ההיסטוריה הסודית

ההיסטוריה הסודית
The Secret History

מידע כללי
מאת	דונה טארט
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
מקום התרחשות	ורמונט
הוצאה
הוצאה	אלפרד א. קנופף
הוצאה בשפת המקור	אלברט א. קנופף
תאריך הוצאה	1992
מספר עמודים	540 (בהוצאת המקור)
הוצאה בעברית
הוצאה	ספרית מעריב, כתר ספרים, מודן
תאריך	1994, 2004, 2015
תרגום	ורד שוסמן (כתר)
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 0-679-41032-5
הספרייה הלאומית	001357345, 003837373

ההיסטוריה הסודית, (באנגלית: The Secret History) הוא רומן הבכורה של הסופרת דונה טארט, אשר פורסם על ידי אלפרד א. קנופף ב-1992. הספר הפך לרב מכר, ונכח ברשימת הניו יורק טיימס למשך 13 שבועות.

עלילת הספר מתרחשת בניו אינגלנד, ומספרת את סיפורם של קבוצת חברים שהם סטודנטים ללימודים קלאסיים במכללה עלית פרטית בוורמונט - הדומה למכללת בנינגטון, שם טארט הייתה סטודנטית משנת 1982 עד 1986.

הסיפור הוא "סיפור בלשי הפוך", בו הרצח נגלה בתחילת הספר, ובעצם מטרת הסיפור היא ההבנה איך ולמה הוא קרה, ולא פתרון לתעלומה.

אחד מששת הסטודנטים הוא המספר, ריצ'רד פפן, המעלה כעבור שנים רבות את זכרונותיו מהתקופה. בפתיחת הספר כבר מסופר על הירצחו של אדמונד "באני" קורקורן, ובמהלך הנרטיב מסופר על הנסיבות וההשפעות של מותו על חברי הקבוצה.

תקציר העלילה

ריצ'רד פפן, המספר, הוא צעיר מעיירה קטנה בקליפורניה. הוא מגיע ממשפחה ממעמד הביניים-נמוך, עם הורים מנותקים וזועמים. הוא למד בבית ספר ציבורי בינוני, וכאשר מזדמנת לו מלגה למכללת המפדן, מכללה פרטית בוורמונט, הוא שש להתחיל בפרק חדש ולהתרחק מהמוכר והדל. 

ריצ'רד, המתעניין בלימודים קלאסיים, רוצה להמשיך בלימודי היוונית הקלאסית, וכך הוא מכיר את הפרופסור האקסצנטרי לשפות ג'וליאן מורו, אשר השיג מעמד מיוחד במכללה, ומלמד רק קבוצה מובחרת של סטודנטים. מורו מסכים לצרף את ריצ'רד לקבוצה, ומסביר לו שמשמעות הדבר היא שהוא ילמד כמעט אך ורק אצלו, ויוותר על קורסים אחרים במכללה אלא במקרים מיוחדים. בעיניו, "מבחר רחב של מרצים הוא פוגעני ומבלבל עבור השכל הצעיר". אמירה זו, כמו הרבה אמירות שפר של הפרופסור, מתגלה כאירונית, מכיוון שמורו עצמו, בשיטה שכופה על הצעירים שלומדים אצלו, בסופו של דבר גורם לנזק לרבים מתלמידיו.

חבריו של ריצ'רד ללימודים באים כולם מרקע עשיר וממעמד גבוה: הנרי וינטר הוא בלשן מבריק המתרגם טקסטים קלאסיים מיוונית ולטינית. הנרי נישא לגובה רב, ומאמץ סטייל אנכרוניסטי, כאשר הוא מתלבש בחליפות אנגליות יוקרתיות ונושא עמו מטרייה. אך הוא אינו קל דעת - הוא המנהיג הבלתי-מוצהר של הקבוצה, והוא מסוכן בכעסו, ומכה קשות חבר בכנופיית אופנועים שהתגרה בו. פרנסיס אברנאתי הוא הומוסקסואל, שמאמץ גישה קלילה לחיים. התאומים, קמילה וצ'ארלס מקולי, גם הם מאמצים דימוי רומנטי ואזוטרי, ומנסים להידמות לדמויות מתקופה אחרת. אך כל הדמויות הציוריות הללו מתחוורות לעומת אדמונד "באני" (ארנבון) קוקורן, בעל האופי המוחצן, ההומור החד, וגישה גזענית ופריווילגית. באני לוקח את הלימודים פחות ברצינות מאשר חבריו, ומתעקש שהם ישלמו עליו תמיד בכל מצב. כדי להשתלב בקבוצה, ריצ'רד משקר על מוצאו, ומספר שהוריו אמידים ומצליחים מאוד בתעשיית הקולנוע.

