ההכשרה

ההכשרה הייתה תנועה יהודית בהולנד שעסקה בהכשרת נוער יהודי לחיים בארץ ישראל.

רקע

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו מאות פליטים לזרום ממזרח אירופה לתחומי הולנד, חלקם באישור ממשלת הולנד וחלקם הבריחו את הגבול עם גרמניה.

בין הפליטים היו יהודים רבים שביקשו להגיע לארצות הברית או לפלשתינה. הציונים מבין בני נוער אלה היו חברים ב"אגודת מזרחי" ובקשו להיות חלוצים בפלשתינה.

כדי לשפר את סיכוייהם של בני הנוער היהודים מבין הפליטים להקלט בפלשתינה, הוקמו במזרח הולנד ארגונים ששיכנו את הפליטים אצל איכרים כדי שילמדו את עבודת האדמה.

ההכשרה

לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933, הוקם מרכז הכשרה ("ההכשרה") באנסחדה (Enschede) ביזמתם של כמה מחברי אגודת ישראל – י' סימון, תושב המקום, ד"ר האוסדורף, מר דה האס, י' פרומן ולינה סנדרס, ובשיתוף פעולה עם קהילת אנסחדה והרב הראשי שלה, הרב הירש. ההכשרה זכתה לתמיכה נרחבת של הקהילה היהודית שראתה בכך פתרון לבעיית זרם הפליטים.

קבוצות של 15–25 בני נוער, ברובם בוגרי תנועות נוער ציוניות מגרמניה, התגוררו במבנה בית ספר ישן של העיר אנסחדה ועבדו אצל איכרים אמידים באזור. שם למדו מקצועות כגון חליבה, עבודת אדמה, נגרות, מסגרות, גידול ירקות ורתכות.

בין השנים 1933 ל-1942 הוכשרו בדרך זו מעל 100 בני נוער יהודים חלוצים. רוב החלוצים בהכשרה זו היו יוצאי "עזרא", תנועת הנוער של אגודת ישראל בגרמניה, או שבאו מפולין. ילידי הולנד כמעט לא הגיעו להכשרה זו. עבור כולם הוגשה לממשלת המנדט הבריטית בקשה לקבל סרטיפיקט לעלות לפלשתינה וכמאה מהם קיבלו את האישורים הנכספים ועלו לארץ ב-1938.

מנהלו הראשון היה ד"ר שטסמן, ואחריו חיים נוסבאום. בין השנים 1937 ל-1942 ניהלו את ההכשרה הרב הלל ברוקנטל עם רעייתו מלי. הרב הלל יזם את הוצאת ה'הכשרה' מתוך העיר אנסחדה לפרוור העיר בכפר טווקלו (Twekkelo), מה שסייע מאוחר יותר, לאפשרות ההישרדות וההצלה בזמן הכיבוש הגרמני. הרב הלל נשבה בידי הגרמנים ביולי 1940 ונשלח למחנה בשלזיה עלית, וכך בשנתיים וחצי האחרונות, ניהלה מלי לבדה את ההכשרה (בהיותה אם לשלושה ילדים בגילאי שנתיים, שלוש וארבע).

החל מ-1939 לא ניתנו עוד סרטיפיקטים וממשלת הולנד העלימה עין ואפשרה לקבוצה נוספת של חלוצים לעשות את דרכה לפלשתינה בדרכים לא חוקיות.

מלחמת העולם השנייה

עד לשנת 1942 יכלו חברי ההכשרה להמשיך את הכשרתם ללא כל התנכלויות מצד הגרמנים, מאוחר יותר הם התבקשו להרשם בעירית אנסחדה לצורך איסוף והפנייה ל"מחנה עבודה" בפולין. בפועל רק מעטים מביניהם אכן נרשמו וכשבאה משאית לאסוף אותם מהמקום בו גרו גילו הגרמנים שהמקום נטוש.

המחתרת של האזור ברשות הכומר אוורדואן (Overduin) דאגה להסתיר את כל חברי ההכשרה בבתי האיכרים בהם עבדו. משך כל תקופת המלחמה דאגה המחתרת ההולנדית לכל צורכיהם של הצעירים.

23 מתוך 50 חלוצים מההכשרה של ינואר 1938 ניצלו ועלו לישראל.

לקריאה נוספת

• L.F.van Zuylen(1998)."Palestinapioniers in Twente".Holland
• C.Hilbrink(1989)."De Illegalen".SDU.s'Gravenhagen