הגפרור השביעי

הגפרור השביעי
Sarah
	כרזת הסרט
בימוי	יורם גרוס, אתול הנרי
הופק בידי	יורם גרוס
תסריט	אליזבת קטה
עריכה	כריסטופר פלורייט
מדבבים	ראו כאן
מוזיקה	גיא גרוס
מדינה	אוסטרליה
חברת הפקה	Yoram Gross Film Studios; Sarah Enterprises; Australian Film Commission
הקרנת בכורה	1982
משך הקרנה	כ-70 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט שואה, סרט מונפש, סרט דרמה
תקציב	583,000 דולר
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הגפרור השביעי (באנגלית: Sarah, "שרה"; ידוע גם בשם Sarah and the Squirrel, "שרה והסנאי") הוא סרט שואה מונפש אוסטרלי, מסוגת דרמה, שבוים והופק על ידי יורם גרוס, יחד עם ביומו של אתול הנרי, ונכתב על ידי אליזבת קטה. הסרט הופק על ידי Yoram Gross Film Studios בשיתוף Sarah Enterprises ו-Australian Film Commission, עם תקציב של 583,000 דולר^[1].

הסרט הופץ לראשונה בשנת 1982. בישראל הסרט שודר בערב וביום השואה עם כתוביות לעברית עד שנת 2020 כחלק מרצועת תוכני השואה של ערוץ Fox Kids, שלימים השתנה לערוץ ג'טיקס ומאז לערוץ דיסני^[2]. אורך הסרט הוא כ-70 דקות, ושפת המקור שלו היא אנגלית.

בשונה מעבודות אחרות של גרוס, שידוע בהפקות של "בלינקי ביל", "פליפר ולופקה" ו"משטרת האגדות", הסרט עוסק בנושאים בוגרים יותר. השיר שמושר על ידי שרה בסרט נכתב על ידי ג'ון פאלמר, הולחן על ידי גיא גרוס, בוצע לידי ג'קי ויבר ועובד על ידי בוב יאנג.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט היא דמיונית ולא מבוססת על סיפור אמיתי, והיא עוקבת אחר שרה, ילדה יהודייה אשר הצליחה במהלך מלחמת העולם השנייה להימלט אל היער ולמצוא מקום מסתור מהגרמנים. ביער שרה מגלה גשר גדול שדרכו עוברות רכבות מלאות בכלי נשק, ובתמימותה היא מחליטה להפיל כל פעם ממנו לבנה כדי לשבור אותו וכך תסתיים המלחמה. בסיום הסרט, שכולל גם קטעי לייב אקשן שצולמו בניו יורק, סידני ונלקחו ממאגרים של צילומים מהמלחמה, שרה מצליחה להפיל את הגשר.

הסרט נקרא "הגפרור השביעי" מכיוון שבמקום המסתור של שרה הייתה חבילת גפרורים שבעזרתה הצליחה להתחמם. ככל שהעלילה מתקדמת, שרה סופרת את שבעת הגפרורים האחרונים שנשארו לה שישאירו אותה בחיים.