ההגירה הגאורגית לפולין
מספר פוליטיקאים גאורגים, אינטלקטואלים וקציני צבא היגרו מגאורגיה לפולין, לאחר פלישת הצבא האדום לרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, בפברואר 1921, כשהם משאירים מאחוריהם את הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז (הישות שקדמה לגאורגיה הסובייטית), שנוסדה במרץ של אותה שנה. אף על פי שמספרם לא היה רב, הגיע מספרם למאות. הקהילה הגאורגית בפולין הייתה פעילה מאוד פוליטית ותרבותית. הנודעים ביותר מביניהם בצבא פולין מתחילת שנות ה-20 ועד לסוף מלחמת העולם השנייה.
הפרומתאיזם הגאורגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מהתפיסה הפוליטית של יוזף פילסודסקי, פרומתאיזם,[1] התפתחה מערכת יחסים דיפלומטית פעילה בין פולין לבין הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה,[2] במטרה להקטין את כוחה של רוסיה הצארית, והישות שנוסדה אחריה, ברית המועצות, על ידי תמיכה בתנועות הלאומיות האנטי רוסיות העיקריות, בתוך תחומי רוסיה, ששאפו לעצמאות. קבוצת תנועת הפרומתאיזם הגאורגים הייתה הקבוצה הפעילה ביותר מבין התנועות שנתמכו על ידי פילסודסקי. פעילות זו לא נצפתה על ידי הבולשביקים, שארגנו, בשנת 1930, את ההתנקשות בנואה רמישווילי, מנהיג פוליטי גאורגי בולט, והמקדם הראשי של הפרומתאיזם.
בשנת 1932, החל משא ומתן לחוזה פולני-סובייטי, שהאיץ את נפילת תנועת הפרומתאיזם, אף על פי שהגאורגים המשיכו בפעילותם במגוון ארגונים סוציאליים ותרבותיים. החשובה ביותר מביניהם הייתה "ועדת גאורגיה" שנוסדה מוקדם בשנת 1921 על ידי מספר אינטלקטואלים גאורגים שהונהגו על ידי סרגו קורולאשווילי. הם יצרו קשר עם מרכזי ההגירה הפוליטי הגאורגיים באירופה. בראשם זה שבפריז. הוועדה ארגנה מגוון מפגשים ופעילויות סוציאליות, וסיפקה תמיכה למהגרים הגאורגים. היא הוציאה לאור גם מספר פרסומים משלה: "פרו גאורגיה" (1922) ו"פרו פרטיה" (1923). בשנים 1923–1924, היה קורולאשווילי עורך העיתון "שלוס ושודו", שעסק בנושא הבעיה הגאורגית. הגאורגים ארגנו גם את "ארגון הסטודנטים הגאורגים" ו"האגודה הפולנית-גאורגית" שהונהגה על ידי הנסיך פאוול טומאנישווילי. מגבלות פיננסיות הגבילו פעילות נרחבת של ארגונים אלה.
הגאורגים והשירות בצבא הפולני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר נפילת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, פנה נואה ז'ורדניה, ראש ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בגלות, למדינות הידידותיות, במיוחד לצרפת, יוון ופולין, לעזור לו לשמר סגל צבאי מקצועי. ממשלת פולין הגיבה מיידית, והחל משנת 1922 ועד לשנת 1924, מאות אצילים שהיו קצינים גאורגים הומלצו על ידי ממשלת ז'ורדניה, והתקבלו לבתי הספר הצבאיים של פולין. מספר קצינים מקצועיים מצבא הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה לשעבר עברו אימונים במרכזי ההכשרה הפולנים. למרות שהפולנים לא התחייבו לכך, למעשה גויסו קצינים אלה לצבא הפולני כקצינים. כתוצאה מכך עמד מספר אנשי הצבא הגאורגים ששירתו בצבא הפולני על 1,000 איש.
