הדובון לאלא

הדובון לאלא
	כריכת הספר "הדובון לאלא"
מידע כללי
מאת	יצחק אבנון
איורים	נורית צרפתי
שפת המקור	עברית
סוגה	ספר ילדים
הוצאה
הוצאה	הוצאת עמיחי, מודן הוצאה לאור
תאריך הוצאה	תשי"ח–1958
מספר עמודים	24
סדרה
סדרת ספרים	"ספרית במבי"
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	990021582100205171

הדובון לאלא הוא ספר ילדים מאת יצחק אבנון שיצא לאור לראשונה בשנת 1958 בהוצאת עמיחי^[1] כסיפור במסגרת ספר הסיפורים לילדים שנקרא הדובון לאלא וסיפורים אחרים^[2]. גרסה נוספת בחרוזים, פרי עטו של שלמה סקולסקי, עליה חתם בשם-העט "בן-ישראל הדני", עם איוריה של פרידל שטרן (אויירה גם זמן רב מאוחר יותר על ידי הילה מעוז) נקראת מעשה בדובון "לא רוצה". שתי הגרסאות מתבססות על יצירה אמריקאית בשם "רנדולף הדוב שאמר לא" (באנגלית: Randolph The Bear Who Said No) מאת הסופרת פיית׳ נלסון שיצאה לאור בשנת 1946. ספרו של יצחק אבנון הוא תרגום כמעט ישיר של היצירה באנגלית בעוד ספרו של שלמה סקולסקי הוא עיבוד חופשי יותר.

בשנת 1997 הספר יצא לאור כסיפור יחיד בהוצאת מודן עם איורים מאת נורית צרפתי^[3]. הספר זכה לפופולריות גדולה והפך לקלאסיקה של ספרות הילדים הישראלית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בדובון צעצוע, גיבור הסיפור. הדובון לאלא היה דובון "לא טוב" שכן על פי הסיפור הוא "לא התנהג יפה, הרגיז את אמא". לאחר התנהגויות חוזרות מצידו של הדובון וסירובים לביצוע פעולות שונות, הדובון לאלא קיבל עונש על התנהגותו. העונש לא הגיע מאימו של הדובון אלא מישות חיצונית בדמות מלאך. העונש מנע מהדובון לאלא אפשרות לומר כל מילה מלבד המילה "לא". הדובון לאלא סבל מאוד מן העונש שקיבל, לא רק בגלל חוסר יכולתו להתבטא אלא גם בעקבות התנהגות הסביבה החיצונית אליו: המבוגרים כעסו על הדובון "המפריע להם לנוח" והכו אותו בסירים, מחבתות, כפות, מזלגות, מגהצים ואפילו שעונים מעוררים.

לאחר הדרך אותה עובר הדובון לאלא, מתקבעת אצלו ההבנה שהעונש שקיבל היה כתוצאה מכך שהוא התנהג שלא כמצופה ממנו והוא חוזר להתנהג כמצופה ממנו. בסיומו של הסיפור אימו של הדובון לאלא שמחה מאוד לקבל את הדובון בחזרה לאחר שנעדר משך זמן רב.

משמעויות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתייחס לסוגיה החינוכית של התנגדויות שונות ואמירות "לא" חוזרות על ידי ילדים. הספר עוסק במרדנות הילד המיוצג בספר על ידי הגיבור, הדובון, כנגד מה שהוריו (אמא של הדובון בספר) מבקשים ממנו.

ישנן ביקורות הטוענות כי ההתמודדות עם סוגיה זו של המסר החינוכי "(...) נעשה בצורה מעוררת פלצות במיוחד - אנשים כועסים על הדובון הבוכה ומרביצים לו בחפצים שונים, כולל מגהצים ומזלגות, למרבה האימה"^[4]. כמו כן ישנן ביקורות הטוענות כי הספר עוסק בהטפת מוסר להתנהגות שהיא אופיינית לשלב התפתחותי בחיי ילד^[5].

בתהליך התפתחות הילד ישנם שני שלבים התפתחותיים המזוהים עם בעיות משמעת: גיל ההתבגרות וגיל ההתבגרות הראשון (גיל שנתיים). הספר מכוון לפנות לילדים בגיל השלב ההתפתחותי הראשון המזוהה עם אמירת לא. שלב זה המכונה באנגלית גם terrible two,או בשפת הילד: גיל ה"לא צה" בו הילד מסרב לעשות פעולות שונות, הוא שלב התפתחותי בו הילד מעצים את ההתנגדות לדרישות ממנו. הורים לעיתים עלולים לפרש את התנהגות הילד כ"התנהגות רעה" ואף לציין שהילד הפך מ"ילד טוב" ל"ילד רע"^[6].

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור עובד להצגת ילדים שהועלתה על ידי מספר תיאטראות, בין היתר בתיאטרון לילדים יפה גבאי בשם "דובי לא לא". עלילת ההצגה מבוססת על הספר ועוסקת בדובון שיום אחד ניתקף במין "דיבוק" של "לא לא" וכל ניסיונותיהם של הוריו לשחררו לא הועילו. עד שבסופו של דבר עזב דובי את הבית. בנדודיו נוכח בקשיים הרבים, שגרמה לו עקשנותו, עד שהצליח להשתחרר ולומר "כן" ואז, לאחר הרפתקאות משונות הוא חוזר הביתה. בהצגה דמויות רבות ופזמונים^[7]. עיבוד: יפה גבאי.