הדוכסות הגדולה של ברג
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | דוכסות גדולה | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | דיסלדורף | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הקמת הדוכסות | ||
| תאריך | 1806 | ||
| פירוק | תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג | ||
| תאריך | 1813 | ||
| ישות קודמת |
 דוכסות ברג | ||
| ישות יורשת |
 פרובינציית ייליך-קלווה-ברג | ||
.svg)
הדוכסות הגדולה של ברג (גרמנית: Großherzogtum Berg) הייתה מדינת חסות של צרפת בתחומי הקונפדרציה של הריין, ששכנה בין ממלכת וסטפאליה לאימפריה הצרפתית הראשונה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1794 כבשו הצרפתים את דוכסות ייליך, שהייתה באוניה פרסונלית עם דוכסות ברג תחת בית ויטלסבאך מרוזנות פפאלץ-נויבורג החל משנת 1614. בשנת 1803 העניק מקסימיליאן הרביעי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה את הניהול בדוכסות ברג לדודנו וילהלם, דוכס בבוואריה, והפריד אותה משאר שטחיו בבוואריה ובפפאלץ.
בשנת 1806 פורקה האימפריה הרומית הקדושה, ומקסימיליאן שהפך בינתיים למלך בוואריה מסר את דוכסות ברג לנפוליאון, בתמורה לקבלת נסיכות אנסבך. ב-15 במרץ אותה שנה מסר נפוליאון את השליטה בדוכסות לגיסו ז'ואקים מירא, וצירף לו את דוכסות קלווה ממזרח לריין. ב-12 ביולי 1806 הצטרף מירא לקונפדרציה של הריין, ובתמורה קיבל את התואר דוכס גדול. בהמשך צורפו לדוכסות שטחי רוזנות מארק, בישופות מינסטר, העיר הקיסרית דורטמונד ושטחים רבים מריינלנד-וסטפאליה.
בשנת 1808 הוכתר מירא למלך נאפולי, ודוכסות ברג נשלטה על ידי נפוליאון באוניה פרסונלית. בשנת 1809 מינה נפוליאון את אחיינו הפעוט, הנסיך נפוליאון לואי בונפרטה, בנו של לואי בונפרטה, מלך הולנד, לדוכס הגדול של ברג, ופקידים צרפתיים תחת פייר לואי רודרר ניהלו את השטח בשמו.
הירידה הכלכלית בעקבות המערכת הקונטיננטלית הכושלת של נפוליאון, הובילה לסדרה של הפגנות ומרידות. לאחר תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג בשנת 1813 פורקה הדוכסות והשטחים עברו לידי פרוסיה. בקונגרס וינה בשנת 1815 שולבו שטחי ברג בפרובינציית ייליך-קלווה-ברג, בעוד שטחי רוזנות מארק ומינסטר שולבו בפרובינציית וסטפאליה.