חברי הקבוצה מצד אחד מהווים סוג של אליטה אינטלקטואלית, אך בו זמנית הם מאמצים גישה מתהוללת וכן בדלנית - שותים הרבה, בולעים כדורים, ואינם מכירים תרבות פופולרית או משתתפים באירועים של הקמפוס בו הם לומדים.

החברות השורה בין באני להנרי מבלבלת את ריצ'רד. מצד אחד, נראה שהנרי בקושי סובל את באני. מאידך, השניים מודיעים שיבלו יחדיו את חופשת הסמסטר ברומא, על חשבונו של הנרי. בינתיים, ריצ'רד לוקח עבודה בקמפוס במשכורת זעומה, ומתגורר במחסן, כדי לחסוך כסף ולהתמיד בשקר לגבי אמצעיו ומעמדו. החורף הוא הקר ביותר בהיסטוריה של ורמונט, וריצ'רד כמעט מת מדלקת ריאות והיפותרמיה. הוא ניצל על ידי הנרי, שמוצא אותו מאחר שהקדים לשוב מאיטליה.

כאשר חוזרים הסטודנטים ללימודים, ריצ'רד מרגיש שהמתח בין באני ושאר החברים גובר. בסופו של דבר, פרנסיס והנרי מספרים לו את האמת: במהלך בכחנליה שערכה הקבוצה (ממנה גם באני וגם ריצ'רד הודרו בכוונה), הנרי הרג בשוגג איכר שחי בסמוך לאחוזת משפחתו של פרנסיס. באני, שחשד לאורך תקופה שאירע שם משהו לא תקין, גילה את האמת כאשר קרא בימונו האישי של הנרי, ומאז הוא סוחט את חברי הקבוצה. מצידם, החברים כעת רואים בבאני מקור לסכנה, והתנהגותו של באני - שאוהב להקניט ולגרום לחבריו אי נוחות וחוסר ביטחון - לא מועילה למצב. 

כאשר החברים כבר אינם יכולים לעמוד בדרישותיו של באני, ומתוך הפחד שילשין עליהם, הם מגיעים למסקנה שעליהם להרוג אותו. הם מתכננים מספר פעולות ולא מסכימים על ביצוען, אך נאלצים לפעול כאשר בשכרותו, באני מספר לריצ'רד על הריגת האיכר. הקבוצה אורבת לבאני כאשר הוא יוצא לטיול רגלי ביער, והנרי דוחף אותו מראש צוק למותו. 

החצי השני של הספר מתאר את ההשפעה של המעשה על הקבוצה, אשר מביאה להתפרקותה. העלילה עוקבת אחר המתח הפסיכולוגי, האשמה, והניסיון לשמור על סודיות, בעת שסטודנטים מחוץ לקבוצה מתחילים לדרוש תשובות. בין אלה נמנית ג'ודי פובי, שהיא גם ספקית הסמים של באני. החברים מנסים להתנהג כאילו הכל רגיל, ומצטרפים לצוותי החיפוש אחר באני. 

