הדרך השלישית (מפלגה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדרך השלישית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם רשמי הַדֶּרֶךְ הַשְׁלִישִׁית‎ עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן
מנהיגים אביגדור קהלני
תקופת הפעילות 1996–הווה (כ־28 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת מרכז
כנסות 13, 14
ממשלות 27
אותיות הד
שיא כוחה 4 מנדטים (1996)
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה (1999)
נוצרה מתוך העבודה
התמזגה לתוך ישראל דמוקרטית
מיקום במפה הפוליטית מרכז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדרך השלישית הייתה מפלגת מרכז של פורשי מפלגת העבודה. התנועה הוקמה ב-7 במרץ 1996, שלהי הכנסת ה-13, עם פרישת חבריה מהעבודה על רקע התנגדותה לנסיגת ישראל מרמת הגולן וכן כמפלגת מרכז המאחד הגושים במפה הפוליטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקימי התנועה היו חברי הכנסת תא"ל (מיל.) אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן, אשר פרשו ממפלגת העבודה ב-7 במרץ 1996. אל המפלגה חברו אישים מ"חוג תכלת" ובראשם פרופסור אלכסנדר לובוצקי. בבחירות לכנסת הארבע עשרה ב-1996 זכתה המפלגה בארבעה מנדטים והצטרפה לממשלתו של בנימין נתניהו. יו"ר המפלגה קהלני שימש כשר לביטחון פנים.

סמליל המפלגה בבחירות 99

כמו מפלגת המרכז שבאה אחריה, "הדרך השלישית" זכתה להצלחה חד-פעמית בלבד, ובבחירות לכנסת החמש עשרה ב-1999 לא עברה את אחוז החסימה. לאחר הכישלון נשארה המפלגה רשומה ברשם המפלגות ושימשה כמפלגת מדף עד אפריל 2011, אז שימשה בסיס לרישומה של מפלגת העצמאות[1].

תוצאות בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתק הקלפי של הדרך השלישית
בחירות מנהיג קולות אחוז מושבים +/- קואליציה/אופוזיציה
1996 אביגדור קהלני 96,474 3.1% (#9)
4 / 120
חדש קואליציה
1999 26,290 0.7% (#19)
0 / 120
Decrease4 לא עברה את אחוז החסימה

חברי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
הכנסת ה-13 (1992)

הסיעה הוקמה ב-7 במרץ 1996 עם פרישת חבריה מהעבודה והקמת סיעת הדרך השלישית.

הכנסת ה-14 (1996)
כנסת ה-15 (1999)

הרשימה[2] לא עברה את אחוז החסימה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב-29 במרץ 1999 פרש זיסמן מהסיעה והקים סיעת יחיד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]