה, כאשר דקות ספורות לאחר הודעת ועדת הבחירות הארצית על זכייתו של נשיא גבון עלי בונגו בכהונה שלישית בבחירות הכלליות בגבון (2023) (אנ'), הודיעה קבוצה של 12 קצינים בכירים בצבא גבון (אנ') כי תפסה את השלטון במדינה.
הרקע להפיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי בונגו כיהן כנשיא גבון מאז אוקטובר 2009, כשירש את אביו עומר לאחר מותו.[1] ב-2016 פרצו מהומות בגבון אחרי ההודעה על ניצחונו של בונגו ובחירתו לכהונה שנייה. הממשלה ניתקה את הגישה לאינטרנט לכמה ימים כדי לפגוע בהתארגנות למהומות.
ב-2019 נעשה ניסיון הפיכה צבאית במדינה, אך הוא נכשל ומארגניה נשלחו למאסר.[2]
כחודש לפני ההפיכה בגבון, נעשתה הפיכה דומה בניז'ר.
ההפיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 באוגוסט 2023, התקיימו במדינה בחירות לנשיאות, בהן התמודד בין השאר הנשיא המכהן עלי בונגו לכהונה שלישית. מעת סגירת הקלפיות הודיעה הממשלה על עוצר לילי ברחבי המדינה וניתוק הגישה לאינטרנט מחשש למהומות.[3] מה שהעלה את החשש להטיית תוצאות הבחירות. מבצעי ההפיכה אף טענו כי היה מחסור במשקיפים בינלאומיים בבחירות, וגם הושעו חלק מהשידורים הזרים, מה שהוסיף על חשדותיהם וטענותיהם לפגיעה בטוהר הבחירות.[4]
בבוקרו של 30 באוגוסט הודיעה ועדת הבחירות הארצית על זכייתו של עלי בונגו בבחירות, לאחר שקיבל שני שלישים מקולות המצביעים. דקות ספורות לאחר פרסום תוצאות ההצבעה, התייצבו קבוצה של 12 קצינים בכירים בצבא גבון מול המצלמות, והודיעו בשידור חי בטלוויזיה כי תוצאות הבחירות מבוטלות, והם נוטלים לידיהם את השלטון. לטענתם, הם מייצגים בכך את כל כוחות הביטחון במדינה, שטוענים לזיוף תוצאות הבחירות. עוד הודיעו כי כל גבולות המדינה סגורים עם הודעה חדשה ומוסדות המדינה פורקו.[3]
הנשיא המודח, עלי בונגו, מוחזק במעצר בית על ידי מבצעי ההפיכה. בנו נעצר ומואשם בבגידה.[5] בונגו פרסם סרטון מן המעצר בו קרא לבעלי בריתו ולהמון "תעשו רעש" במחאה על ההפיכה.[6]
ההפיכה שמה קץ ל-56 שנות שלטון משפחת בונגו במדינה.[7] בריגדיר גנרל ברייס אוליגוי, מפקד המשמר הרפובליקאי, מונה כנשיא זמני על ידי החונטה הצבאית.
בעקבות ההפיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר ההפיכה הודיעה חברת הכרייה הצרפתית Eramet הודיעה על השהיית עבודתה בגבון, ומניית החברה נפלה ב-17%. לאחר יומיים הודיעה החברה כי תחדש את פעילותה.[8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרופיל | נשיא גבון עלי בונגו, באתר וואלה!, 16 בדצמבר 2018
- ^ רויטרס, כשל ניסיון ההפיכה בגבון: הקצינים שמרדו בנשיא המדינה נעצרו, באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2019
- ^ 1 2 ynet והסוכנויות, ניסיון הפיכה באפריקה: קצינים בצבא גבון הודיעו על תפיסת השלטון אחרי הבחירות, באתר ynet, 30 באוגוסט 2023
- ^ חדשות 13, עוד הפיכה באפריקה: הצבא בגבון הודיע כי תפס את השליטה במדינה, באתר חדשות 13, 30 באוגוסט 2023
- ^ ציקי ברנדוין, ימים אחרי הבחירות: קציני צבא בגבון הכריזו על הפיכה ועצרו את הנשיא עלי בונגו, באתר ערוץ 7, 30 באוגוסט 2023
- ^ ynet והסוכנויות, הפיכה באפריקה: קצינים בצבא גבון הודיעו על מעצר הנשיא ותפיסת השלטון, באתר ynet, 30 באוגוסט 2023
- ^
רויטרס, הפיכה בגבון: קציני צבא הודיעו שתפסו את השלטון לאחר שהנשיא הוכרז כמנצח בבחירות, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2023
- ^ Hamaide, Sybille De La; Vidalon, Dominique (2023-08-30). "France's Eramet to resume manganese mining in Gabon after halt over coup". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-11-16.