בינתיים, צ'ארלס מפתח בעיית שתייה, ומתחיל להתעמר באחותו, קמילה. פרנסיס מספר לריצ'רד שהתאומים שוכבים אחד עם השנייה. פרנסיס עצמו מתחיל לחוות התקפי חרדה. מורו מוצא מכתב ששלח לו בזמנו באני, בו הוא מתחנן לעזרה. מורו אינו מדווח על הפשע שהוא כעת מבין שאירע, אלא עוזב את המכללה. דבר זה גורם למצוקה נוספת לחברי הקבוצה, מאחר שאין הם לומדים בקורסים מן המניין, ואין להם איך להשלים את שנת הלימודים שלהם. ריצ'רד במיוחד מושפע מכך, מכיוון שהוא היחיד מביניהם ללא המשאבים הכספיים לעמוד בתפנית הקשה. 

ככל שהקבוצה מתפרקת, על כל אחד מחבריה להתמודד עם בעיותיו לבדו. הנרי מתחיל מערכת יחסים מינית עם קמילה, ומתגורר עמה, דבר שדוחף את צ'ארלס עמוק יותר לתוך האלכוהוליזם. הנרי רואה בעזיבתו של מורו אקט של פחדנות וצביעות. כשצ'ארלס נעצר לאחר תאונה בה נהג שיכור במכוניתו של הנרי, הנרי פוחד שהוא יגלה בטעות משהו מפליל לשוטרים. אך השפל ביחסים מגיע כאשר צ'ארלס מתפרץ לחדר הפונדק בו מתגוררים הנרי וקמילה, ומנסה להרוג את הנרי באמצעות אקדחו של פרנסיס. במאבק, הנרי מצליח לקחת מצ'ארלס את האקדח, אך בינתיים גם החברים האחרים הצטרפו למהומה, ובמאבק, צ'ארלס יורה לריצ'רד בבטנו. בעל הפונדק שומע את הירייה, ופורץ לחדר. אך בינתיים, הנרי מנשק את קמילה לשלום, ויורה בעצמו. לפני שנופח נשמתו, הנרי מסביר שאינו מוכן לוותר על העקרונות שאימץ ממורו, למרות שמורו עצמו בגד בהם. הוא מחפה על מעשו של צ'ארלס ולוקח את האשמה על הפגיעה בריצ'רד. התאבדותו מאששת בעיני המשטרה שאכן הוא היורה. 

עם מותו של הנרי, הקבוצה מתפרקת לגמרי. פרנסיס מנסה גם הוא להתאבד, וכשנכשל, נאלץ על ידי סבו להינשא לאישה, למרות נטייתו המינית. קמילה מתחילה לטפל בסבתה הזקנה, ומתבודדת מהקבוצה ובכלל. צ'ארלס בורח ממוסד השיקום ששכן בו יחד עם אישה נשואה. ריצ'רד, לאחר שהחלים מפצעיו, הופך לאקדמאי בודד ומתבוסס באהבתו הנכזבת לקמילה. הוא רואה במותו של הנרי כריתת החבל שקשר את כולם יחד, וכעת כל אחד מהם נסחף בדד בזרם. הספר מסתיים כשריצ'רד מספר על חלום בו פגש את הנרי במבואה מהודרת, ומוצא עצמו נכשל להביע עצמו כפי שהוא רוצה, ומסתפק בשאלה הפשוטה, "האם אתה מאושר כאן?" הנרי עונה לו, "לא במיוחד. אך גם אתה אינך מאושר איפה שאתה", ומסתובב והולך משם.

תמות

הספר נותן תמונה מתעמקת לחיי קמפוס של שנות השמונים בארצות הברית, אך לא מנקודת מבט של תרבות מיינסטרים, אלא במעטפת של ספרות יוונית קלאסית. לא רק שהסטודנטים לומדים את הקלאסיקות, אלא הם עצמם סוג של דמויות מטרגדיה יוונית, והספר מלא ברפרנסים לספרות ולתקופה העתיקה. שזורה בתוך השילוב הזה של ניו אינגלנד הקרה ויוון העתיקה, היא הגותיקה הדרומית שהיא המורשת של הסופרת. 