עם התפרצות מלחמת העולם השנייה, רוב הקצינים הגאורגים השתתפו בהגנה מפני הפלישה הגרמנית לפולין, וחלק מהם פיקד על רגימנט של חיילים פולנים. הידועים ביותר מביניהם היו:
- זכַּריה בַּכּרַדזֶה (אנ'), גנרל (Generał dywizji), סגן מפקד הדיוויזיה ה-15 של חיל הרגלים
- אלכסנדרה צ'חֵיִידזֶה (אנ'), גנרל (אנ'), סגן מפקד הדיוויזיה ה-16 של חיל הרגלים
- איוון קאזבֵּגי (אנ'), גנרל (אנ')
- אלכסנדרה קוניאשווילי (אנ'), גנרל (אנ')
- קִירִילֶה כּוּתַאתֵלַאדזֶה (גאו'), גנרל (אנ')
- אלכסנדרה זָכַּריאדזֶה (גאו'), גנרל (אנ')
- ויקטור לוֹמידזה (אנ'), מפקד ספינת המלחמה מינלייר (ORP Gryf), שטובעה בשנת 1939 על ידי הגרמנים
- גיורגי תוּמַאנִישׁווִילִי (גאו'), מפקד חיל הים שזכה לעיטור הפולני Virtuti Militari
- ולריאן תַאבִּידזֶה (גאו'), פודפולקובניק (אנ'), מפקד הסקטור הצפוני של ההגנה הפולנית בזמן המצור על ורשה
- מיכאיל קבליאשווילי, מייג'ור (רב-סרן), מפקד הבטליון הפרשים ברגימנט ה-15 (Ułan)
מספר קצינים גאורגים נישבו על ידי הכוחות הסובייטים במהלך המערכה בשנת 1939. גנרל צ'חיידזה, מייג'ור ממלדזה, קפטן סחירטלאדזה וקפטן רוסיאשווילי נהרגו במהלך טבח יער קאטין, משנת 1940 ועד 1941. הרבה אחרים בילו מספר שנים בגולאגים.
במהלך כיבוש פולין, ארגנו מחדש הגרמנים "ועדת גאורגיה" שבסיסה היה בוורשה. ושמה אותה תחת שליטה הדוקה. מנהלת הכיבוש עודדה את החיילים הגאורגים ששרתו בצבא הפולני להצטרף ללגיון הגאורגי של הוורמאכט. חלק מהם התפתו, אבל כתוצאה מהלחץ הגרמני הצטרפו רובם לתנועת ההתנגדות הפולנית. כומר הכנסייה הגאורגית, גרִיגוֹל פֶּרַאדזֶה (אנ'), מאוניברסיטת ורשה, סיים את חייו במחנה הריכוז, אושוויץ, בשנת 1942, כאשר נכנס במתכוון לתאי הגזים במקומו של פרופסור יהודי שהיה בעל משפחה גדולה.
בתום המלחמה, רוב הגאורגים היגרו למערב אירופה או הוגלו למחנות סובייטים. מעטים (כמו גנרל ולריאן תַאבִּידזֶה (גאו')) נותרו במחתרת הפולנית האנטי קומוניסטית מספר עשורים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דימיטרי שאליקשווילי, חיילי גאורגיה בשירות הצבא הפולני (1923-1939), אנגלית
- ווזניאק א., האגודות והארגונים של המהגרים הגאורגים בפולין (אורכב 26.09.2007 בארכיון Wayback Machine), גאורגית
- קראבין רוברט, פרומתאיזם, אנשי הקווקז והמאבק הפולני לעצמאות 1918-1921 (אורכב 29.09.2007 בארכיון Wayback Machine), גאורגית
- קראבין רוברט, ההיסטוריה של הגאורגים בצבא הפולני, גאורגית
- חיכוכים בין רוסיה ופולין, דבר, 26 ביוני 1929 - על נוכחות נציג הממשל הפולני בהפגנה להפרדת גאורגיה מברית המועצות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרומתאיזם (על שם הטיטאן היווני פרומתאוס) הייתה תוכנית של יוזף פילסודסקי שמטרתה לפרק את האימפריה הרוסית למרכיביה האתניים
- ^ רפובליקה שהתקיימה בשנים 1918-1921