בנוסף, הספר נוגע במספר סוגיות פילוסופיות. ה"כת" של פרופסור מורו מנסה להתעלות על מונחים פשוטים כמו "טוב ורע", ורוצים להגיע למישור קיומי אחר. המחויבות הזו שלהם מצדיקה בתורה כל דבר - כולל רצח. לא נעלם מעיני המספר וכך מעיני הקוראים, שהגישה הזאת טמונה עמוק במעמדם הפריווילגי והגישה המתנשאת של חברי הקבוצה. השאלה שאינה נענית, היא האם התעלות אינטלקטואלית היא יותר חשובה מחיי האחר?

תמה נוספת שהספר עוסק בה היא הניגוד בין לוגיקה ורציונליות לבין תשוקה וטבע. הדמות של הנרי מגלמת את הקו בין ניגודים אלו - הוא אינטלקטואל מחויב, הטומן ראשו תמידית בספר קלאסי כלשהו, עד כדי כך שמוחו הופך לסוג של כלא, והקיום הגשמי שלו לאכזבה מתמדת איתו אין לו יכולת להתמודד. הוא מייחל לעצמו להגיע למצב בו הוא יכול לחיות "מבלי לחשוב", ומודה שברגע של הרצח של באני, הוא חווה לרגע את המצב המיוחל. 

גם הניגוד בין התעלות לגשמיות הוא מרכזי לסיפור. לימודי הקלאסיקה וההוראה הייחודית של פרופסור מורו מייצגים התעלות, ומורו מעודד אותם לאמץ מנהגים וגישות שיפרידו בינם לבין כל שאר בני גילם, בזמן שהם בפועל עושים מעשים המיועדים לגרום להם למעבר למצב תודעתי אחר, כמו הבכחנליה. אך בפועל, אין ביכולתם של חברי הקבוצה פשוט לבחור להשיג התעלות במקום גשמיות - ריצ'רד כמעט מת בגלל תנאי מחייתו, באני נרצח, והאחרים מושפעים לרעה מאלכוהול, סמים וסקס. ובסופו של דבר, אפילו מורם ורבם בורח ונוטש אותם במצב שהוא ההפך מהתעלות, וגורם להם להגיע לשפלים שלא תיארו. 

הוצאה, ביקורת וקבלה

המנחה של טארט בעת לימודיה, בארי האנה, היה משוכנע שפגש בגאונת הדור הספרותית, וגם חברה ללימודים ברט איסטון אליס הכיר אותה לסוכן הספרותי שלו, וכולם הסכימו שהספר שבהתהוות חייב לצאת לאור. על הספר, שלקח לה שמונה שנים לכתוב, היא קיבלה מקדמה של $450,000, והספר פורסם על ידי הוצאת אלברט א. קנופף ב-1992, במהדורה ראשונה של 75,000 עותקים - בשונה מרוב ספרי הבכורה שמודפסים ב-10,000 עותקים בלבד. למעשה, הספר היה לסנסציה עוד לפני שיצא, והקהילה הספרותית חיכתה לו בכיליון עיניים. 

הספר הפך לרב מכר, ונכח ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס במשך 13 שבועות. מאז, הספר הפך לספר קאלט, ונמכר במיליוני עותקים ברחבי עולם, וגם כעבור מספר עשורים הוא עדיין נמכר ונקרא בהפצה נרחבת. 

הביקורות על הספר היו בעיקר נלהבות, כאשר רק מבקרים מועטים התלוננו על הקצב האיטי של הספר וההתמקדות ביופי ותאוריות, במקום בקידום העלילה, וכן על חוסר אמינות בעלילה. 

הוצאה בעברית

• הוצאת ספרית מעריב, 1994
• כתר ספרים, 2004; תרגום לעברית: ורד שוסמן
• הוצאת מודן, 2015

קישורים חיצוניים

• ההיסטוריה הסודית, באתר OCLC (באנגלית)

• "Students Indulging in Course of Destruction": The New York Times review
• Book Review: John Mullan in Guardian (January 11, 2003)
• "Book cover: The Secret History"

Audio

• NPR: Talk of the Nation: Donna Tartt interviewed by Lynn Neary (November 5, 2002)
• NPR: Talk of the Nation: Donna Tartt and Anne Rice interviewed by Ray Suarez (October 30, 1997)